c y[z z pf ydw oy] nxpv©בת - מקור ראשון - 9_9_16.pdf · `_nhow nov `nxb[ `pdzwb phb...

1
ידידיה שטרן אתגר חדש במדינת היהודים הציבור הדתי־לאומי, התופס את עצמו כאליטה משרתת, חייב להוביל מהלך היסטורי של קואליציה כלל־ישראלית למען שבת יהודית ייחודית, גם אם לא הלכתית השבת הישראלית נקלעה פעם נוספת, שלא בטובתה, לסמטה המפוקפקת של מאבקי דתיים וחילונים. שוב היא מקוטלגת כבעיה ולא כהבטחה, כיום כפייה ולא כיום מנוחה, ונ ־ ראית מנותקת מהחיים ולא משיבת רוח חיים. השבת ניצבת על כידונים קואליציוניים, ולא כ"ארמון בזמן". שמלת השבת הלבנה שלנו, הישראלים, מרו ־ בבת כתמים של מחלוקת מכוערת בת שבעים שנה, שהיא תולדה של מאבקים שונים- החל מ'קולנוע אדיסון' ועד ל'קולנוע היכל', מכביש רמות ועד לכביש בר־אילן, מהמשחנים ועד למטוסי,15 אף־ מקיבוץ צרעה ועד לקניון רמת־ אביב. על הדרך נראו כאן גז מדמיע, שוטרים על סוסים, ריב אחים, מכות ומעצרים. מנקודת ראות דתית הסתיימו המאבקים בכישלון חרוץ, ופעילות שהייתה אסורה מכוח הסטטוס־קוו מבוצעת כיום בשער בת רבים. כך קורה במסחרבקניונים( מחוץ לערים וב ־ שנים האחרונות גם,) בערים בתעשייהמאות( היתרי עבודה על פי חוק, לצד עבודה שחורה שלא) כחוק ובתרבותבירושלים,( "פלטין של מלך", פתוחים מדי שבת כ ־250 מקומות בי־ לוי ואירועים ציבוריים שכרוכים באי שמירת שבת.) כהלכתה התבוסה הדתית כפולה- גם בתודעה הציבורית וגם בשטח. להצלת השבת הישראלית נדרשת הת ־ עשתות. בראש המהלך אמור לעמוד הציבור הסרוג מכוח היותו גם "דתי" וגם "לאומי". כדי להבין מהו המעשה הנדרש, יש להציב את העובדות זקופות וברורות. מושכל ראשון: השבת הישראלית לא תהיה דתית. אפשר לקבוע בוודאות כי קריאת "שא ־ בעס" בגרון חרדי ניחר והפגנות של חניכי 'בני־עקיבא' בחולצת התנועה שוב אינן מותי ־ רות רושם. אף הפעלת ארסנל הכוח איומים פוליטיים והתניות קואליציוניות היא מקסם שווא. גם אם לרגע הסתמן ניצחון דתי־חרדי בהורדת הידיים, כפי שקרה בשבת האחרונה, הרי שבטווח הבינוני והארוך הוא מתגלה כני ־ צחון פירוס. עלינו להפנים שלמיעוט אין יכו ־ לת מעשית וגם לא הצדקה עקרונית ומוסרית לכפות את העדפותיו על הרוב. מושכל שני: על אף המחלוקת המתמשכת, רוב הציבור מעוניין בשבת כיום ייחודי בפ ־ רהסיה הישראלית. להעדפה זו שלושה מקו ־ רות איתנים שאינם תלויי דת- ברובד האישי השבת היא מחסום יעיל בפני המחלות המו ־ דרניות של ההתמכרות לעבודה והצרכנות הכפייתית. ברובד החברתי היא מחלצת מצי ־ פורני כוחות השוק עובדים נעדרי יכולת משא ומתן ובעלי עסקים קטנים המתחרים ברשתות ענק. השבת היא התקווה היחידה של השכבות המוחלשות ליום מנוחה משפחתי קבוע. ברובד הלאומי, היהודים בישראל שרובם קרובים אצל המסורת רואים בשבת ביטוי לשימור רכיב בסיסי של הזיכרון היהודי ומאפיין מרכזי של יהדות המדינה. ראשי הדוברים בציבור החילוני משלי יחימוביץ ועד ציפי לבני, ממאיר שמגר ועד רות גביזון, מיוסי