bible therapy

7/23/2019 Bible Therapy

http://slidepdf.com/reader/full/bible-therapy 1/57

" – "Bibletherapyיפוי באמצעות לימוד תו

וא " . " של דינ מק ותינ

פלד

דינה

1

יפוי

!ת לי

תו

לימוד

#$שע אשו

"לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי"

(תהילים קיט, צב).

: &יש מ%ו תית

במק א

מקו יפוי

תו

לימוד

יכולת הריפוי ב קרא נתונה כולה בידי האל או בידי שליחיו ואינה צויה כלל בידי בני

כוחו: כ ו בדברים לב, לט: דולתו של האל ואת האדם. היא נועדה להראות את

אלוהים ע די. אני א ת ואחיה ו חצתי, ואני ארפא ואי "ראו עתה כי אני הוא ואי

ציל". או ב לכים ב, ב, כא: "ויצא אל וצא ה ים וישלך שם לח ויא ר כה א ר

ם ה! ריפאתי ל ים האלה, לא יהיה שם עוד ות ו שכלת". אך תהליך הריפוי בא

להראות את יחו הטוב של האל אל האדם וחדו הרב, כ ו בהושע יד, ה: "ארפא

שב אפי נו", ובתהילים קב, " :הולח לכל עונכי, שובתם, אהבם נדבה, כי

הרופא לכל תחלואיכי", ובתהילים ק ז, " :הרופא לשבורי לב, ו חבש לעצבותם".

את את יהודה וא ה" :ושנוע לש וא לאה עכ לש י העדרו של ה רפא הנו

טוב ולעת לנו רפא. קווה לשלום ואי דוע הכתינו ואי עלה נפשך. אם בציו

פתאום יבוא אידו פתע ב שלי ו, טו: "על כ רפא והנה בעתה" (יר יהו יד, טו), וכ

ישבר ואי רפא" וכך בדברי הי ים ב, כא, יח: "ואחרי כל זאת נפו ה! ב עיו לחולי

אי רפא".

לשם כך צויים האדם לפנות אל האל. זאת, על נת לזכות ב רפא על על פי

בתפילת שה ל של, ש וצאים, כפי התפילה. כו : שונים, א צעים לרשותו

לא ור, אל נא רפא נא לה", (ב דבר יב, י): "ויצעק שה אל ה! להבראת רים

או בתפילה שבה האדם בקש האל בעבור עצ ו: כ ו ב לכים ב, כ: "#כה א ר

ה! אלוהי דוד אביך ש עתי את תפילתך, ראיתי את ד עתך הנני רפא לך#.!" או

בתהילים ל, !כי א לל אני רפאני ה! כי נבהלו עצ ותיי", וכ בתהילים ו, " :חנני ה

השאול נפשי, חייתני יורדי אליך ותרפאני. ה! העלית שוועתי $ד: "ה! אלוהי

שכטר, ירושלים. להערות:1 כו ינר שהושה לד"ר פנינה פלר, עבודת%&'.*+-'./0

1



! בצר להם צוקותיהם יושיעם. ישלח בור", או בתהילים קז יט$כ: "ויזעקו אל ה

דברו וירפאם וי לט שחיתותם".

לב העם ם הליחה, כ ו, ל של, בישעיהו ו, י: "הש להשת ריפוי יכולה לש ש

ושב ורפא בעיניו ובאוזניו יש ע ולבבו יבי יראה הזה ואוזניו הכבד ועיניו הושע פ

"ורפא" זוהי רפואת הנפש והיא הליחה כ ו שכתוב: לו". הרד"ק פרש פוק זה

"אני א רתי ה! רפאה נפשי כי חטאתי לך" (תהילים א, ה).

הוא האל. לחיים ובריאות ה וענקים על ידי ם הוא כתנאי נחשב לי וד התורה

א ריו ושים תורה נא פיו ל של: "קח החכ ה, בפרות בעיקר ככזה ופיע

2כו ךירצב ידש היהו #ךילהא הלווע קיחרת ,הנבת ידש דע בושת םא .ךבבלב

ב ז ורי תועפות לך. כי אז על שדי תתענ ותשא אל אלוה פניך" (איוב כב$כו). וכ

תהילים, "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים#כי אם בתורת ה! חפצו ובתורתו

בעתו ועלהו לא יבול יהה יו ם ולילה. והיה כע 3שתול על פלי ים אשר פריו יית

ותורתי וחיה, ז, ב$" :ש ור צוותי ב שלי א$ ,(וכ יעשה יצליח" (א, וכל אשר

עיניך. קשרם על אצבעותיך, כתבם על לוח לבך". כאישו

ם הוא לש ש כא צעי לשיפור ה צב הנפשי והשכלי של עצם לי וד התורה יכול

האדם, כו : "תורת ה! ת י ה שיבת נפש, עדות ה! נא נה חכי ת פתי" (תהילים

י"ט, ח), או ב שלי ד, ב$ו שם נא ר: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו#

רפא). צרי, לשו #אל תעזבה ותש רך אהבה ותצרך" ( קנה חכ ה קנה בינה

, פרק ב שלי ם קור להבטחת החיים ואיכותם, ל של, לי וד התורה ש ש

א$ד: "בני תורתי אל תשכח וב צותי יצור לבך. כי אורך י ים ושנות חיים ושלום יויפו

ושכל ררתיך, כתבם על לוח לבך. ו צא ח לך. חד וא ת אל יעזבך קשרם על

ל ו ם בפוק ק"ה: "שלום רב לאהבי תורתך ואי טוב בעיני אלוהים ואדם. כך

כשול", ואולי א 2בפרק א, ח$ט: "ש ע בני ור אביך ואל תיטוש תורת א ך. כי

הם לראשך וענקים לררתך". לווית ח

וכ ראה דרך לטוב. כך בתהילים לז, ל$לא: ם כ צפ לי וד התורה יכול לש ש

"#. תורת אלוהיו בלבו לא ת עד אשריו", וב שלי ו, כ$כד: "נצור בני צות אביך

ררותיך. בהתהלכך תנחה ואל תיטוש תורת א ך. קשרם על לבך ת יד ענדם על

אותך, בשכבך תש ר עליך והקיצות היא תשיחך. כי נר צווה ותורה אור ודרך חיים

נכריה" וכך בפרק י ,יד: "תורת חכם קור תוכחות ור. לש רך חלקת לשו

חיים לור וקשי ות". בתהילים קיט, עב ש ש לי וד התורה כ קור של אושר:

רח יך ואחיה, כי ו קור של עונ" :באוני ,"2כו בהז תורת פיך אלפי "טוב לי

אז שעשעי, תורתך צב: "לולי בפוק ם וכך עז), פוק שעשעי" (שם, תורתך

בפוק קעד: "#תורתך שעשעי". אבדתי בעניי", וכ

4



"'ל יפוי במקו ות לימוד תו

וובש פותח בקשר ישיר אל האל, דווקא ולאו עצ ו, כערך בפני תורה, לי וד

בפרות חז"ל כדרך הבטוחה ביותר להת ודד עם החלל הריק שנוצר לאחר חורב

(שטר , 7יש עאל,1556הבית וחווית נטישת האל את בני ישראל ). ה כילתא דר

את ליצור ה דרש נה כיצד ראה "ויא ר", ד"ה א, בשלח, פרשת

כ קור ל רפא אל הלי וד עצ ו: וכך פרשת ה כילתא הטרנפור ציה האל

רופאך": א ר לו הקב"ה ל שה א ור להם לישראל: דברי "כי אני ה! את הפוק

תורה שנתתי לכם רפואה הם לכם, חיים הם לכם, שנא ר: " כי חיים הם ל וצאיהם

"רפאות תהיה לשונך ושיקוי לעצ ותיך" שלי ד, כב), שנא ר ולכל בשרו רפא" (

בר יוחאי, טו, כו. ם ב כילתא דרבי ש עו דו ה נ צא ,ח). רעיו שלי )

