1

Derech Eretz Kadma L'Torah

Source 1: R. Shimshon Raphael Hirsch

Commentary on Pirkei Avot Ch. 2

הנובע דבר כל כוללת ארץ דרך צריך שהאדם מכך ומותנה חייו ואת ייעודו את להשלים ידי ועל ,הארץ על זולתו עם בצוותא

לו הניתנים והתנאים האמצעיים זה טויבי מציין לפיכך .הארץ מן

והסדר הפרנסה דרכי את במיוחד בנימוס המוסר דרכי וגם ,האזרחי אלו צוותא חיי אשר ובהגינות-כלל בחינוך הנוגע כל וכן ,דורשים .ואזרחי אנושי

Derech eretz includes everything that flows from the human being’s necessity to perfect his destiny and his life, together with his society, through the medium of the earth’s bounty. Hence, the term is used in reference to earning a livelihood and establishing civic order, and in reference to the paths of discipline with manners and refinement that social life require, and to everything that touches upon the development of humankind and civility.

Source 2: Midrash Vayikra Rabba Ch.9

עשרים נחמן רב בר ישמעאל ר"א את ארץ דרך קדמה דורות וששה (כד ,ג בראשית (ד"הה התורה דרך החיים עץ דרך את לשמור

זו החיים עץ כ"ואח ארץ דרך זו .תורה

R. Yishmael son of R. Nachman said: Derech eretz preceded Torah by 26 generations. This is the meaning of what is written: “to guard the way of the tree of life” - “the way” refers to derech eretz; afterwards, “the tree of life” which is Torah.

Source 3: Or HaTzafun Vol. 1 pg. 173, 175

שהמדות נראה כשנתבונן אולם לתורה הקדמה הם והתכונות

של במהותו הראשון היסוד והוא כלל ראוי איננו בלעדו אשר םהאד

:ל"חז דברי כוונת וזוהי ...לתורה ,לתורה ארץ דרך קדמה דורות ו"כ הטובות והתכונות המדות כל כי

הוטבעו והן ארץ בדרך כלולות עליהן זקוק ואינו מטבעו באדם בא התורה מתן ואילו ,תורה למתן

However, upon reflection we will see that character traits and attributes are an introduction to the Torah and the primary foundation of the essence of a person, without which a person is not worthy at all of Torah … This is the intent of the Rabbis: Derech eretz preceded Torah by twenty six generations, for all of the good character traits and attributes are included in derecho eretz; they were ingrained in human nature and for

2

להמשיך ולצוותו עליהן להוסיף למדרגות שמים לדרך לעלות

בבחינת שהן המעלות על ולותהע ...הארץ דרך

them there is no need for the giving of the Torah. The giving of the Torah came to build on these [traits and attributes] and to command him to continue to rise heavenward to ever higher levels transcending those which are in the realm of derech eretz.

זו תורה שגם נראה ולכשנתבונן שקדמה ,ארץ דרך הנקראת היא שלמה תורה ,מסיני לתורה

.האדם כל את המקיפה

Upon reflection we will see that this code, too, that which is referred to as “derech eretz”, which preceded Torah from Sinai, is a comprehensive system which encompasses the entire man.

Source 4: Talmud Eruvin 100b

לא אילמלא :יוחנן רבי אמר צניעות למידין היינו תורה ניתנה ועריות ,מנמלה וגזל ,מחתול .מתרנגול ארץ דרך ,מיונה

R. Yochanan Said: Had the Torah not been given, we would have learned to be modest from cats, to avoid theft from ants, to avoid promiscuity from doves, and derech eretz from roosters.

Source 5: R. Nissim Gaon, Introduction to the Talmud

בסברא תלויין שהן המצוות כל כי מתחייבים הכל כבר דליבא ובאובנתא

אדם אלקים ברא אשר היום מן בהן .דורים לדורי זרעו ועל ליוע הארץ על

For all precepts that are dependent on logic and intuition of the heart are already binding upon all [humanity] from the day that G-d created man on the earth, upon man and his offspring for all future generations.

