the house - arcade · the house avot yeshurun translated from the hebrew by ariel resnikoff...

the houseAvot Yeshurun

Translated from the Hebrew by Ariel Resnikoff

Translator’s Note: Avot Yeshurun’s (1904–92) “ha-bayeet” (the house) is a textured polyglot long-poem that moves between multiple idiolectal slangs and inflections across Hebrew, Yiddish, Arabic, and Aramaic registers, in a haunting chronicle of Zionist urban renewal. Yeshurun’s poetic thinking enacts an ongoing translational event in this work, perpetually in the midst of code-switching as a mode of sociolin-guistic and aesthetic rupture. “home tongue / earthquake,” he writes, in the final sec-tion of the poem, “sometimes the voice / it’s a / garbage can / & sometimes a / delicate presence.” Language acquisition for Yeshurun, like urban renewal, is somewhere half-way between production and destruction—between the newly built and the already (or soon to be) demolished. The translingual poetics of “ha-bayeet” serves, in these terms, as a (po)ethical imperative to give voice to this destruction, as “an instance of the re- / novated house, that’s still / in mourning holes.”

The Hebrew text is published here by courtesy of Helit Yeshurun and Hakibbutz Hame’uchad-Sifriat Poalim Publishing House, Israel.

berdichevsky house1

berdichevsky housefour.fourfloors.

they’re coming to renovate.first offcomes a bulldozer& smashes

1 I use lowercase throughout my translation in stylistic echo of Yeshurun’s nonstandard Hebrew.

dibur literary journalIssue 4, Spring 2017

The Long Poem

126 dibur

the cornice. that’sthe first thing.they who removedthe cornice, who pulled-off

the facadeof the house, the buildersattached—as a modelof what had been—

the front door,there dvoyrele2

is seen who hated

the neighbors“including you”& her mother whose husbanddivorced & wandered

to the ends of America to become a cantor. all thisspilled out w/

the mortar & plaster& the soot into pilesof rubble from the skeletonhouse number

four. & the houseremains like a skeletonof bones, w/out internal organs.

house w/gaps that were once doors.holes that were

2 Yiddish diminutive of Deborah.

yeshurun | the house 127

once windows.the house lookslike a guy w/long legs

white in underpants.enjoying the breezebare from allsides supported.

heats & materials

the human soundsquieterthan the material sounds.the people pace

bent like walkingon all fourson the roofinspecting & groping

in ancient prejudice.& the material sounds,in hammer & gravela free hand.

when the air is thinor a blind onepasses. & when thick—a ribbon of horns.

the shadow that hidin the cavities of the housebegan to look outfrom the house to the street.

the human soundsheartwarming.the material sounds—their knowledge tamed.

128 dibur

came tookgravel—& threw awaycame tookbinder—& threw away.

ran bringingmortar—& poured out.ran bringingsand—& poured out.

came bringing water—& poured out.the cylinder poured outa bucket of mixture

one above one below.raised up abovethrew away below.

filled up abovethrew away below.the workers dividedin equal portions

the mixtureon the roofw/ no shortchanging.& smoothed-it-out.

the crows in morningbringing food from source to sourceto the hatchlings.

this one fills & this one lifts.this one fills& this one lifts.

one raises up,one throws away.one raises up,one throws away.


bit by bitthe house is flippeda factory in & of itself.

no needfor the street’s mercy.its walls scabbedsilicate brick.

skeletal sounds

till nowthe skeletal soundsbare nudeas before

the start to archeology. but they ragedcement-mixer mechanismsw/ the cylinder,

& castthe roof, & castthe shadowto the walls of

the house. beams& stakes. flatstaves. afterthey cast the

roof, they casttodaythe skies’ namesof the roof.

today were heardcarpenter hammers’sounds & blacksmithhammers’ sounds

130 dibur

blacksmithdetonator blacksmithdetonator soundon soundgrowling soundon soundlanding to landa blow onthis. thison this.

silence of

miracles & wonders. people on the roof paceas shadows. as sounds.

hammer dentsin a verse oftwo hard words & three

short ones. dialogueof the hammer & the material.outstretched like a womanin expectation.

today they bangedw/ carpenter hammerssmooth & vulnerablew/ secret blows


as on planedstaves in a planer.not nailsin a big head

& not nailsin a small head, one besidethe other click-clack.

today beginsforming silenceof the rooms w/each pleasure

of first brickbegins the veilingit kept to itselfeach room

isolated it-self from the noise.but the housedemanded of itself.

blacksmiths banged—& saw it was good. carpentersbanged—& saw

it was good.every thing& saw it wasvery good.

but the housedemanded of itself.rose from rooftwd roof,

from wood twdwood. resurrectionof the road w/the construction process.