"וזו": א ר הקב"ה (וילנא), ה, ד"ה ם בב דבר רבא אותה טרנפור ציה ופיעה

"כי חיים "ע 3חיים היא ל חזיקים בה וו!" וכ ,י התורה היא חיים שנא ר ב שלי

פתנ וניא לאהש קר אל שלי ד, כב). ם כא הם ל וצאיהם ולכל בשרו רפא" (

יותר כ קור ל רפא אלא הוא א 2זה ה צביע על התורה והעיוק בה כע 3חיים

א נופת, הנחשבת כ הותית שבה , היא הפרשנות באיכה וד .ו צע ינפב ד ועה

אוחיל". ב דרש זה וטת באופ "זאת אשיב אל לבי על כ ,כא על הפוק רבה

ה חיש האל אל התורה באופ "זאת" ה ש עות ה קראית של ה ילה נועז

בעצם את הישה של יהדות חז"ל ב יודו של לי וד התורה כיוד ה עשי והעיוני

(שטר , לותם של ישראל והתרת הפנים של האל הם לנח ה הרוחנית, בתקופת

). ,89ע וד1556

חז"ל אי ש עותו רק עבודת פירוש, או ציאת הוכחות על לי וד התורה בלשו

לא עיוק בהלכה. עיקר הותו היא הפנ ת תהליך הלי וד א יתות היטוריות וכ

כות וחלטת, עונת בקבלת כקוד תה, כערך בפני עצ ו. א נם תפיה זו,

ם כותה של התורה בכתב ובע"פ, כ ו ב רבוד אכ םלוא ,הילע רערעל שאי

אק, ) ו עצביה פרשיה חז"ל, של כותם 1559ו ילל זו עולם בתפית .(

זה. התורה יש ערך של ריפוי ועל כך הובאו דרשים רבים הבאים להוכיח רעיו

פקים רשי ה של קורות שנה ז אשר דרשי ההלכה, אבות פרק ו, ל של,

פר שלי הבאה להוכיח את אפקט הריפוי הלובלי של לי וד התורה עצ ו וכ ו

,ח: שלי ב שלי ד, כב: "כי חיים הם ל וצאיהם ולכל בשרו רפא", ואו ר שם:

,יח: "ע 3חיים היא ל חזיקים "רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצ ותיך", ואו ר שלי

הם לראשך וענקים א, ט: " כי לווית ח שלי ואו ר שם, בה ותו כיה אושר",

נך", עטרת תפארת ת לראשך לווית ח שלי ד, ט: "תית לררותיך", ואו ר שם,

שלי ,טז: "אורך י ים בי ינה בש אלה עשר וכבוד", ואו ר שם, ואו ר שם שלי

,ב: "כי ארך י ים ושנות חיים ושלום יויפו לך".

9



פציפי יותר נעשה בבבלי, עירובי , נד, ע:א: א ר ר! יהושוע ב שי וש דו ה אך

יעוק בתורה, שנא ר שלי א, כי לווית ח ע ו לוויה לוויה: ה הלך בדרך ואי

הם לראשך, חש ברונו ח לווית שנא ר כי יעוק בתורה, הם, חש בראשו

יעוק בתורה, שנא ר רפאת יעוק בתורה, שנא ר וענקים לררתיך, חש ב עיו

ופו יעוק בתורה, שנא ר ושיקוי לעצ ותיך. חש בכל היא לשיך. חש בעצ ותיו

יעוק בתורה, שנא ר ולכל בשרך רפא. א ר רב יהודה ברב חייא בא וראה, שלא

ם לחברו לזה יפה ולזה ידת בשר ודם: אדם נות כ ידת הקב"ה ידת בשר ודם.

"ולכל ופו, שנא ר יים חיים לכל תורה לישראל קשה. אבל הקב"ה אינו כ , נת

ם רב יהודה את הטרנפור ציה הקנונית של כוח הריפוי בשרו רפא". בכך יוצר

הכולל האל לתורה.

כי להראות רוצה אל", "ויצעק ד"ה א, בשלח, פרשת יש עאל, ! דר כילתא

ליאל או ר: בוא וראה כ ה ב ש עו התרופה אינה ת יד קלה ו תוקה: "ר!

ופרשים דרכי הקב"ה דרכי בשר ודם ב תוק רפא את ה ר אבל הקב"ה רפא

נע ו טושפ תהליך הריפוי בא צעות התורה ת יד עניי שאי כא את ה ר ב ר".

בלבד אלא הוא יכול להיות לא קשיים ולעיתים דווקא עצם ההתברות עליהם היא

זו ה רפאה.

השאר כא צעי ם הם בערך הטיפולי של לי וד תורה. בי דרשי האדה ת קדים

"אלה הדברים" # (וילנא) א, ד"ה הרע. ל של, בדברים רבה להת ודדות עם לשו

שכתיב יינ את הלשו . ש רפאה חביבה תורה ה של לשונה הקב"ה א ר

"ע3 ,י ע 3חיים אלא תורה שנא ר שלי ע 3חיים" ואי רפא לשו ב שלי טו, ד: "

פרשת צורע ב, ד"ה (ורשא), תנחו א ם ב דרש חיים היא ל חזיקים בה". כך

שלי יח, כא). זכה לחיים נתחייב ל ות. וו!" ( וות וחיים ביד הלשו "וזאת תהיה": "

,יח: "ע3 שלי " שנא ר שהתורה ע 3חיים, זכה לחיים, עק בתורה בלשונו

רפא הרע, שנא ר שלי טו, ד: " חיים היא ל חזיקים בה" והוא רפאותו של לשו

צורע ד, ד"ה (בובר), תנחו א ב דרש ע 3חיים ול 2בה שבר ברוח". וכ לשו

,יח). והיא רפואתו על לשו שלי "וזאת" נא ר: "ע 3חיים היא ל חזיקים בה" (

שלי טו, ד). ע 3חיים" ( רפא לשו " הרע שנא ר

כנד השפעות זיקות. תורה הנה היכולת לפעול נו 2של לי וד אפקט טיפולי

"ויבא יעקב" ,נא ר: א ר ר! ט, ד"ה (בובר) פרשת וישלח, י ב דרש תנחו א

ותקרב שנא ר אותו, ונטי חבלה הונא: אם נתקלקל אדם בעבירה יד לאכי

"ע 3חיים ה יעשה אדם יעוק בתורה ויחיה, שנא ר (איוב ל ,כב). לשחת נפשו

בפר יהא חזיק תורה ב היה שאם לא יח). , שלי בה" ( היא ל חזיקים

"ע 3חיים היא ל חזיקים בה". תורה והוא זוכה לחיו, שנא ר וב שנה שה ל די

שנא ר ו כל כאוב. התורה רפאה אותו כל דבר רע תורה אבל אם היה ב

שלי טו, ד) זה התורה. ע 3חיים וו" ( רפא לשו "

;



דיש את ההיבט ה ניעתי של לי וד "דבר אחר" (בובר) לט, ד"ה דרש תהילים

התורה אשר בעצם התרחשותו רחיק את האדם פני עיוקים בלתי רצויים. וכך

הוא או ר: "ם ישבו שרים כי ידברו" (תהילים קי"ט, כ) אש רה לפי חום. וכי יש

חום לפי. אלא א רה שתקותא שלא אתעק בדברים בטלים אלא בדברי תורה

אתה ל ד שלא כא שלי טו, ד) זו תורה. ע 3חיים" ( רפא לשו " הוא או ר וכ

יעקו בדברים בטלים ולא את התורה אלא שלא יתעקו הקב"ה לישראל נת

הרע. בלשו

תורה רואה בלי וד "כל צווה") ד"א ה, עקב, (ורשא, תנחו א דרש לעו תו,

ערך רק כאשר אינו נשאר בפירה עיונית אלא ש ש א צעי ל ילוי צוות עשיות

). על פיו בלעדי הפרקטיק= ,41ע וד)4<<1להבחנה זו ראי, ל של, ולינקי ,

יכולת לחוות חיים שנא ר: "כל ה צווה אשר של התורה דהיינו, קיום ה צוות אי

"כי חיים ל וצאיהם ולכל בשרו רפא". אנוכי צווך". וזה שא ר הכתוב ב שלי ד

"כי חייהם ל וציאהם". כל י ש וציא דברי תורה לחיים, הוא וצא. לכך כתיב

של התורה: ב קרל%יו) פרות חז"ל כירים בערך הריפוי ה קרא וה : ה

לרום לאל לרפא את הלו ד ואילו בפרות לי וד התורה ש ש בעיקר א צעי

לובלי ויכול להיות חז"ל ללי וד התורה ערך רפא בפני עצ ו. הריפוי יכול להיות

וד פציפי והוא יכול להת ש בא צעים עיוניים, רשיים או פרקטיים. בכל קרה

וזאת בלי ושל התורה, של שליחיו או<ו כות של האל, ה תלבקב ט ו הריפוי

קבלת זכות לערער על הא ת ה וחלטת הט ונה בהם.