3

Source 6: Hizkuni Bereishit 7:21

דור נענשו איך תאמר ואם נצטוו שלא מאחר המבול מצות כמה יש ל"י אלא? מצות

לשמרן אדם בני שחייבים פי על אף הדעת סברת מכח ולפיכך עליהם נצטוו שלא .נענשו

If you will ask: Why was the generation of the flood punished if they were never commanded to fulfill mitzvot? The answer is that there are numerous mitzvoth that people must keep based on logic even if they were not commanded to keep them. Therefore, they were punished.

Source 7: Rabbi Eliyahu Dessler, Michtav M'Eliyahu Vol. 4

...אדם הוא באשר לאדם בחיובנו טמון הזה החיוב ורששThe root of this obligation lies in our obligation toward a human

being by virtue of his being a human being.

הזולת כלפי הכבוד חיובי את מכיר שאינו מי כי .בתורה להצלחה הנדרשות התכונות לו חסרות

One who does not appreciate the obligation to respect others lacks the attributes required for success in Torah [learning].

Source 8a) Mishna, Pirkei Avot 3:17

תורה אין ארץ דרך אין אם ארץ דרך אין תורה אין אם אומר עזריה בן אלעזר רבי חכמה ןאי יראה אין אם יראה אין חכמה אין אם

8b: Commentary of Rabbeinu Yonah

שאינה ,עליו התורה תשכון ובזה במדות עצמו את לתקן תחלה שצריך יקח ואחר התורה שילמוד לא .טובות מדות בעל שאינו בגוף לעולם שוכנת

.אפשר אי זה כי המדות לו

One must first improve one’s own character traits and with that, the Torah can endure with him because it cannot endure with a person that doesn’t have good character traits. One cannot learn Torah first and then acquire good character traits because this is impossible.

שלם אינו ורהת יודע שאינו מי ,כלומר – ארץ דרך אין תורה אין אם .הם בתורה העולם שבדרכי הטובות המדות רוב כי ,ארץ דרך של במדות

כיוצא וכמה ,צדק אבני צדק מאזני ,לו תעניק הענק ,תעביטנו העבט :כמו .ארץ בדרך שלמות דעותיו יהיו לא תורה בלא כן אם .בהם

4

Without Torah there is no derech eretz- Meaning that one who doesn’t know Torah is incomplete in character traits of derech eretz because a majority of the good character traits about the ways of the world are in the Torah. For example, extending loans, severance pay, honest weights and measures and many others like this. If so, without Torah, one’s character traits cannot be complete with derech eretz.

Source 9: Netziv's Introduction to Sefer Bereishit

(translated by R. Shlomo Grafstein)

This volume, Genesis, is referred to by both the prophets, Joshua and Samuel, as

“Sefer HaYashar,”[1] (Hebrew for “The Book of the Upright”).

Rabbi Yochanan explains [2] that this is the book that deals with the lives of

Abraham, Isaac, and Jacob, who are called upright, as we see that Balaam said, “Let

my soul die the death of the upright“.[3] We shall try to understand the reason why

Balaam called our forefathers specifically “upright ones” and not “righteous ones”

or “pious ones” or any other appellation. Moreover, we shall analyze the questions

of why Balaam prayed for himself, wishing that his end would be as these upright

ones, and why this volume was given the added name, The Book of the Upright.[4]

*************************

…….