132 dibur

the roof at night

the roof at nightlooks like a boidem3

or cabinin the vineyards in 1932

like in bayt-dajan4

in ayun-kara5 in cloudyskies, justto dream by them.

clouds to drift-offby them. to seekmy soul’s love in the vineyard.6

the floor

cast floorwanted to return,pushed back.no need.

banged the slant—sideways. bangedthe supports—sideways.banged the posts.

when they hada task, there wasgrace, & when notnone. now

one heapresembles one.each one,technical & spiritual.

3 Yiddish for “attic.” 4 Bayt Dajan (also known as Dajūn) was a Palestinian Arab village six kilometers outside Yaffo. On April 25, 1948,

as part of the actions and reactions leading up to the Arab-Israeli War, the village was entirely depopulated. The Israeli town of Beyt Dagan was erected on the same site in 1948.

5 The Arab village of Ayun Kara (eight kilometers south of Tel Aviv) was the site of a bloody battle between Turkish troops and the New Zealand Mounted Rifles Brigade on November 14, 1917.

6 Echoes Song of Songs 3:1: “I sought him whom my soul loveth: I sought him, but I found him not” (KJV).


took uniforms& went home.took language,& voiced sound.

plank floorbrought closer to the edge.bent back.wanted to return.

once & twicewanted to return.banged outside:no need.

the wood expelled.no trees,& not animals.but foundations.7

acoustics

was perfect.the acoustics ofberdichevsky street—like heichal ha-tarbut.8

sirens—we hear.what in the housebetween man& wife—we hear.

what people buy at the store—we hear on the street.

7 Echoes Jeremiah 31:37: “Thus saith the LORD; If heaven above can be measured, and the foundations of the earth searched out beneath, I will also cast off all the seed of Israel for all that they have done, saith the LORD” (KJV).

8 Hebrew for “the Culture Palace,” referring to the largest concert hall in Tel Aviv, just a few minutes’ walk from where Yeshurun lived on Berdichevsky Street.

134 dibur

the house demandedof itself allthe beams, allthe supports

from the wood belowto the wood above,bent as aman bears

a surface of plankson which they castan upper roof.bent to erect

to pull backonce insideonce aheadonce in midst.

straight ahead erected back.to support the gravelroof—how?

as beams supportinga curve of skyso too at a slantin the universe supports.

as a horse standingon hind legsas hands in a tallisduring priestly prayer.9

as a horse stopsinsisting on its front& w/ hind legspushing fwd.

9 The priestly prayer or priestly blessing, also known in rabbinic sources as the “raising of the hands,” is a Hebrew prayer which Jews of the priestly order (Kohanim) recite to this day. During the course of the prayer, the Kohen spreads his hands out over the congregation with the fingers of both hands separated so as to make four spaces between them. Each Kohen’s tallis (Hebrew/Yiddish, “prayer shawl”) is draped over his head and hands so that the congregation cannot see his hands while the blessing is being said.


bound in grief

all the beams& supports & plankfloors were bound & packed & thrown.

like in the vineyardsin 1932, at the endof harvest, the guards took a man

’s parcel & he wenthome on pathslength- & width-wise10

between vineyards,

between shrubs,of grape clustersthe guards went & returnedthe franks11

to their houses in rishonl’tzion12 w/ one room & onebed & frankenia.13

all the beams,all the supportswere packed in a rope& thrown below.

even w/outapprehending that oneof them wd evadereturning to the prior

10 Echoes Genesis 13:17: “Arise, walk through the land in the length of it and in the breadth of it; for I will give it unto thee” (KJV).

11 Derogatory Hebrew term for North African and Middle Eastern French-speaking Jews, generally associated with an East European Jewish prejudice against African and Middle Eastern Jews.