ביילין ועד ל'תנועה הקי ־ בוצית המאוחדת' ולקיבוץ הארצי יחתמו על דברים אלה. עם זה, הם אינם מוכנים לקבל את השבת כיום דתי. מושכל שלישי: אופייה הנוכחי של השבת הישראלית הולך ומתנתק לא רק מהאידיאל הדתי, אלא גם מזה של הרוב הישראלי. השבת מאבדת את ייחודה המקראי הראשוני כיום מנוחה לכול- לבנך, לבתך, לעבדך, לאמתך, לבהמתך ולגרך אשר בשעריך. קרוב לחצי מיליון ישראלים יוצאים לע ־ בודה מדי שבת בשבתו. כשאנו שרים ליד שו ־ לחננו הערוך "יום זה לישראל אורה ושמחה: שבת מנוחה", רבים מאוד חווים בפועל "שבת עבודה". העתיד המסתמן הוא המשך שחיקת השבת על ידי כוחות השוק, אלא אם תתגבש התערבות רגולטורית מגבילה. הציבור הדתי־לאומי, התופס את עצמו כאליטה משרתת, חייב להוביל מהלך היסטו ־ רי של קואליציה כלל־ישראלית למען שבת יהודית ייחודית, גם אם לא הלכתית. זהו מהלך חיוני להעצמת האופי היהודי של המדינה, שחשוב לאין שיעור מתועלתם המפוקפקת של מהלכים חוקיים שנרקמים בכנסות האחרונות להשגת אותה מטרה. תוכנו של ההסדר האפשרי נוסח כבר ב'אמנת גביזון־מדן' ובהצעת חוק השבת של 'המכון הישראלי לדמוקרטיה'. על פיו תתאפשר בשבת פעילות בילוי, תרבות ובידור, כמו גם תחבורה ציבורית במתכונת מיוחדת ומופחתת, אך יוטל איסור על פעילות במוסדות ממלכתיים ועל פעילות תעשייה ומסחר- ובכללם קניונים, חנויות ורשתות הפצה. כל זאת, מלבד פעילות חיונית. ההצ ־ עות קובעות גדרים בני יישום למימוש הסדרֵ מאז ן זה, ודרכים ליישוב מחלוקות. לו היה הציבור הדתי־לאומי מתגייס להובלת ההסדר, לא היו החרדים יכולים לס ־ כלו. אפשר שבלבם אף היו מברכים עליו. עם זה, הדבר איננו קורה בגלל עמדה הלכתית סבילה, הנרתעת מהתמיכה המשתמעת בחי ־ לול שבת הלכתי. אך אותה עמדה סבילה היא חוסר אחריות לאומי ודתי בממדים היסטוריים. בהיבט הלאומי, אף שרוממות הממלכתיות בגרונה, בחירותיה ההל ־ כתיות־ציבוריות של ההנהגה הדתית־ לאומית מבטאות חשיבה סקטוריאלית. בשם טהרנות דתית היא מפקירה את רשות הרבים הישראלית למשיסת כוחות השוק. החדר הדתי בבית הישראלי מתענג על תו ־ מתו, תוך שהוא מפנה גב קר לחברה כולה. הלזה יקרא אליטה משרתת? בהיבט הדתי זו בגידה באתוס ההלכתי של "תורת חיים". התופעה היהודית החשובה בדורנו היא הקיום המבורך של מרחב ציבורי יהודי רי ־ בוני, שמולו פוסקי ההלכה אינם יכולים להפטיר כבגולה. עליהם לפתח פתרונות הלכתיים ברוח ישראל סבא, אבל מתוך כוח הליכתה של ההלכה, שיאפשרו את תפקודה התקין של המדינה. הלכות השבת התקדימיות העוסקות בפרט ובקהילה, אך לא במדינה- מתקשות להתמודד עם האת ־ גר החדש שמציבה המדינה. קיים צורך בפוסקים בעלי כתפיים רחבות. האם הנהגה רוחנית ופוליטית, ששתי חטו ־ טרות- לאומית ודתית- מתנוססות על גבה, יכולה להתנאות בתיוגה כדתית־לאומית? הסתכלו לשבת בעיניים וראו: היא מושפלת במדינת היהודים. ידידיה שטרן הוא סגן הנשיא למחקר ב'מכון הישראלי לדמוקרטיה', ופרופסור למשפטים באוניברסיטת בר־אילן