&יש מוד נית

ביקו ת מק א

הרחבים, השפיעה ע15העת החדשה, בעיקר ב אה ה , וע ה תהליכי החילו

אנשי רוח וחוקרים בתחו י דע שונים, וב יוחד בחקר ההיטוריה, הארכיאולויה

רה בעל פה תולדה של יצירה ע ית אשר נ ולראות ב קרא והתרבות, לנות

(וב יוחד בבל ע וק תרבויות ע י ה זרח הקדום דור לדור, והושפעה באופ

ו צרים). ישה זו התעניינה בשלבים הפריהיטוריים והפרי ונותיאיטים של א ונת

תוך ובתוך הפרות הדתית את היצירה הע ית ישראל תוך שהיא נה לחשו2

היוצר האוני היחיד לבית יוצר החילונית, ולהיט את ה וקד של ביקורת הפרות

ו לאכת החיבור שבכתב ליצירה הע ית שבע"פ, אשר נה צ חו חברתי,

, יו) ).=155ועוצבו הוים הפרותיים השונים ה ופיעים ב קרא

6



יפוריים, אינו חדש והוא ופיע, ל עשה, א2 כי ב קרא רכיבים זה, הטוע רעיו

(פולק, עצ ם ה קרא ב קר;155ב קורות וזכר כז!אנר, היפור, .(

(ל של, בראשית כד, "ו, בראשית כט, י ,בראשית לז, ט$י, אישיים בהקשרים בי

, (ל של, בראשית י קצועיים, לשם קבלת עזרה ש ות יח, ח), או בהקשרים

(ל של, בראשית ד, כט, ש ואל ב יב, א$ז, ט, בראשית א, ח) או לשם שכנוע

בא צעות ה נים להעביר בהקשרים לכתיים חינוכיים וכ ה$ו) ח, ב לכים

(ל של, ש ות, כד, או את האל או את ה ושל רים חשובים לעם, יפורים

,כח). לכים א

ופר דור לדור אינה זרה ל קרא. בתהילים א 2תפית התורה כולה כיפור ה

פי# אשר הטו אזנכם לא רי תורתי שכיל לא 2האזינה ע י עח א$ח נא ר: "

פרים תהילות ה! פרו לנו. לא נכחד בניהם לדור אחרו ש ענו ונדעם ואבותינו

ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה. ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר ציוה את

בנים יולדו יקו ו ויפרו לבניהם. וישי ו ידעו אחרו אבותינו להודיעם לבניהם. ל ע

להבחי נית ב קרא ינצורו". ו צוותיו האל ישכחו עללי ולא כלם באלוהים

של ולהקשר ובד בבד לי נים של ודעות לחשיבות צורתו ב ודעות רבה לתוכ

"תפוחי זהב ב שכיות כ ,2דבר דבר על ה של כלשו (בראשית כד, נ), היפור

שלי כה, יא) (פרנקל, ) ).;155אופניו

פרות כעל וה דרשים התל ודים, ה קרא, על לדבר נית לא כי בורים כיום

ופרים פרות לו דת, אשר נוצרה בחוי ע ית בלבד, שהרי עיקרה הנו דווקא

פרות של לקיו ה רבות עדויות אלה בתוך זאת זהים ובכל בבתי דרש. או

בז!אנר פרותית או<ו אנתרופולוית בהתבוננות ערך לכ ורואים רחבה ע ית

ע ית הנראה ככל שהנה זו, יצירה ורכבת שנוצר. והבתר קראי ה קראי

אלוהית, נחשבת, ללא רבים הוברים כי הנה בעיקרה ם יחד, ויש עדיי ו לו דת

א2 הקולקטיבי היהודי ואולי יי ,כ רכיב בעל החשיבות הרבה ביותר בזיכרו כל

ם כראי ה שק 2בצורה בהירה ו דויקת את ה ונותיאיטי כולו. ככזו היא ש שת

שע ו בטא החצנה ובהק ם כא צעי חרדותיה ושאיפותיה של תרבות זו, כ ו

(יי2, הדבר לבי אל;155היחיד, כ ו החברה, את פחדיו ולבטיו ). בעיקר נכו

כותי בהוויית חייהם. ו יטנני וד ביכר םרובע הווה הז יתוברת לולכ רשא

האכולה היהודית בחקר ה קרא אשר כללה את בובר ורוזנצווי ,חלוצי שיטה זו,

וצורת ציעה שיטות ניתוח של תוכ ורבים אחרים, כו : קוטו, אאורבך וליבובי3,

וונים. חוקרים אלה רואים עצ ם כ שיכי פרותיים הטקט על בי עקרונות

,ייו כ ו חוקרים אחרים ובעיקר עוקים ב תודולויות דיאכרוניות. ורת חז"ל

פניה כחילונית שנראית על שיטת הניתוח הינכרונית, את פיתחו רבנרטשו פרי

ב הותה ו"עיקר ענינה הוא ההתעל ות תולדות הטקט וריבודו, והעברת רכז

). .49ע וד>>>4הכובד ל ש עות ולזיקתה לדרכי העיצוב" (א ית,

8



של היפור, לרעיונותיו, נושאיו וערכיו אינו יכול להיות קיום נפרד על פי זאת לתוכ

התוכ . בכוח טכניקות העיצוב, ואלה קובעות את צביונו של היפור לא פחות

להבליט ולהעלים, ולטשטש, להדיש נוקטות, שה העיצוב ודרכי טכניקות אלה

א צעי ה אורעות, וה יבתיים ואחרים, בי להאיר ולהאפיל. ה ר זות לקשרים

עיקרי להפעלת ההשפעה של היפור על הקורא ולהכוונת ע דתו ותובתו לנוכח

ובדרך ב ודע העיצוב בטכניקות הופר השת ש אם הבדל, אי כא ופר. ה

הקורא היא, חושבת או באורח בלתי ודע ואינטואיטיבי. השאלה הקובעת לבי

של אלה עלי ופעולת תרו ת דרכי העיצוב ה צויות ביצירה ל עשה ו הי ה ה

). .5ע וד;=)15בר אפרת,

נו 2בתהליך החברתי שלב זו לראות בפרשנות קראית עי נית כללי באופ

ותרבותי של העולם ה ונותיאיטי, אשר החל בעיצוב נועז של דרשי הלכה ואדה

באל האבולוטי הפולח "השתחררות שהוא בטא בעיקרו תוך חז"ל, בי י

, יו) "הרות ובלי וד בתפילה ע וד=155וה רתו הו>1, פחות נועז לא .(

על וביוו פרותי, כטקט תרבותי התורה, של הלי וד הביקורתי ה עבר אל

ארכיאולויים, פרותיים, אנתרופולויים, (היטוריים, וניים רב עקרונות דעיים

ם וכדו ה). אלה ב וצהר נטולי אקיו ות א וניות כבי התובנה. שני השלבים

(בניוד ל"פרשנות פלורליטית פרשנית ורת של תפיה יחד שקפים ל עשה

פירושים של כל קורא וו הנותנת קום ל ייונרית) פונד נטליטית$ הקראית

,רבנטור) ).;155וקורא

ורתית של ניתוח היפור ה קראי ולבי התפיה ה ובכל זאת קיים הבדל רב בי

יע קור אלוהי ורתית רואה את הטקט כ התפיה הביקורתית. התפיה ה

ע ד האל וחיזוק ויב : וכ תויתד תורט םודיק לש דיקפת רקיעב שי רופיל ובו

(ל של, ש ות י ,ח, שופטים ו, י), שיפור עבודת ה! ועידוד האל לע ו הברית בי

"והנה שקטה האר3"). ,ל ד"ה (ל של, פירוש רלב" לפר שופטים קיום צוות

ר הדתי ודעת א נם ל טרוקטוראלית, ואילו הישה הביקורתית, בעיקר הפוט

שבורה אוטנטי, או או חו ר אלוהי רואה בו בטקט, אך אינה הט ו והחינוכי

אינה תעניינת פק, או ם טילה שאלה אינם רלוונטיים להבנת הטקט. היא

ה תיחויות את לחשו2 אלא נה ה קראית, ובכרונולויה העובדות בא יתות

ויות ה קופלות ביצירה, או בקריאות קוד ות שלה ה דויה תוחנה תאו תוי ינפה

הדרך שבה הכתוב נוה)155;פולק, ). בכך ל עשה היא אפשרת לחשו 2את

אותו אל א ונה, ט של שכר ועונש ו כוו כני אותו לתוך בקורא בשרירות לב,

(ונקל, וית בכתוב ).=155צייתנות וא ונה בלתי

.ניתו) ק%( ת לי! נפשי

) רבנטור155;ינרדו ל ורתית ה התפיה בי ה עבר את לראות ציע (

כל ורתית לתבנית דיאלוית. הוא אפיי כתנועה תחייבת תבנית דיאלקטית

תבנית על פי שבע קטוריות כדלהל :

?



פר (שם, ע וד1טבלה ) :141התבנית של קד ה$צ יחה

ו י

&)יק

)ידיאלק

&דיאלו

"חטא קד ו "ישלו$ בעב תוך "ירידה לצורך עלייה""נפילה"ת עתיד

%אפוקליפטיתפי

$ופית

רצוני

$ופית

אינ

משיית אוטופישחזר&אול

&ומלי$ פרדוקאלקרב$קונפליקב%י% לי%י רה$ארו

קידמ

וחילו 2ינתטי של אני או את אני של היפותטית ה שכיות

אתה

בעב

יפול

)

ארכיאולו

הצ צועי ות

דרך

על

פירוש חדש

בעתיד

יפול

)

"שקדום"$חיקוי והתעלו"שיקום" שעתוק$לידה חד

שונות זו . ה אלה בעיניו שתי פרפקטיבות קוטביות של התכלות תרפויטית בז

פרפקטיבה על היא בות האם הקורא של ה בט בנקודת זו

קונפליקט הפונה אל העבר ו שקיפה על הצ יחה כפתרו הליאנית$פרודיאנית,

אדיפלי, אקזיצינטאלית, או על פרפקטיבה התפתחותית, פיראלית, ה אפשרת

שי וש בעבר על נת לעצב עתיד שאיכותו תעלה על העבר ועל ההווה.