12 Rishon L’Tzion (Hebrew, literally, “The First to Zion”) is the fourth-largest city in contemporary Israel and was founded in 1882 by Jewish immigrants from the Russian Empire; they purchased land that had previously been townland of the Arab village of Ayun Kara in order to establish an early Zionist settlement.

13 A particular shrub genus in the Frankeniaceae family of flowering plants.

136 dibur

status. discardedone by one,voiced in protest.rose in upheaval.

no helpwhatsoever.no voice& no answer.

in a momenta car disappeared w/ beams& supports.

the workers satto eat. looked likea day of celebration14

for them. their hats

one moment clustertogether one to the other.drank waterfrom bottle & corked.

they lowered

the bell’s a hammer& the house a crystal.the house rings& the hammer performs.

the hammer’s a chatterbox& house drowned-out.they’ve already loweredthe crane.

14 Yeshurun uses the Aramaic phrase yom genusya here, a Talmudic term for a birthday or coronation (of a king).


the wall dweller

finished placinga line tillwindowsill settled on

the wall as one sitson the pot.this is the beginning ofman in the house.

man in a renovatedhouse. began the man to live in the house.

bit by bit the house put onwhite brickslike a white nightshirt

as a woman stretchingto uncover a headof circuit endsto the consumption of flesh.

he who is merciful cannot give mercy

tonight we seequadrangle rhythm:hand headhand foot.

like the wallof the catholic church in krasnystaw15

from the XVII century.

15 Krasnystaw, a town in present-day eastern Poland, was Yeshurun’s hometown and the place he left behind when he moved to Palestine in 1925.

138 dibur

all this an instance of the re-novated house, that’s stillin mourning holes:

uncovered in the upperscovered in the lowersfrom krasnystawtill here.

krasnystaw house

in tel avivi loved housestill they were destroyed& built anew.

i’m sorry they’re destroyedthe old i’ve forgotten.if i forget theekrasnystaw house.

the landlords

lawyersrenovated the house.they’re the landlords16

& who opposes them?

the neighbor fearsthe lawyers. they removed the fenceto half the sidewalk.

public domain!theft of community!the law of the landis the law.17 of disturbers’

16 Yeshurun uses the Yiddish term balebosim here, which might also be translated as “masters” or “overlords” but also “hosts.”

17 Yeshurun quotes the Talmudic Aramaic phrase dina d’malkhuta dina here, referring to the Jewish rabbinical law (halakhah) that the law of the country is binding and in some cases even overrules Jewish law.


it’s law—justice?the neighbor fearsre-moving back.to start-up w/ them.

a pensioner’s fearof lawyers.retiree & baldworthless asshole.

the law uprooted?

there’s a lawwd uproot a tree.if uprootedthe law’s tree

or a treethe lawit wd uproot,so to say.

there’s verdictof uprooting trees.if verdictwd uproot the

tree, orthe tree wd uprootthe verdict,so to say.

stands a treein mid-sidewalk.wd it uproot the verdict,so to say?

today heard

today hearda birdpecking a branchto find a worm.

140 dibur

braverthan waterswifterthan time.

no pastno presentno futurethere’s time.

tune thisinto yr heart.go home& rest & don’t

talk anymoreof abundant blessings.& ask yair hurvitz.18

it’s the house

the house dressed itselfwhite from legs& body’s beginningtill the chin.

i started w/ thisthat a woman stretchinga nightshirt from the headat the body’s end.

now the nightshirttill the chin.b/c the houseit’s a woman.

18 Yair Hurvitz (1941–88) was a poet who was active in the Hebrew poetry scene in Tel Aviv from the early 1960s until his abrupt death in 1988.


sliced from the stairs & w/ all the stairs

one day a door sliced the second-story& the whole sand-loam-concrete floor rose & shifted & moved& spilled & fled & was thrown from the stairs & w/ the stairs.the room on the second-story remained lit in the sun as before in wood’s supports nakedas before.

from whence was this taken?from where does it derive?what’s it called?what’s it say?19

however much

however muchi do not pass onthe house it’s

still wreckedas dvoyrele’s imagein holes & in the door& the hole in the cement-mixer.

the house resemblesa box made of matchesthat we hear onlyopen & close.

the house is quiet.casting solidifies.everything dries.the cement-mixer w/

a frail circumcised organ erectswretched w/a hole in the belly.