It is explained [8] that the people of that generation of the Second Temple were

“righteous”, “pious”,[9] and intensely involved in Torah study. However, they were

not upright in their relationships with others, either in their actions, thoughts, or

speech. Therefore, because of the unwarranted hatred [10] each had for the

other,[11] one would falsely accuse another of heresy, simply because the other’s

religious expression, and way of respecting and showing reverence to GOD, was

not in accordance with one’s own way.[12] The one whose way was

different [13] was thereby labeled a non-believer and considered cut off from

authentic Judaism, even though that person fulfilled The Torah’s

Commandments.[14] This lack of tolerance and limited acceptance of

individual religious expression eventually led to murder [15] in the first degree and

to all the evils in the world. ……

Now we understand the reason for the unique praise attributed to our

patriarchs [and matriarchs]: not only were they righteous and pious and not

only did they love GOD to their fullest abilities, but, in addition, they

were upright. [19] That is to say, they accustomed themselves to deal

5

straightforwardly with other people, not only because it is honest to do so, but also

because they realized that this positive way of relating to people bestows the

continuity of existence on creation.[20] Even idol worshippers, despite their low

and despicable spiritual level,[21] were treated with love and concern for their

well-being by our patriarchs [and matriarchs]. This is exemplified by the great

extent to which Abraham, our father, applied himself, through intensive prayers

and appeals, to gain the preservation of wicked Sodom.[22] Abraham

beseeched GOD to spare Sodom even though he hated the people and their leaders

to the fullest degree,[23] because of the wickedness that saturated their very

being.[24] Nevertheless, he wanted them to continue to exist.[25]

In the Midrash,[26] this concept of Abraham’s compassion is touched upon when

we learn that The ALMIGHTY said to Abraham, our father, “You love righteousness

and hate evil;[27] namely, you love to find the good within all My creatures,[28] to

make them right before ME,[29] and you hate to attribute evil to them, to make

them guilty.”[30]

Thus Abraham was truly worthy of being called by GOD, “a [real] father to a

multitude of nations”.[31] For just as when a son does not follow a straight

path, yet his father nevertheless desires his welfare and goodness, giving

him what is best and most beneficial, so Abraham extended his loving-

kindness [in a diverse and variety of ways] to give continuity to the world.[32]

.....

There is truly much to be learned from the peaceful manner [38] in which the

patriarchs approached life and accepted others, qualities so vitally necessary to

sustain the world.[39] This is the principal idea of this book,The Book of

Creation. Therefore, it is also called The Book of The Upright because of the many

episodes of the patriarchs’ deeds which illustrated their true love of humanity and

their astounding tolerance.[40]

Rav Elchanan Adler: Based on this analysis, it follows that Sefer Bereishit - the Sefer

Hayashar - serves as a fitting prelude to Sefer Shemot - which contains the account of Matan

Torah - in the spirit of derech eretz kadma laTorah. (Citing Rav Tzadok HaCohen of Lublin

adds…): Moreover, the Patriarchs, as paragons of derech eretz, stand in stark contrast to

societies such as the dor hamabul (generation of the flood) and Sodom whose failings in derech

eretz norms caused them to be wiped off the face of the earth. Only after experiencing these

narratives, writes R. Tzadok, are we prepared for Sefer Shemot, the book wherein Torah is given.

6

In a homiletic vein, R. Yosef Dov Soloveitchik develops a similar idea. Jewish chosenness is a function of two discrete historical events: Hashem’s choice of the Avos, the Patriarchs, and His choice of the Jewish nation at Sinai. R.

Soloveitchik compares the patriarchal covenant to the process of ibud (lit. work), wherein parchment is treated in order to render it suitable for writing a Torah scroll on it, and he compares the Sinai covenant to writing the letters of the scroll itself. Just as the letters of the scroll cannot be written without ibud, the Jew cannot observe Torah unless he performs ibud upon his personality, relates to the Patriarchs, and models his behavior after their derech eretz. Expanding this metaphor, R. Soloveitchik notes that there are two types of ibud. For mezuzah, ibud is performed on the inner, hairless side of the parchment (known as duchsustus), the side that touches the animal’s flesh and muscle. This ibud corresponds to our efforts in controlling desire and passion, which results in protection of our inner selves, just as a mezuzah protects the interior of one’s house. These efforts represent the antithesis of the sin of dor hamabul, whose society was characterized by unbridled hedonism and a complete breakdown of self-discipline. By contrast, the ibud for tefillin is performed on the outer, hairy side of the parchment (known as klaf), the side that interfaces with the world. This ibud parallels our efforts to develop empathy toward others, symbolized by tefillin, which highlights the link between Hashem’s unity and the Jewish nation’s unity; “who is like Your nation, Yisrael, a distinguished, unified nation in the world.” These efforts are the antithesis of the sin of the dor hapalagah (generation of the dispersion) whose communist-like society was characterized by a total disregard of the worth of the individual and an utter lack of empathy and compassion.2