הקורא יכולות להיות, אם כ , השלכות רבות על הדרך שבה ה וצא של לנקודת

פתיי ,יש ה םלועל ליבק ב ,םנוי דב םינוב ארוקהו רפ ופר, שה העולם ה

ובוודאי רבים הם, אשר ה קרא יפורי בקריאת הדבר נכו ב יוחד ויתקבל.

היא ובנת ופר כאילו זניחים כביכול את ציאות העולם ה שבהם, הקדו ים

(פולק, ). הטקטי;155אליה ובכל זאת הם קנים תחושה חזקה של ציאות

של הרוח ולהלכי ל חשבות התייחות יוחדת ללא נ ר3, בקיצור ובאים

ה שתתפים בעלילה, ו בוים יותר על תיאורי פעולה ותוצאה. יש בכך כדי להביר

הפעולה הנרחב שהם שאירים כר ם את צד אחד אך כוחם הוטיבי, את

(פולק, לקורא על נת להשלים את החר הקיים בקריאה בתחום ה ידעי והויזואלי

(ונקל,;155 ם בתחום הרשי והנפשי הכל על פי תפית עול ם ).= ,(155כ ו

) דורש ידי לע חווד ה וד טקפא@AB0&C, 158<וחתב 2א יכ האצ רשא (

(ביבליותרפיה), לר ת הריאליות של היפור הנבחר יש הטיפול בא צעות קריאה

חשיבות ביכויי השפעתו על הקורא. ככל שאשליית ה ציאות שהפר עביר היא

דולה יותר כך הוא י צא את רישו ו יותר בנפשו של הקורא וכך א 2תדל השפעתו

על התנהותו העתידה של ה טופל.

) תובו=> ,9ע וד4<<1אליצור לעורר בכוחו של הטקט ה קראי ) בור כי

של היפור כוחו בעצם קור רשיות הנפע ות ביותר עד הנזע ות ביותר וזהו

ו וליצור עוצ ה אנושית ש עותית ה ש שת ק ילבחב קתרל לו ה קראי ה

אי בטוח בכל תהפוכותיה האיו ות של ההיטוריה. והוא וי 2ואו ר: "לא קשה

ודרנית Dכזאת: לאנשים אדוקים יהיה E לנחש את ההתנדויות שתעורר דרך חקירה

של ה פוקפק ה דעי ערכ על יללו החילוניים ום קודש, חילול זה בנייו

לישות הכבוד כל עם אבל ליצר. היצירה של רדוקציה העושות תיאוריות

הארכיאולויות, ההיטוריות, הפילולויות, האתנולויות והפרותיות לחקר ה קרא.

=



פרי ה קרא היה שום דייפלינה אינה תייחת לעובדה הפשוטה ש י שכתב את

ב הלך פרים אלה שקראו באנשים והתעוררו שחזרו לרשות עזים, רשות נתו

את יוצר י ינו, בני לקוראים קד ונים כותבים בי הזה, הרש שיתו2 הדורות".

הדורות. תחושת השייכות והה שכיות שבי

הקורא בתהליך של האקטיבי ותפקידו לכותב, הקורא בי זו, הכרחית דינ יקה

, (פריד של אוארבך ובלטת ב יוחד בעבודתו כ1556הקריאה, ובר ). הוא

#.הם ברקע האחורי, ולפיכך "נתונים ב קרא העובדתיים כ ו הצדדים הנפשיים

דרשונו" (אוארבך, שטרנבר1581צווחים, של בעבודתו ם קובל כך .(

,רבנרטש)15?5ונבותל בעיקר עליו כוו שהם דברים התהליך אולם .(

רחב " קרא שלוי ול ה ה קראית, הד ות להבנת בהקשר שהקורא פתח

(&/+F%& CGהחיים" ( שלה (F&H*, 1561ניינעת תיחכונה הדובעה ואילו ,(

דווקא בתהליך ההפוך, דהיינו בהיעזרות בתהליך נפשי זה, הכרוך בהשל ת החר

עיצוב חדש של שיאפשר לו בטקט ה קראי, להבנת ד ותו של הקורא באופ

רחב החיים האישי שלו בתהליך נפשי רפא.

"כלי קיבול אובייקטיבי" אלא אדם יחיד ב ינו, ישה זו העובדה כי הקורא אינו על פי

בערכים הרוחניים או עוניי בקיא אינו אשר רוח שלו, והלכי לב נטיות בעל

ואת היצירתיות הפענוח חופש את לו ש קנה היא ר, שברקע ה והתרבותיים

) "ביבלתרפיה" (I/0, 15?5ה אפשרים צ יחה ושינוי קוראת ). לתהליך זה אני

JK'&LA&B+GM."יארק טקט דו יל תועצ אב עצבת ה ילופיט ךילהת" ,ונייהד ("עזרה ויוע אני רואה אותו כתת קבוצה בתוך תחום ה"ביבליותרפיה" אשר פירושו

פרות" (כה , תהלי>155נפשי ה תבצע בא צעות קריאת בי יש להבחי ). כא

התהליך ההוראה ה יועד להביא את הקורא להבנה טובה יותר של הטקט, לבי

הטיפולי הנעזר בקריאת הטקט כקטליזטור להבנה טובה יותר וריפויו של הקורא

).)1556כה ,

יש כנים שותפים הותיים בי ב יוחד בזכות העובדה כי תהליך זה אטרקטיבי

הפרשנות הפיכו$תרפויטית וה דרשית. בשניהם בקשת ה שי ה של חשיפת פניה

ללות תחתיה כדי הפרט, של הפיכולויה את דירה ה כלשהי נור ה של

אונטולויות ובתצורות בנור ות ילוי לידי באה אשר תיאוופיה, או תיאולויה

פציפיות. תהליך זה תבצע בשני הטים תוך ביצוע אקט של בחירה חופשית בי

אי 3בנו, להכיר אופציות פרשניות שונות כאשר הנרטיב הפרשני ניח לנו, או א2

פירושים שונים ה תחרים על תודעתנו לבי טקטים ותולדות חיים היטב ולבחור בי

,רבנטור)155;דו ע א?1. לזהות הנחווים. אלה ל ול ה וכתבים אלה .(

הפרדוקים הט ונים בהם ולהפכם ל נו 2לצ יחה.

5



) רבנטורש ה תא םיתרש ה םינוש ז כא ור, בי וקדי בחירה אחרת הנה,

בעו;155 הטקט. של ה"רה$ביורפיה" או הביורפי" ה"שיקום קורא (

להתאי ו כדי העבר את לפרש חדש נה "קונקרטיזציה" של האטרטיה

) שהייל האטרטיה, הרי ההווה, לN&'+*, (15=9לצורכי קורא

לי את העבר ואילו הרב קוק נה לחזור או להחיות באופ "קונט פוריזציה",שלהם והתל וד ב ונחים עתידיים של ידת הרלוונטיות פרש את לי וד התורה

,רבנטור) ). בכל קר .41ע וד;155לשיקום עם ישראל ואולתו לעתיד לבוא

בכל הטים דובר ביכולת של האדם להריש את ה"דינ יקה של הצ צום", בנוח

(של העבר כות הכל יכולה ה יכ שוחל טרפה לש תלוכי"ל התנווכ רשא ,הלבקה

ו ציאות אלטרנטיבית, של חוויה את בריאתה לאפשר כדי פנה קום וההווה)

).O0L&*K&B-, 15=9חופשית ואופטי ית יותר לקורא" (

דווקא בעובדת היותו אולם הערך ה ו 2בריפוי דרך קריאת טקט קראי נעו3

ואירועים של ה ודע בנוי על א ונות, אדות ו עשיות עם ה ייצות עול ות תוכ

ואולי א 2של התת ודע הקולקטיבי, ה ושרשים ע וק בתודעת החברה ה ערבית

ה ונותיאיטית. אלה ייצים את ה רכיבים הקולקטיביים של התודעה האנושית

) ). על פ=?P0* QB+*C, 15(להל : ארכיטיפים), בצורה הפשוטה והביית ביותר

) בטלהיים,15=4,15=8שנהר ברונו ם וראי לת>=15 כדי זה בחו ר יש (

הזד נות לפרט להזדהות עם שאלות הנשארות, על פי רוב, בלתי ודעות לו בשל

אלה שאלות ה יני). או החברתי הדתי, (בתחום והטאבו החברתיות הנור ות

כלולי יצירה שרבים בהם יודות החלום בהקי .3אלה אפשרים יוצרות, לדעתה,

ה צב עלול לרום לערעור אחר אשר קריאה, באופ ה שאלות ש ילוי , לוי

שאלות לא רק תפקיד של שיקו2 ו זה יש אם כ האישי או החברתי. לקריאה

ם של שחרור פחדים. הדבר תאפשר על ידי כך שהפחדים לובשים ביפור אלא

י ולטנית נה. הנה כי צורה וחשית, ה אפשרת הבעת ה שאלה והשתחררות

בתרבות ה כונ קדוקה שהנו ה קראי, הטקט לי וד בא צעות נית כ

ביבלתרפיה) (להל לי וד התורה), להיע לאפקטים ריפויים (להל ה ונותיאיטית

של הקורא.