Upload: others

Post on 11-Jun-2020

0 views

Category:

Documents


0 download

TRANSCRIPT

Page 1: c Y[Z Z pf YdW oY] nXpV©בת - מקור ראשון - 9_9_16.pdf · `_nhoW noV `nXb[ `pdZWb Phb c_Vl[_ c_bVno_ e[_b_d _l]b W[nm P[o Y_b c_no [fVoa [pWoW pWo _Yd ZY[W Z]do[ Zn[V bVno_b

שטרןידידיה

היהודיםבמדינתחדשאתגר

קואליציהשלהיסטורימהלךלהובילחייבמשרתת,כאליטהעצמואתהתופסהדתי־לאומי,הציבורהלכתיתלאאםגםייחודית,יהודיתשבתלמעןכלל־ישראלית

נוספת,פעםנקלעההישראליתהשבתמאבקישלהמפוקפקתלסמטהבטובתה,שלא

כבעיהמקוטלגתהיאשובוחילונים.דתיים־ונמנוחה,כיוםולאכפייהכיוםכהבטחה,ולא

חיים.רוחמשיבתולאמהחייםמנותקתראיתולאקואליציוניים,כידוניםעלניצבתהשבת

בזמן".כ"ארמון־מרוהישראלים,שלנו,הלבנההשבתשמלת

שבעיםבתמכוערתמחלוקתשלכתמיםבבתהחל-שוניםמאבקיםשלתולדהשהיאשנה,

מכבישהיכל',ל'קולנועועדאדיסון'מ'קולנועועדמהמשחניםבר־אילן,לכבישועדרמות

רמת־לקניוןועדצרעהמקיבוץאף־15,למטוסיעלשוטריםמדמיע,גזכאןנראוהדרךעלאביב.ומעצרים.מכותאחים,ריבסוסים,

המאבקיםהסתיימודתיתראותמנקודתמכוחאסורהשהייתהופעילותחרוץ,בכישלון

רבים.בתבשערכיוםמבוצעתהסטטוס־קוו־ובלעריםמחוץ)בקניוניםבמסחרקורהכך

)מאותבתעשייהבערים(,גםהאחרונותשניםשחורהעבודהלצדחוק,פיעלעבודההיתרישל"פלטין)בירושלים,ובתרבותכחוק(שלאבי־מקומות250־כשבתמדיפתוחיםמלך",

שמירתבאישכרוכיםציבורייםואירועיםלויגם-כפולההדתיתהתבוסהכהלכתה(.שבת

בשטח.וגםהציבוריתבתודעה־התנדרשתהישראליתהשבתלהצלת

הציבורלעמודאמורהמהלךבראשעשתות."לאומי".וגם"דתי"גםהיותומכוחהסרוגלהציבישהנדרש,המעשהמהולהביןכדיוברורות.זקופותהעובדותאת

תהיהלאהישראליתהשבתראשון:מושכל־"שאקריאתכיבוודאותלקבועאפשרדתית.חניכישלוהפגנותניחרחרדיבגרוןבעס"

־מותיאינןשובהתנועהבחולצת'בני־עקיבא'איומים–הכוחארסנלהפעלתאףרושם.רות

מקסםהיא–קואליציוניותוהתניותפוליטייםדתי־חרדיניצחוןהסתמןלרגעאםגםשווא.

האחרונה,בשבתשקרהכפיהידיים,בהורדת־כנימתגלההואוהארוךהבינונישבטווחהרי־יכואיןשלמיעוטלהפניםעלינופירוס.צחוןומוסריתעקרוניתהצדקהלאוגםמעשיתלת

הרוב.עלהעדפותיואתלכפותהמתמשכת,המחלוקתאףעלשני:מושכל

־בפייחודיכיוםבשבתמעונייןהציבוררוב־מקושלושהזולהעדפההישראלית.רהסיההאישיברובד-דתתלויישאינםאיתניםרות

־המוהמחלותבפנייעילמחסוםהיאהשבתוהצרכנותלעבודהההתמכרותשלדרניות

־מצימחלצתהיאהחברתיברובדהכפייתית.משאיכולתנעדריעובדיםהשוקכוחותפורניברשתותהמתחריםקטניםעסקיםובעליומתןהשכבותשלהיחידההתקווההיאהשבתענק.