Source 10: Shemot Ch. 13 – Perashat Beshalach

ח פרעה את־העם י בשל יםויה רץ פלשת רך א ים ד ם אלה א־נח י קרוב ול כ

י בו הוא כ ה וש לחמ ם מ ראת ם ב ם הע נח ן־י ים פ ר אלה ׀ אמ

ימה׃ צר ים יח מ ב אלה ו ׀ את־ה ויס ים על חמש ר ים־סוף ו דב רך המ ם ד ע

ם׃ י צר רץ מ א ל מ שרא י־י ע יט בנ י השב מו כ ף ע ות יוס ה את־עצמ ח מש ק וי

ע ם וה ים אתכ ד אלה פק ד י ר פק אמ ל ל שרא י י יע את־בנ שב ם את־ה ית ל

ם׃ תכ ה א ז י מ עצמת

7 13:17 When Pharaoh let the people leave, God did not lead them

along the Philistine Highway, although it was the shorter route. God's

consideration was that if the people encountered armed resistance,

they would lose heart and return to Egypt.

13:18 God therefore made the people take a roundabout path, by

way of the desert to the Red Sea. The Israelites were well prepared

when they left Egypt.

13:19 Moses took Joseph's remains with him. Joseph had bound the

Israelites by an oath: 'God will grant you special providence, and you

must then bring my remains out of here with you.'

Source 11: Pisikta Zutarta Lekach Tov – Beshalach 13:17

בראשית) לשלחם עמם הולך ואברהם שנאמר, לווי לשון אלא שלוח אין .בשלח ויהי

אשלח אנכי אומר הוא(, ב ה שמות) אשלח לא ישראל את גם שאמר הפה(, טז יח

תתעב לא כך על נטלו שכר ומה: ]פרעה בשלח ויהי נאמר לפיכך(, כד ח שם) אתכם

)ח כג דברים) בארצו היית גר כי מצרי

Source 12a: Shemot 15:25 - The incident at Mara

שת־ויס כב ו של לכ דבר־שור וי צאו אל־מ וף וי ים־ס ל מ שרא ה את־י ע מש

ם׃ י צאו מ ר ולא־מ דב ים במ ם כג ימ י ת מ שת ו ל א יכל תה ול או מר ויב

א־שמ ן קר ם על־כ ים ה י מר ה כ מר ה׃מ ר כד ה מר אמ ה ל ם על־מש נו הע ל וי

ה׃ שת מתקו כה מה־נ י ם ו י ך אל־המ ץ וישל הו יהוה ע ה ויור ק אל־יהו צע וי

הו׃ ס ם נ ט וש שפ ק ומ ו ח ם ל ם ש ם ש י ע כו המ שמ וע ת ם־שמ ויאמר א

ול צו לק אזנת למ ה וה עש יניו ת ר בע יך והיש מרת כל־׀ יהוה אלה יו וש ת

י יהוה י אנ יך כ ים על א־אש ם ל י צר י במ מת ה אשר־ש ל־המחל יו כ חק

ך׃ }ס{ פא ר

8

15:22 Moses led the Israelites away from the Red Sea, and they went out into the Shur Desert. They traveled for three days in the desert without finding any water.

15:23 Finally, they came to Marah, but they could not drink any water there. The water was bitter (marah), and that was why the place was called Marah.