19 Yeshurun performs a code-switching here between Yiddish and Hebrew, writing the first and third lines of the quatrain in Yiddish and the second and fourth in Hebrew. Each Hebrew line appears to roughly translate the Yiddish line above it, subverting the traditional relationship between the two languages, where Hebrew is treated as primary and Yiddish as secondary.

142 dibur

the house at the timeof its building appearsall the timeincreasingly destroyed.

each patch they add to it—an accent of debris.how wrecked!

4th of Sivan 5749 to 4th of Tishrei Tashan, June 7 to October 2, 1989

home tongue

home tongueearthquake.sometimes the voiceit’s a

garbage can& sometimes adelicate presence.return from life.

from hot prayer return twdthe simple thingsmore ordinary:

the house looks outstill eye-holedfrom dvoyrele’s door spilt

earth flooroutside & the doorssway in agonyopen as extended

hands. in the bookhid a prayerto god that disclosedto them the ancients.


the ancients thought-up god to themto giveorder to what.

22nd of Tevet Tashan, January 19, 1990

הבית

ברדיצ'בסקי ביתבית ברדיצ'בסקי

ארבע.ארבע קמת.

באים לשפץ.קדם כל

בא בלדזרונתץ את

הכרכב. זהדבר ראשן.

משהריד אתהכרכב, משעקר

את חזיתהבית, הצמיד

המשפצים – כדגמאלמה שהיה –

את דלת הכניסה,

שם דביר'להנראית ששנאה

את השכנים,"כלל אתה",

ואמה שבעלההתגרש ונדד

144 dibur

למרחקי אמריקהלהית חזן.

כל זה נשפך עם

הטיט והטיחוהפיח לעיי

החרבת שלדהבית מספר

ארבע. והביתנשאר כשלדעצמת, בליאיברי עכל.

בית עםרוחים שהי

פעם דלתת.חרים שהי

פעם חלנת.הבית נראה

כגבר עםרגלים ארכת,

לבנת בתחתנים.נהנה מאויר

צח מכלצד נתמך.

חמים וחמרייםהקלת האנשיים

יתר שקטיםמהקלת החמריים.האנשים מתהלכים

כפפים כהלכיעל ארבע

על הגגבדקים וממשמשים


בדעה קדמה.

והקלת החמריים,בפטיש ובחצץ,

יד חפשית.

כשהאויר דלילאו עור

עבר. וכשעבה – סרט קרנים.

הצל שהסתגרבהחלל הבית,

התחיל להסתכלמהבית לרחב.

הקלת האנשייםמחמלי לב.

הקלת החמריים – דעתם מתביתת.

בא לקחחצץ – וזרק

בא לקחזיפזיף – וזרק.

רץ מביאמלט – ושפך.

רץ מביאחל – ושפך.

בא מביאמים – ושפך.

הצילינדר שפךדלי תערבת

אחד למעלהאחד למטה.

הרים למעלהזרק למטה.

מלא למעלהזרק למטה.

הפעלים חלקשוה בשוה

146 dibur

את התערבתעל הגג

ולא קפח.וישר הכל.

הערבים בבקרמביאים מזן

ממקר למקרלבני ערב.

זה ממלאוזה מניף.זה ממלאוזה מניף.

אחד מרים,אחד זרק.

אחד מרים,אחד זרק.

לאט לאטהפך הבית

בית חרשתשל עצמו.

לא זקקלרחמי הרחב.קירתיו הגלידלבני סיליקט.

שלדי קלתעד עכשו

שלדי הקלתחשפים ערמים

כאל לפני

הכנסה לארכאלגיה.אבל סער

מכנת המערבלעם הצילינדר,


ויצק אתהגג, ויצקאת הצל

לקירתיו של

הבית. תמכתוסמכת. משטח

קרשים. אחרשיצק את

הגג, יצקהים את

שמי השמיםשל הגג.

הים נשמעקלת פטישינגרים וקלת

פטישי נפחים

נפחנפץ

נפחנפץ

קלעל

קלמנהמים

קלעל

קלמנחיתים

הנחתמכה

עלזה.

זהעל

זה.

148 dibur

דממתנסים ומפתים.

אנשים עלהגג מתהלכים

כצללים. כצלילים.