*בייבלת פי

+יפולי

) !ת לי

תו

לימוד

) רואה את הבייבלתרפיה אני JK'&LA&B+GM:לע$ישו ינש לש כ קרה פרטי ,(

ה וש ה"הר נויטיקה" (( N&B&*&RL/Cהאחד הנו פרשנות אשר פירושו

ה יתולויה היוונית, שתפקידו היה להעביר את , והוא נזר ש ו של האל הר

יהושוע, וצבר$ב (דריש ולפרשם הת ותה לבני האלים של רים ).4<<1ה

ו חקר כבר בתקופת הרפור ציה של ה אה ה$ הר נויטיקה הודרה כתחום עיו

(לוי,18 ). בה ש 15=8אשר בה ניו לנח חוקים בייים לפירוש כתבי הקודש

ו חקר הכולל תודולויה פילוופית כללית, התפתחה ההר נויטיקה כתחום עיו

ובייקטיבי תודולויה של חקר דעי החברה, ישות לתיאור דע להבנה בלשנית,

) ).>S''&* T U&*C&*, 155של הבנה קיו ית ו ערכת של פרשנות טקטים

1<



תחילה עקה ההר נויטיקה בטקטים כתובים, בעיקר טקטים דתיים, היטוריים

וליצירות אנושית, התנהות לכלל ה"טקט" שו בחרוה בה שך ופרותיים.

(לוי, "ביאור" בכך שהיא נ15=8א נות ו דיה לויהם ). "פרשנות" שונה

ה ש עותי וה טפורי שלו זאת על ידי להבהיר את הטקט בא צעות זיהוי הרעי

בקריאה עליהם לע וד נית שלא והתכנים ההקשרים הפני יים, היחים ברור

בהבהרת הטקט כלשונו בלי להוי 2עליו או ה. ראשונה ואילו הביאור עוק

או רצו הטקט כפשוטו, לחור שביעות ביטוי הר נויטיקה שקפת, ל עשה,

(לוי, ה קובלת בה בארים ו פרש אותו ).15=8הדרך

ם אשר והיא זו ה חקר האיכותני ם לתחום טבעי ההר נויטיקה קשורה באופ

אלו שלו. ישות והקונטרוקטיביות הפרשניות הישות של את קור היוותה

(לעו ת אנושית האנושיות נקודת בט החוויות עולם להבנת חותרות ב חקר

) דרך שי ת לב לשפה ול ש עות ).>S''&* T V&*C&*, 155אבולוטית אלוהית)

ההר נויטיקה הר נויטיות: ישות של עיקריים וים שני לראות קובל

דילתיי בטי, הירש, של ה וקד ות התיאוריות את הכוללת האובייקטיבית,

הנחה תוך בצורה אובייקטיבית, האנושית הרוח להבנת חותרת זו ושלייר כר.

לילוי, הניתנות קבועות יש ש עויות החברה ב דעי החקירה של ושאי

וההר נויטיקה הפילוופית הכוללת תיאוריות של היידר, ד ר וטיילור ואשר ש ה

ובייקטיבית לדברים: דש דווקא על פרשנות

, פותחה ע .15ההר נויטיקה האובייקטיבית, שעיקר השפעתה הייתה ב אה ה1$

להיע לפרשנות תקפה ואובייקטיבית של טקט על ידי ידי דילתיי, הא ינה כי נית

חשיפת הכוונות הא יתיות של חבר הטקט והדבר אפשרי דרך הזדהות א פטית

) ול קום עבר לז "אחדותה של הרוח האנושית", עם נפש ה חבר וזאת בשל

WA0GC0*, 15=1) ) ובר כ= .(@/A'&&+/A&B, 155יתרה כך, שלייר אכר

ם את ובכך את עצ ו שזה בי ה חבר טוב יותר כפי את יכול להבי הקורא

יצירתו והדבר קשור לידע הרב יותר הקיים אצל הקורא והפרפקטיבה הרחבה שיש

) ה חבר ועל ערכיו על ?=X+''&BM, NRBHLY T ZR[M, 15לו ע דה דו .(

יר3 ( ידי על ם עב;@/H+*L, 155ובעת " התבוננות שדווקא הבור (ם אפשרת פרשנות אוטנטית וזאת דרך הניתוח של ה ילים ודרך הצת לכת2"

יחד.

. ההר נויטיקה הפילוופית יצאה נד הא ונה הנאיבית כי אפשר להיכנ לנפש4

פרשנות תקפה ואובייקטיבית. ישה זו של ה חבר ונד הצורך להבינו כתנאי ל ת

ילויים חדשים ו קוריים בקריאת חותרת לובייקטיביות לאה בפרשנות ה אפשרת

ובכך הוא ההבנה שלו רת את הטקט לתוך הקורא ט יע כא טקטים.

רחיב ו עשיר את ה ש עויות הרלוונטיות לו. תהליך זה הוא דינ י ודיאלקטי עקב

אנשים עם ו שיח חדשות כתוצאה התנויות בעיקר הקורא אופקי השתנות

11



ייעו שונים שקוראים כ וב אליו הפילוופית קבלת ההר נויטיקה אחרים.

תהייה פרשנות, בשום לראות אי כי ווברת טקט אותו שונות לבי קנות ל

שכל הפרשנויות שוות בערכ , כא שכנעת ככל שתהיה, כבלעדית וכו 2פוק.

זה ההר נויטיקה טובות או ראות, ראויות או לא ראויות, א יתיות או שקריות. ב וב

הפילוופית הנה רלטיביטית.

9) שלבת, פותחה על ידי ריקייר ) לה הוא קר .O/0&RB, 15=1ישה שלישית,

וובייקטיביים אובייקטיביים והיא שלבת רכיבים פנו נולוית הר נויטיקה

של הטקט על ידי לשוני ישה זו בצעים ניתוח בני בחקירת טקטים. על פי

ה ד חלוקתו ליחידות לשוניות ותחביריות ו ציאת החוקיות ביניהם ובכך זוהה

ליות הו תוע ש ה תנבהל םירתוח של ושא החקירה ולאחר כ האובייקטיבי

טפורות, תפקידים, זיהוי בא צעות וזאת ה ילים העו דת אחורי תרבותית

(ה ד וכדו ה הקורא או הכותב של עול ו ניבות אידיולויות, ניעים,

הובייקטיבי).

"ביבלותרפיה" הנו )), והוא תייח ל"תהליך טיפולKK'0LA&B+GMה וש השני

יפוריים ב טרה להביר את ההכרה של הקורא את ה בו על ניתוח טקטים

ם להיטיב להכיר הת ודדותו עם ה ציאות, כ ו הפני י, ועם דרכי עצ ו, עול ו

פעולתם". התהליך תבצע בא צעות תווך ביניים, של דרכי וו אנשים אחרים ו

(כה , ). ע>155בלתי א צעי שהנו הטקט הפרותי ו כלול התכנים הלו ים בו

פי כה , על נת שהקריאה תקבל ערך טיפולי צריכים להתרחש האירועים הרשיים

ורל ה בות על קוו1הבאים: ש עותה קיום תחושה של שותפות . הזדהות

צבי לח3 י , תקוות, תכולים, הקורא לד ות ה קראית כו : שם, יל, בי ד יו

פירושים להתרחשויות הקשורות לד ות ובכ4וכדו ה. ש עותה ת . השלכה

בא צעותם אשר ובלתי ודעים רשיים ודעים ולחו רים לתכנים היחשפות

שחרו9תחוורות לקורא תפיותיו על עצ ו ועל זולתו. ש עותו יזראתק .

"טיהור" או תח הכרתי או<ו בלתי הכרתי ה ביא לתחושת רווחה ואולי א 2לפורק

ניעיו, צרכי;נפשי. ש עותה ראייה חודשת של הקורא את עצ ו, תובנה .