15:24 The people complained to Moses. 'What shall we drink?' they demanded.

15:25 When [Moses] cried out to God, He showed him a certain tree. [Moses] threw it into the water, and the water became drinkable.

It was there that [God] taught them survival techniques and methods, and there He tested them.

15:26 He said, 'If you obey God your Lord and do what is upright in His eyes, carefully heeding all His commandments and keeping all His decrees, then I will not strike you with any of the sicknesses that I brought on Egypt. I am God who heals you.'

Source 12b: Ramban Shemot 15:25

When they began to enter the great and awesome desert, and thirst where there was no water, He established for them practices concerning their livelihood and their necessities, that they should follow until their arrival in an inhabited land … Alternatively, He disciplined them with the rules of the desert, i.e. to endure hunger and thirst, and to call out regarding them to Hashem, but not in a manner of complaint. And laws, for life, to love each man his fellow, to act upon the elders’ advice, to be modest in their tents regarding women and children, and to be peaceful with merchants who enter the camp to market their wares, and admonitions that they not act like the camps of marauders who commit all manner of abomination without remorse … similarly, in Joshua (24,25) it is said “…and he established for him decree and ordinance in Shechem”; these are not Torah decrees and laws, but rather standard practices and by laws for regulating a civilized society

הגדול במדבר לבא החלו כאשר, הפשט דרך ועל להם שם מים אין אשר וצמאון והנורא

עד בהם ינהגו אשר מנהגים וצרכיהם במחייתם", חק" יקרא המנהג כי, נושבת ארץ אל בואם חקות(, ח ל משלי) חקי לחם הטריפני כענין" משפט" ויקרא(, כה לג ירמיה) וארץ שמים

וכה דוד עשה כה וכן, כהוגן משוער בהיותו הראשון כמשפט(, יא כז א"ש) הימים כל משפטו

על וארמון(, יג מ בראשית) משקהו היית אשר שייסרם או. מדתו על(, יח ל ירמיה) ישב משפטו לקרוא, והצמא הרעב לסבול, המדבר בחקי שיחיו, ומשפטים. תלונה דרך לא', ה אל בהם בעצת ולהתנהג, רעהו את איש לאהוב, בהם

הנשים בענין באהליהם לכת והצנע, הזקנים במחנה הבאים עם שלום ושינהגו, והילדים יהיו שלא מוסר ותוכחות, דבר להם למכור

ולא תועבה כל יעשו אשר השוללים כמחנות כי( י כג דברים) בתורה שצוה וכענין, יתבוששו

רע דבר מכל ונשמרת אויביך על מחנה תצא

9

Source 13: Morning Berachot of Keriyat Shema

ה' אלהינו. חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו. אהבת עולם אהבתנובטחו בך אבינו מלכנו בעבור שמך הגדול ובעבור אבותינו ש

ים לעשות רצונך בלבב שלם ותלמדמו חקי חי

In the merit of our ancestors who trusted in you, And you taught them decrees of life, So, too, favor us and teach us.

Source 14 : Abudraham אהבת נעוריך חסד לך זכרתי( ב, ב' ירמי) ש"ע בך שבטחו אבותינו ובעבור

.זרועה לא בארץ במדבר אחרי לכתך כלולותיך

R. Elchanan Adler If so, we may suggest that “va’telamdeim chukei chayim” – “And you taught them decrees of life” - refers to the Torah of derech eretz, in Mara. We ask similarly: “kein techaneinu u’selamdeinu” – so, too, favor us and teach us” - the norms of derech eretz, so that we can be prepared to absorb Torah.