דפיקת בפטישבפסק שלשתי מלים

חזקת ושלש

קצרת. דשיחהפטיש והחמר.

השרע כאשהבשעת יעדה.

הים דפקבפטישי נגרים

חלקים וחשפיםבדפיקת סתר

כעל קרשיםמקצעים במקצעה.

לא מסמריםבראש גדל,

ולא מסמריםבראש קטן,

אחד לידהשני טליאק־טליאק.

הים החלהלהוצר דממת

החדרים עםכל הנחת

לבנה ראשנהמתחילה ההצעפה

השמרה לעצמוכל חדר


ובדלת אתעצמה מרעש.

אך הביתדרש מעצמו.

דפק נפחים – וירא כי

טב. דפקנגרים – וירא

כי טב.כל דברוירא כי

טב מאד.

אך הביתדרש מעצמו.

עלה מגגאל גג,

מיער אליער. התחית

הרחב עםתהליך הבניה.

הגג בלילההגג בלילה

נראה כבידםאו כמלנה

בכרמים ב־1932

כמו בבית־דג'ןבעין־קרא בשמים

מעננים, רקלחלם בהם.

עננים לנםבהם. לבקשאת שאהבהנפשי בכרם.

150 dibur

הרצפהרצפת יציקהרצתה לחזר,

דחפוה חזרה.לא צריך.

דפק האלכסן – הצדה. דפק

התמכים – הצדה.דפק הסמכים.

כשהיה להםתפקיד היה

חן, וכשאין – אין. עכשו

ערמה אחתדמה לאחד.

כל אחד, הטכני והרחני.

לקח מדיםוהלכ הביתה.

לקח שפה,השמיע קל.

רצפת קרשים,קרבה לקצה.

התכפפה אחרה.רצתה לחזר.

פעם ופעמיםרצתה לחזר.

דפקה החצה:לא צריך.

היער טהר.אין עצים,ולא חית.

יש מסדת.


אקסטיקההיה משלם.

האקסטיקה שלרחב ברדיצ'בסקי –

כהיכל התרבת.

צפירה – שמעים.מה שבבית

בין אישלאשתו – שמעים.

מה שאנשיםקנים בחנת –

שמעים אתזה ברחב.

הבית דרשמעצמו כל

התמכת, כלהסמכת,

מיער מלמטהליער מלמעלה,התכפפ כאיש

אחד לשאת

משטח קרשיםשעליו יצק

גג עלין.התכפפ לזקף

למשך אחרהפעם לפנימהפעם לקדימהפעם באמצע.

ישר קדימהזקף אחרה.לתמך בגג

הזיפזיף – כיצד?

152 dibur

כקרנים תמכתבעקם ברקיע,

כן באלכסןביקם סמכת.

כסס עמדברגלים אחרית

כידים בטליתבברכת כהנים.

כסס עצרמתעקש בקדמיתוברגלים אחרית

דחף קדימה.

תכרכ בתגהכל התמכת

והסמכת ורצפתהקרשים תכרכונארז והשלכ.

כמו בכרמיםב-1932, בגמר

הבציר, לקחהשמרים איש

חבילתו והלךהביתה במשעלים

לארך ולרחבבין הכרמים

בין השיחיםהגמלים מאשכל

הלכ וחזרהשמרים הפרנקים

לבתיהם בראשןלצין בחדראחד ומטה

אחת, ופרנקיניה.


כל התמכת,כל הסמכת,נארז בחבל

והשלכ למטה.

אפל מבלילחשש שאחתמהן תתחמקלשב למעמד

הקדם. השלכ אחת אחת,

השמיע מחאה.יצא בטראסק.

לא עזרלהן כלם.

אין קלואין ענה.

כעבר רגעמכנית נעלמה

עם התמכתועם הסמכת.

הפעלים ישבלאכל. נראה

ים גנסיהלהם. כבעיהם

רגע צפפיםזה לזה.שת מים

מבקבק ופקק.

הרידהפטיש פעמןוהבית בדלח.הבית מצלצלוהפטיש מנגן.

154 dibur

הפטיש פטפטןוהבית מחריש.

כבר הרידאת המנף.

הישב על הקירגמר להניח

שרה עדאדן החלן,התישב על

הקיר כישבעל הסיר.