וערכו יכולותיו ובא צעות זאת פיתוח תפיה ריאליטית יותר לבי פעולתו ודרכי

(שם, ע ודים וי ת להתפתחות העליל?66$6העצ י ). יש בתהליך זה הקבלה

דירים ארבעה שלבים: שלב של הכרות ופתיחת היפור ם בה הפרותית אשר

קביל לשלב ההשלכה), השיא ) (לדעתי קביל לשלב ההזדהות), שלב ההתבכות

קביל לשלב התובנה) (יי2, ) קביל לשלב הקתארזי (וההתרה )155;.(

"נתינת בט ראשו " על הטקט ה תבצע בדרך בי להבחי בתהליך רשי זה נית

רת חינוכית, בצורה של ל ידה ובנית, עם יעדים כלל ב הלך שנות הילדות, ב

"נתינת של הפרט, לבי התנהותו ודרכי חינוכיים ודרים ה עצבים את תודעתו

) שיריו רואה אותו שני" הטיפולי.=?@AB0*, 15בט התהליך של כ הותו ,(

או רש ל"התבוננות בפרפקטיבה חודשת של חשיבה, ד יו ה בט השני תכוו

14



ערכים, וכ ות, התנהויות קובלות, שפטים קדו ים, א ונות, רעיונות, על

אורחות העצ י, דיוקנו או אדם של חשובות בחייו ד ויות על ם כ ו זיכרונות,

התנהותו, תובות, חלו ות, תקוות, פחדים, תפית ההווה ותכניות לעתיד". קריאת

(כה , ). >155פרות אפשרת זאת בקלות יחית בש שה א צעי תווך

של ורתי יכול לש ש ה עבר לי וד ל בט שני א ל עבר בט ראשו וד

$ אל לי וד ביקורתי, כות אלוהית אבולוטית, וקבלת דינה ל ביוח ה ,ארק ה

חקר של תובנות על בת הז לי וד ודרני נטול אקיו ות א וניות. פתוח,

קרא לכך . פלורליטי תרבותי כוחו קונטקט את השואב וו , ובייקטיבי

) רבנטור155;דו ע ) "תרפיית החוצפה" ועיקרה היכולת להתנתק כבל8;4

רבנטור .םייביטקובורפ 2א ילואו םייביטרא הלועפ 3דרכי כות הדתית ולא ה

) וזר הוא הדור הזה, שובב הוא,15=4שואב וש זה דברי הרב קוק ) האו ר: "

הב אי ישא, "חוצפא לזה כי עבר נ צא ונשא.. נעלה ם אבל הוא, פראי

תבייש אביו, נערים פני זקנים ילבינו".

"יפור חיצוני" ל$ "יפור א פטי" ם כ עבר לראות את התהליך הטיפולי נית

יפור החיים ש?)155עו ר, ). "יפור חיצוני" הנו תיאור, או פרוש בלתי קביל על

$ כ"לא אני". היבות הזולת והוא ודר ככזה כאשר נתפ על ידו כבלתי רלוונטי לו

שום כ"חיצוני" יכולות להיות שום שהתיאור עליב, ותר את הרשות, לחיוויו

ש שת עים נו ערכים או אוויים שאינם תוא ים את תחושת הזולת או הבנתו

תנש בתיאורים אחרים ה קובלים את ה צב, או שהוא נחווה כזר או ופשט די,

או ב ילים לא הול ות, נחווה כ ונולו או דרשה, או לא נכו ר בטו עליו, או שנ

כטקט כפוי.

ה תקבל על ידו יפור חיים של הזולת פרוש על תיאור או "יפור א פטי" הנו

"זה אני\" (עו ר, ) דהיינו הוא זהה בו את עצ ו בשל ות, הו?155בתובה

לפניו פותח שהיפור והוא ריש ה רכזית הד ות או היבור שהוא ריש

(עו ר ואלו , חדשות רשיות ר?155אפשרויות אינה זה בהקשר א פתיה .(

הרשי הפני י את ההיו ם להבי היכולת לחוש את קו ו של הזולת ביפור אלא

העו ד אחורי התנהותו ולראות בה את הדרך האופטי לית שע דה לרשותו בעת

חיובי הנו ה"יפור הא פתי" של ר ה ה תוארים. החיים תנאי עם הת ודדות

ם עם ניבות קשות נשוא, תוך כיבוד ו שדר לזולת א ונה ביכולתו להת ודד

) בו בחר ).@/+%&B, 15=9הנו

ה"יפור הא פתי" כ ו ה"יפור החיצוני" אינו ת יד תוצר של רע ולעיתים קרובות

בתחושה של יותר הנו פרי של תהליך ושך. אולם בעוד היפור החיצוני תאפיי

בדינ יות ובתחושה של דרור תאפיי הא פתי" היפור תום ו בוי צדדיות חד

ת ודד עם כ"יפור חיצוני", וטעייה, לעיתים בשלב של ניוי הוא תחיל רשי.

19



ובהבנייתו חדש היפור של בחינה חודשת עם הכ ה ודחייה, של דיאלוים

(עו ר, ).?155בדרך שתהיה קובלת רשית על הקורא

התהליך הטיפולי יכול להתבצע בעל פה, כ"שיח דובר" והוא יכול להתבצע כ"שיח

) וי השיח נבדלים ביניהם:O/0&RB, 15=1כתוב", או כדיאלקטיקה ביניהם ). שני

. בשיח ה דובר הדובר יכול להבהיר את חשבותיו ב הלך התפתחות השיחה, ואי1

הוא חייב לדייק בא ירותיו הראשונות ואילו השיח הכתוב חייב להיות ברור ו דויק

רע כתיבתו. לשינוי, קהל היעד, לרוב, א4והוא אינו נתו . בשיח דובר בי

הדובר בהתאם לכוונותיו האוטנטיות ואילו אצל קהל בצעי השיח הכתוב לא ת יד

ו לי שיים. ציאותי או יחי ולאיד ,השע ל ,שחרת אלש םוש ךכ רבדה9.

קהל השיח הכתוב לא. ואילו נתו , ידוע וופי . השי;קהל השיח ה דובר הנו

ואילו חלק, ה שותפת לכל הנוטלים בו אחת, ונקלט בנקודת ז ה דובר נוצר

ובכך הוא בתנאים החברתיים וההיטוריים של היווצרותו וע וניא בותכה חישה

ו 2פרשנויות. פותח את עצ ו לדרה אפשרית של אי

) ציע ערך אוד שי וש 9<$91ע ודים ,1;6$1;?]1556ע ודים>155כה (

של עשרה שלבים פרקטיים בתהליך הביבלוטרפי:

.פישה ראשונה עם הטקט.1

בעובדות ה ופיעות בטקט..4 דיו

(רשותיו, בעיותיו, לבטיו, חרדותיו ועול ו)..9 יבור היצירה התייחות אל

;. ביב שאלות כ ו: "ב יבור היצירה בחינת אופי ההזדהות של הקורא עם

ול ר וא היה ה והו כ שיר ה ב וילא וחי ה רובל ה וד ארוקה

זיהוי צבים דו ים בחיי הקורא..6

ה הריש הקורא כאש.8 ביב שאלות כו : חשיפת תובות רשיות, העולות

רם ה ותוא ביצעה ה דחוי ב ותוא שיר עטק הזיא רופיה תא אורקל םיי

ה הפחיד אותו באיזה צבים ביפור לא היית רוצה להי צא האם האדל ול

לעזבו, ו דוע האם היה רע ביפור שהקורא חש חר היה רע ביפור שהיה רצו

הערה וא החוור לש השוחת שח ית ותוא ח יש ה ותוא זירה ה םינוא

וי ת: האם היבור היה יכו.? התייחות לתוצאות אפשריות של התנהות

ה היה קורה אז אילו היה ב קו ו ה תושעל היה לוכי ה תרחא ךרדב והנל

את הקורא בדרך יאדה ה רוביה לש ב עשיו נכו ה היה לא השוע היה

ה היו הדברים החיוביים שעשה היבור כדי לבור ותייעב תא רותפל הינ רוביהש

רוביה לש ונולשיכ תא וא ותחלצה תא חיי ארוקה ה ל וישק לע

בחינת תובות הקורא לפתרונות ה וצים ביצירה, בשאלות כו : כיצד היי.=

יב אם לא היית שי את חש אילו היה קורה לך ה שקרה ליבור איך היית

1;