מרחם רחם נא עלינו ותן בלבנו בינה כן תחננו אבינו אב הרחמן. ה להבין. להשכיל. לשמוע. ללמוד וללמד. לשמור ולעשות ולקים את כל

בנו דברי תלמוד תורתך באהבה. ך. ודבק ל והאר עינינו בתורתיך צות ד לבבנו לאהבה וליראה את שמך. לא נבוש ולא נכלם . ויח במ

ולא נכשל לעולם ועד. כי בשם קדשך הגדול הגבור והנורא בטחנו

Source 15a: Tehilim Ch. 50 נני כג בד כ ה י ח תוד ב שע ז נו בי רא רך א ם ד ים׃ וש אלה

He who offers confession honors me; and one who orders [his] way, I will show him the salvation of G-d.

Source 15b: Midrash Vayikra Rabba Ch.9

There is a story that R. Yanai when once walking in the road, saw a man who looked very distinguished and (R. Yanai) said to him: ‘Would you, Rabbi, care to accept my hospitality?’ He answered: ‘Yes,’ whereupon he brought him to his house and entertained him with food and drink. He (R. Yanai) tested him (the guest) in [the knowledge of] Scripture, and found [that he possessed] none, in Mishna, and found none, in Aggada, and

ושם ינאי ר"א "דרך ושם" א"ד ג שוי סגי אורחיה דשיים כתיב מהלך שהיה ינאי ברבי מעשה שהיה אחד אדם וראה בדרך

רבי משגח ל"א ביותר משופע הכניסו אין לו אמר גבן מתקבלא

בדקו והשקהו האכילו לביתו ולא במשנה מצאו ולא במקרא בתלמוד מצאו ולא באגדה מצאו יברך ל"א בריך סב ל"א מצאו ולא מה אמר בך אית ל"א בביתיה ינאי

10

found none, in Talmud, and found none. Then he said to him: 'Take up [the wine cup of Birkas HaMazon] and recite Grace.’ The man answered: 'Let Yanai recite Grace in his own house! ‘’ Said the Rabbi to him: ' Are you able to repeat what I say to you? ' 'Yes,’ answered the man. Said R. Yanai: 'Say: A dog has eaten of Yanai's bread.’ The man rose and caught hold of him, saying: 'You have my inheritance, which you are withholding from me!’ Said R. Yanai to him: ‘And what is this inheritance of yours which I have?' The man answered: ‘Once I passed a school, and I heard the voice of the youngsters saying: The Law which Moses commanded us is the inheritance of the congregation of Yaakov; it is written not ‘The inheritance of the congregation of Yanai’, but ‘The inheritance of the congregation of Yaakov’. Said R. Yanai to the man: ‘How have you merited to eat at my table?' The man answered: ‘Never in my life have I, after hearing evil talk, repeated it to the person spoken of, nor have I ever seen two persons quarrelling without making peace between them.’ Said R. Yanai: ' That I should have called you dog, when you possess such derech eretz!'

אמור ל"א אין ל"א לך אמר דאנא קם דינאי פיסתיא כלבא אכול

מונע דאת גבך ירותתי ל"א תפסיה חד ל"א גבי ירתותך ומה ל"א לי

ספרא בית קמי עבר הוינא זמן אמרין דמניקיא קלהון ושמעית

משה לנו צוה תורה( לג דברים) קהלת מורשה יעקב קהלת מורשה

קהלת אלא כאן כתיב אין ינאי על למיכלא זכיתה למה ל"א יעקב שמעית לא מיומי לו אמר פתורי ולא למרה וחזרתי בישא מילא דין עם דין דמתכתשין תרין חמית כל ל"א ביניהון שלמא יהבית ולא כלבא וקריתך גבך ארץ דרך הדא דשיים דרך שם עליה קרא

ישמעאל ר"דא שוי סגי אורחיה דורות וששה עשרים נחמן רב בר

ד"הה התורה את ארץ דרך קדמה עץ דרך את לשמור( ג בראשית)

עץ כ"ואח ארץ דרך זו דרך החיים בישע אראנו, תורה זו החיים מן אחד זה אבהו ר"א אלהים

הקדוש של שישועתו המקראות ישראל של ישועתן הוא ברוך

.לנו לישועתה ולכה( פ תהלים)