ברובדקבוע.משפחתימנוחהליוםהמוחלשותקרוביםשרובם–בישראלהיהודיםהלאומי,

לשימורביטויבשבתרואים–המסורתאצלמרכזיומאפייןהיהודיהזיכרוןשלבסיסירכיבהמדינה.יהדותשל

משלי–החילוניבציבורהדובריםראשיועדשמגרממאירלבני,ציפיועדיחימוביץ

־הקיל'תנועהועדבייליןמיוסיגביזון,רותעליחתמו–הארציולקיבוץהמאוחדת'בוציתאתלקבלמוכניםאינםהםזה,עםאלה.דבריםדתי.כיוםהשבת

השבתשלהנוכחיאופייהשלישי:מושכלמהאידיאלרקלאומתנתקהולךהישראלית

השבתהישראלי.הרובשלמזהגםאלאהדתי,כיוםהראשוניהמקראיייחודהאתמאבדתלאמתך,לעבדך,לבתך,לבנך,-לכולמנוחה

בשעריך.אשרולגרךלבהמתך־לעיוצאיםישראליםמיליוןלחציקרוב

־שולידשריםכשאנובשבתו.שבתמדיבודהושמחה:אורהלישראלזה"יוםהערוךלחננו"שבתבפועלחוויםמאודרביםמנוחה",שבת

שחיקתהמשךהואהמסתמןהעתידעבודה".תתגבשאםאלאהשוק,כוחותידיעלהשבת

מגבילה.רגולטוריתהתערבותעצמואתהתופסהדתי־לאומי,הציבור־היסטומהלךלהובילחייבמשרתת,כאליטה

שבתלמעןכלל־ישראליתקואליציהשלרימהלךזהוהלכתית.לאאםגםייחודית,יהודיתהמדינה,שלהיהודיהאופילהעצמתחיוני

שלהמפוקפקתמתועלתםשיעורלאיןשחשובהאחרונותבכנסותשנרקמיםחוקייםמהלכיםמטרה.אותהלהשגת

כברנוסחהאפשריההסדרשלתוכנוהשבתחוקובהצעתגביזון־מדן'ב'אמנת

פיועללדמוקרטיה'.הישראלי'המכוןשל

תרבותבילוי,פעילותבשבתתתאפשרבמתכונתציבוריתתחבורהגםכמוובידור,פעילותעלאיסוריוטלאךומופחתת,מיוחדת

תעשייהפעילותועלממלכתייםבמוסדותורשתותחנויותקניונים,ובכללם-ומסחר־ההצחיונית.פעילותמלבדזאת,כלהפצה.הסדרלמימושיישוםבניגדריםקובעותעותמחלוקות.ליישובודרכיםזה,ןמאזֵ

מתגייסהדתי־לאומיהציבורהיהלו־לסיכוליםהחרדיםהיולאההסדר,להובלת

עםעליו.מברכיםהיואףשבלבםאפשרכלו.הלכתיתעמדהבגללקורהאיננוהדברזה,

־בחיהמשתמעתמהתמיכההנרתעתסבילה,היאסבילהעמדהאותהאךהלכתי.שבתלולהיסטוריים.בממדיםודתילאומיאחריותחוסר

שרוממותאףהלאומי,בהיבט־ההלבחירותיהבגרונה,הממלכתיות

הדתית־ההנהגהשלכתיות־ציבוריותסקטוריאלית.חשיבהמבטאותלאומית

רשותאתמפקירההיאדתיתטהרנותבשםהשוק.כוחותלמשיסתהישראליתהרבים־תועלמתענגהישראליבביתהדתיהחדרכולה.לחברהקרגבמפנהשהואתוךמתו,משרתת?אליטהיקראהלזה

שלההלכתיבאתוסבגידהזוהדתיבהיבטבדורנוהחשובההיהודיתהתופעהחיים"."תורת־רייהודיציבורימרחבשלהמבורךהקיוםהיאלהפטיריכוליםאינםההלכהפוסקישמולובוני,

ברוחהלכתייםפתרונותלפתחעליהםכבגולה.ההלכה,שלהליכתהכוחמתוךאבלסבא,ישראל

הלכותהמדינה.שלהתקיןתפקודהאתשיאפשרוובקהילה,בפרטהעוסקות–התקדימיותהשבת

־האתעםלהתמודדמתקשות-במדינהלאאךבפוסקיםצורךקייםהמדינה.שמציבההחדשגר

רחבות.כתפייםבעלי־חטוששתיופוליטית,רוחניתהנהגההאםגבה,עלמתנוססות-ודתיתלאומית-טרותכדתית־לאומית?בתיוגהלהתנאותיכולה

מושפלתהיאוראו:בעינייםלשבתהסתכלוהיהודים.במדינת

למחקרהנשיאסגןהואשטרןידידיה

ופרופסורלדמוקרטיה',הישראליב'מכון

בר־אילןבאוניברסיטתלמשפטים