לך או רת ה שדח קבא ה את או תחיל היית תייאש האם ךשקוב

רוביה לש ונולשיכ וא ותחלצה

ה הויפה ל.5 כ ו: בשאלות הקורא. שפעל היפור על בחינת הפעולה

ב ה האירקה אחרי רוחך ה צב בהרשתך. השתנה ה רופיה קריאת

לעודד אותך, לש ח אותך, לזעזע אותך, להעיר היפור להריז אותך, הצליח

ךתוא תונהיל ,ךתוא

קנות של הקורא היפור והפקת הלקחים האישיים.>1 . שלב הקת ה

ה אפשר לקורא ליצור תהליך להבנות את התהליך הטיפולי באופ על פי זאת נית

,3או לא, אך את אופיו של ריפוי עצ י שאת עקרונותיו האוניברליים הוא יכול לא

ההתעניינות, הוא יבש על פי שאלות הלב, נונות ההת ודדות ו וקדי הופי

אולם אני בחרתי לבצע זאת בא צעות ניתוח הטקט ה קראי והבתר קראי של

(בייבלטרפי). פרשת דינה

הכ

והס פור

הא ש

הס פור

-התורה

ו מוד

הא שה

:שנ

שער

. קדמו בריאת העו א והי ". בראשית, ששה דברי "בראשית ברא

וכסא

התורה

.במחשבה הבראות

שע ו

מה

ויש

שנבראו

מה

יש

משיח ע ו ובית המקדש ושמו ש הכבוד נבראו. האבות וישרא

התורה קודמת קוד , א במחשבה הבראות. איני יודע איזה מה

כסא הכבוד קוד תורה. א"ר אבא: התורה קדמה כסא הכבוד וא

כסא הכבוד, שנאמר ה’ קנני ראשית דרכו. ר’ הונא ור’ ירמיה בש

דבר". קדמה כ ישרא בר ר’ יצחק אמרו: מחשבתן ש ר’ שמוא

בראשית רבא א

ב יתויהב הנש ש חו םיעבראכ ינפל השחרתה טקטה םע ילש הנושארה השיפה

רת שיעורי פר יודי דתי. דינה, שאת ש ה אני נושאת, נל דה בקיצור ב ובבית

חרת אחריות, דר, פורצת שהיא שום ראויה להתייחות, כד ות בלתי תורה,

) ביבתה לכל וור ת לצרות וכנת ו תכנת חרת ש עת, דעת, קלת

@A&B&C, 155<לש שארב ה לכ השוע איהש שתיענש שום היע לה ). לכ

"כל כבודה בת לך פני ה". שנאתי את ה ורים רבת לקבל עליה את הא רה ו

רבה לשהות חו 3לבית, "פרא אדם", ושנאתי את התורה שום שם אני הייתי

נהיה חברתית, פעילה ויוז ת, בדרך כלל ללא קבלת עורבת ב עשי שובבות,

16



אחר אבוא על זה או בז שבלל זה אני ופרעת, עבריינית וכי אישור. הרשתי

ם בהורי אך לא יכולתי להפיק. שנאתי את עונשי. פחדתי שבלל עשי אני פועת

השם וכעתי על הורי, ובעיקר לא הבנתי איך אפשר היה לקרוא לי בשם כה ביש.

אשר שלילית בעבורי ש עות והדיר בי פע ורל, לי עיצב השם כי הרשתי

) זכיתי הביבה לו יית היח ה ועל התנהותי ,^+* _&**&Gהשפיעה על ורל זה אשר היה כתוב בתורה. "דבר אלוהי>158 ). אך הייתי חרת אונים ול

חיים".

ירבתי לעת בטקט ה קראי. פחדתי נו. אך הוא נע בי, לא עזב עשרות שנים

אותי והלך אתי לכל קום, כצו, כחלק ני כזו שנולדה ל"צאת", לשבור וכ ות

הקרובה הייתה או ולהתנה אחרת, לפרו 3קדי ה עבר ל ה שהביבה לחשוב

(רח נא ליצל #), ולא יהודים עם חילונים התחברתי לשאת: יכולה או<ו וכנה

בארבעת הטיפול את לבעלי השארתי שם, קריירה עשיתי ועוד בצבא שרתתי

הילדים, הרביתי להעלם, לנוע לחו"ל ולעוק בענייני שלום עם ה"אויבים": ערבים

של בחזית האר 3והייתי את כ עט עזבתי ורת, על ה ש רתי בקושי ור נים,

נפש ובני רפור ות ו חאות בתחו ים של צדק חברתי: עשיתי קואליציות עם חולי

ד בו עבדתי ות יד עבדתי בו בתפקידי פתח, בהנהה. שפחותיהם, כנד ה

פתי לכ , לעיתים, תובות בוטות של הביבה על חציית הבולות. אולם תובות

"ראויה" להם ולפע ים אפילו הז נתי לעצ י, אלו נראו לי טבעיות כעונשים שהייתי

הרבה על ם אני, בבית, בעבודה, איפה לא חשבתי בדרך הבוטה שבה פעלתי

כ עט ושך, פראי, וז היה וזר. אותה חייתי כאילו ה קראית. בת ד ותי דינה

שיכול להיות בדעתי לא העליתי אל הטקט ואולי לחזור יכולתי אך לא יטי.

אחרת. פשוט שרדתי את טבעי.

וקונרבטיביים רפור ים עם יהודים לראשונה נפשתי בארה"ב עותיי ב הלך

והשתתפתי בתפילתם שם התוודעתי לעולם יהודי אחר: ברים ונשים ישבו והתפללו

ביחד, התפילה התנהלה על ידי הקהילה תוך שותפות לאה ורבנית בראש ש עתי

לעלות בחיי לראשונה הוז נתי וא2 התורה על עם פירושים חדשים תורה דברי

לתורה וא 2להביה. לראשונה בחיי נעתי בתורה, בעצם חיבקתי אותה. לא ידעתי

וקונפטואלי, פיי בתוך כלא שחייתי תפתי פתאום התרשות. נפשי רוב את

בחברה שניתה לבנות את ד ותי בצורה פטרונית, ושבעצם לא אפשרה לי לראות

ם אחרת, שרציתי אחרת ולא אפשר את הדברים נכוחה. התחלתי לחשוב שאולי

ה. ב ניינים שוויוניים אלה הבנתי כי ה שהיה חר לי הנה שו זא דע יל היה

ישה ישירה אל העולם ששייך אותי אליו דרך תווכים והכל התרחש כך בלל שאני

פשוט זה. כל כך פשוט. הרשתי שאני חייבת עולם לא חשבתי על רעיו אישה.

לל וד הכל חדש ללא תווכים ולתת לעצ י ול ורשת שלי הזד נות נופת. רציתי

לחזור לדינה ולראות אם בא ת אפשר לראות ולחיות אחרת. ב אה העשרים ואחת

. והכל בלל שאני אישה. החלטתי של עול נו. בשנות הח ישים של חיי. לא יאו

להשלים לי ודי דוקטורט, להוכיח לעצ י שאני יכולה ואח"כ נרש תי ללי ודי יהדות

ם צאתי שאני לא לבד. דר. לרכוש את יו נות הלי וד של ה קורות, ושם ו

18



ללי. %יפו לנשי) – לימוד תו

ד ויות הברים והנשים ב קרא זכו ל קום של כבוד בתודעת כל אלה אשר התנ"ך

פשוט הברים היה זה תהליך לבי עבורם קור של התייחות והזדהות. הווה

כות האל, שליחיו ותורתו זיכתה אותם בכרטי כניה לעול ה יחית שהרי קבלת

, על כ ודל חיים אשר בו הם קיבלו בעלות על הקרקע, על ה של תורה, של

הצדק, על הכוח הצבאי וה דיני ועל עיצוב דרך החיים הדתית אשר שלטה ביהדות

דורות רבים. הנשים, לעו ת זאת, זכו לש וע על ד ויות אלה, אם בכלל, בא צעות

) ישה לטקט הקנוני כ עט כל וזאת אחר ולא ניתנה לה שני, $QB+M&Bכלי

`&*CaM, 4<<4.(

כאילו ל דה תפלות" "כל ה ל ד את בתו תורה וכרת דעתו של רבי אליעזר כי

ח: "ו, ע"ב: ב דבר רבה ט, ,ד, ד 2כ, ע"א: ד 2יט ע"א: בבלי יו א (וטה

הדורת היער ע וד , ,א הלכ תכ 148ב דעתם ה ח ירה של איי וכ .(

עזריה ואחרים הבורים כי נשים פטורות תל וד תורה. דעה יהודה, רבי אלעזר ב

(דברים פיקא ו, ע וד כ"ט ע"ב, ;>1זו ופיעה בפרי (קידושי ) ו קבילותיו

(טי ,אי םירבד) "ולי דתם אותם את בניכם ע"א ועוד) והיא תבת על הפוק

ראה פחים יהודה איי ב (לבי עקיבא בניכם ולא בנותיכם. דברי רבי יוי ב

ע ודים הדורת ליבר (וטה ט, ז, ם שת ע התופתא 159$קי" ,ע"ב). כך

הע;15 את "הקהל עזריה ב אלעזר רבי דעת את ה ביאה ו קבילותיה),

באות ונשים לל וד אם אנשים באים (בי והט) 2דברים לא, והנשים האנשים

, ט 2ל ה בא" וכו. כלו ר, נשים פטורות לי וד תורה אבל חייבות לש וע לש וע

את קריאת התורה בהקהל. אולם א 2לבי ש יעת קריאת התורה, ובוודאי הקריאה

(ולינקי , ה שלטת שלילית לבי עורבות הנשים בתהליך וההוראה נשתרשה

4<<1.(

על שדכי ם שבת ק"נ ע"א: "ותנא דרבי נשה: הפטור לי וד תורה שת ע

קור זה על פי פר ולל דו או נות.." התינוקות ליאר בשבת ועל התינוק לל דו

) בנו4<<1ולינקי ואילו תורה ל דו בנים כללי באופ כי תו ו לפי שיח (אוחר יותר התארו ביל צעיר והיו פטורות צוות לי וד תורה. עובדה היא שא2

לצטט קורות רבים על כך אשר נכתבו ב שך שלטה בקרב הפוקים דעה זו ונית

(ראי, ל של, ולינקי , ). .=?$=5ע ודים4<<1הדורות

ו 2ה אה ה$ , ם הנשי> ,4תחילת ה אה ה15$אולם ברבות הי ים, בעיקר

והבתר קראי. לאלה נכונה הפתעה רשית להיע ללי וד הטקט ה קראי זכו

אפשרות להריש בטקט כונ אי ("זאת אני"\). התבר כי לרבות ה רעישה

דכא שהוא ברובו תאר ודל חיים יוני, לעיתים א 2רודני, שום זה בבית,

ו שפיל. על פי טקטים אלו וש האל ודרכי התקשרותו אל עם ישראל שק2

1?