זה ראשיתאדם בבית.

אדם בביתהמשפץ. התחיל

אדם לגרבבית.

לאט לאטלבש הבית

לבנים לבנתככתנת לבנה.

כאשה מתחתלגלי ראש

עגלי סףלגמר הבשר.

הא רחם לא יכל להית מרחםהלילה ראיםרתם מרבע:

יד ראשיד רגל.

כמו הקירשל הכנסיה

הקתלית בקרסניסטאוו.XVIIמהמאה ה ־


כל זהדגמא לבית

המשפץ, שעדיןבחרים אבלים:

מגלה בעליניםמכסה בתחתנים,

מן קרסניסטאוועד הנה.

קרסניסטאוו ביתבתל אביב

אהבתי בתיםעד שנהרס

ונבנ מחדש.

הצטערתי שנהרסהישן שכחתי.

ל שכחתיקרסניסטאוו בית.

הבלבתיםערכי דין

שפצ הבית.הם הבלבתים –

ומי כנגדם?

השכן יראמערכי דין.הציא הגדר

לחצי המדרכה.

רשת הרבים!גזל הצבר!

דינא דמלכתאדינא. ד ע כ ר י

דינה – דינא?ירא השכן

להזיז חזרה.להתחיל אתם.

156 dibur

פחד פנסינרמערכי דין.

גמלאי וקרחתשוים לתחת.

היעקר הדין יש חק

עץ יעקר.אם יעקרעץ החק,

או עץאת החק,הא יעקר,

זאת אמרת.

יש דיןעקירת עצים.

אם דיןיעקר את

העץ, אוהעץ יעקראת הדין,

זאת אמרת.

עמד עץבאמצע המדרכה.

היעקר הדין,זאת אמרת.

הים שמע הים שמעכמו צפר

מנקרת בענףלמצא תלעת.

גברממיםמהירמזמן.


אין עבר,אין הוה,

אין עתיד,יש זמן.

שימי זאתלתך לבך.

לכי הביתהותנחי ואל

תדברי עדמשפע הברכה.

ותשאלי אתיאיר הורביץ.

זה הביתהבית התלבשלבן מהרגלים

ויסד הגףעד הסנטר.

התחלתי בזאתשאשה מתחתכתנת מהראש

בסף הגף.

עכשו הכתנתעד הסנטר.

כי הביתזה אשה.

נפלחה מן המדרגת ועם כל המדרגתים אחד נפלחה דלת הקמה השניה

וכל רצפת החל־חמרה־בטן התרממה וזעה וזזהונשפכה וברחה ונזרקה מן המדרגת ועם המדרגת.

החדר שבקמה השניה נשאר מאר בשמש כמקדם בסמכת העץ העירמתכמקדם.

158 dibur

פן וואנען נמט זיך דאס?מאין זה נבע?וואס הייסט?

מה זאת אמרת?

כל כמהכל כמה

שאני לאעבר על

הבית הא

עדין חרבהשדמת דביר'לה

בחרים ובדלתוהחר במערבל.

הבית דמהלקפסה מגפררים

ששמעים רקכפתח וכסגר.

הבית שקט.

נח מיציקה.הכל מתיבש.המערבל עם

אבר מילהחור עמדעלב עם

חר בבטן.

הבית בזמןבניתו נראה

כל הזמןהלך ונהרס.

כל טלאישמסיפים לו – הדגשת ההרס.

כמה הרס!

ד סיון תשמט – ד תשרי תשן, 7 יוני – 2 אוקטובר 1989


שפת הביתשפת הבית

רעידת אדמה.לפעמים הקל

הא של

קפסת פחולפעמים זה

נוכחת עדינה.חזרים מהחיים.

מתפלה חמהחזרים אל

הדברים הפשטיםשיתר מציים:

הבית מביטעד בחרים עינים.

מהדלת שלדביר'לה נשפכה

רצפת העפרהחצה והדלתת

מתנדדת בדויפתחת כידים

פשטת. בספרטמנה תפלה

לאדני שחשפלהם קדמנים.

הקדמנים חשבלהם אלהיםלמען לתת

משמעת למהת.

כב טבת תשן, 19 ינואר 1990

the house - arcade · the house avot yeshurun translated from the hebrew by ariel resnikoff...

Documents