ברית וחלטת ו בות על היררכיה פטריאכלית בעצם תרבות הודת לשליטה

"האל" ה הווה בר בודד כות ויוקרה. בראש היררכיה זו וצב אשר ושתת על

בא צעות פולח בו ו ושלת ה כוונת את העולם ושל ת ד ות טרנצנדנטית,

)) ביב חוקים ה וטלים ש ים בעיקר ב ודל ה תאים לעולם הברים ה וקד

b'+Ca0H, 155;.

או הבריות היא קנה ה ידה לאידיאלי הוא אידיאל ולכ על פי זאת, האל הברי

"אחר", ההפך ושלם, ו עידה על שהו בלתי תקי לנור לי והנשיות היא שהו

ם נובע שכל ה שקשור לאישה: ופה, רצונה, רוחניותה, כ ו נייו כא ולקוי.

חייה ונונה וקד היחים אינו יכול להוות חלק אינטרלי עבודת האל. בהתאם

ם רובו של הטקט ה קראי. על פיו האישה צריכה להתר בביתה לכך נוח

בראש לחלוטי תלויה היא כלכלית ערך. בעלת שתהיה על נת ילדים וללדת

וחיי חייה על ה תקבלות להחלטות בהקשר נחשבות אינ ודעותיה ה שפחה

) ). האישה הדתית ה ודרנית תקשה ל צוQB+M&B$`&*CaM, 4<<4שפחתה

"ברי" של את קו ה בתרבות זו ואם היא נה להתערות בה על ידי אי ו 3נו

וכנת לדר בולות, שאינה הולכת בתלם ו עבודת האל היא נחשבת כ י שפורצת

, (רו ול ). ("זאת אני", דינה\);=155החברתי

הטקט קריאת אופ על רק לא לכת השלכות רחיקות זו טראו טית לחוויה

ם אל ם על היח של הנשים לכל הפיקה והפרשנות הרבנית, כ ו ה קראי אלא

דרשי הלכה ואדה, ה ושתתים כולם על קטעים שפטיים ויפוריים של התורה.

יהיה ברים, כיצד נית אם הכל הנו התניה תרבותית, רלטיביטית ואינטרנטית של

ם לנשים אני שת שת ב וש" להריש ורת היהודית כבית א יתי לקבל את ה

"חזרה בתשובה" (( !אנט אביעד על תנועת ,S^+בבית" בקונטקט עבודתה של

אול9=15 היא ל קורות, "הביתה", השיבה של "שהתחושה אביעד ציינת .

ה רכיב היהודי ביותר של תהליך התשובה, והוא ייחד אותה תופעות אחרות של

צ יח של חזרה ל קורות ע59ה רה" (שם, ע וד דיאלוי< נו ): "תשובה" היא

ם עליה" (ראי לצורך "ירידה של תהליך בבחינת היהודית בזהות תיקו ידי

פותר קונפליקטים,15?5ולוביציק, ליניארי<דיאלקטי נו "ה רה" הנה ), ואילו

הבנוי על דחיית העבר והתנתקות הזהות הקוד ת.

) "החוטא", או ה שפירו "שיבה הביתה" עם העבר היכולת לקיים דיאלו של

15=4@G&B0ש שדח שוריפ םצעב ונה ,"תיביטקורטנוק היפרויב$הר" ,) קרא

,רבנטור) "בוט רבע ול היהי דיתעבש" ה קורות, או עיצוב חדש של העבר, באופ

ע וד;155 העבר הקולקטיבי. "אול446. ואל ועם האישי העבר ואל עם .(

"השיבה הביתה" אל הזהות הדתית הקולקטיבית כרוך באפשרות התנאי להצלחת

טי ל"חטאי" העבר תהיה חזקה דיה בכדי להתקבל על יט$הדה ךילהתה ת צועש

"התשובה" של נשי156ידי הקולקטיב שאליו שבים" (שם, ע וד שדרך כא .(

הנה בעייתית ב יוחד.

1=



) ם לדעת רו ול של נשים הביתה אל ה קורו=155כך ), הבורים כי חזרת

נושאות את עיניה , יהיה (האורתודוכי), אליו ה תהיה אפשרית רק אם הקולקטיב

ול להכיר בעובדה כי כ ו שהפטריאכליות לא נחשבת לרוח זרה ליהדות, ל רות

שהייתה והנה נפוצה בכל התרבויות ה קבילות, א 2הפ יניזם היהודי, דהיינו הכנת

זרה. רוח של ביטוי ואינו אוטנטי יהודי הנו ה קורות, לתוך לי וד הנשי ההיבט

הפ יניזם היהודי הוא חלק תהליך אוטנטי ה תרחש בתוך החברה היהודית בעצם

בכך "אות ש ים". אולם אי שך דורות רבים ום הוא, כפטריאכליות בז נה, הנו

עבר לזאת תחייב הלו ד הברי והנשי יושר אינטלקטואלי ה כיר בעובדה די.

לו ים ם פרשיה ובאותה עת ותרבות, כ ו שהתורה נוחת בתבנית ותנית ז

)) וא 2ת ורות בד ותו ש@0/+' B&^0'RL0*Cבה רעיונות של הפכים חברתיים

) )..QB+M&B$`&*CaM, 4<<4האל

לי וד הטקט קראי: 3שני צירים עיקריים לאופ . ציר אור1על פי זאת יש לא

ישות ודינ יות פרשנית של הטקט לאורך רצ 2ההיטוריה היהודית. ב ה תאפיי

ובכל התורה בכל עת והוא נות התורה נת של השל"ה: "נ צא הקב"ה כלשונו

הוא בכוח ה שנת ". ו$ הנובע אינו פוק, ו ה שנות . ציר הרוח4שעה, ה עיי

"הקול הנברא". דרך זו אפיינת ונית של בדרך פרוש פלורליטית, רב ה תאפיי

חז"ל, ו דרשי בפרשנות ש יוצת כפי הבתר קראית, הפרות את בעיקרו

לאורך ההלכה בפיקות ם כ ו קוק, הרב ב חשבת בחידות, בקבלה,

, (רו ול ).=155ההיטוריה

ורתית בבית ה דרש דרך הלי וד ה נית כא , לכאורה, להקיש כ וב אליו,

אל הליטי יות בחשיבה פ יניטית. זו שואפת לריבוי די ויים ולהדשת היבטים של

בלעדי קיום שכינה נשית ו רכיבים נשיים ובהקים בעשייה הפרשנית. אולם א2

הפלורליזם אפשר לנשים, ום לדתיות שבה , לו ר זאת עצם קיו ו של עיקרו

ול צוא בא צעות דרשי ביאור וביקורת דרכי הזדהות אלטרנטיביים עם את דבר

זו יכול הטקט ה קראי, וב יוחד עבר לו. ב ציאות עי הטקט ה קראי וא2

ם עבור הנשים כ קור לריפוי. הוא, לש ש

ובראשונה אל בראש פר נושאים: הת קדות ב פרקטי דובר על יותר באופ

כה לעיתים צו צ ה, או נעל ה ו דוע היכ דהיינו, "השיאה "איפה השאלה

קרובות, ד ותה של האישה ביפור ה קראי ב קרים אחרים נד ה, לפחות ב בט

יפורה כי לטעו ראשו , כי האישה נ צאת ב וקד ההתעניינות הברית ולפיכך נית

) כוללת, ו אוחדת הדבר כ@&+'&CCתאר ת ונה חברתית ). אולם לרוב אי

)) לחלוטי הנה יונית אלו תבקש?b&Ca0HLY, 155והת ונה ב קרים .

ברי, ולדרך שבה הוא יוצר את הד ות ואת בלות של הכותב<עורך התייחות ל

ה וצא של נשים אל הטקט צריכה זאת נקודת צרכיו. על פי הפירושים על פי

לחשיפת האינטרנטיות והדיכוטו יות שב ידור ולהבנת האידיולויה להיות כוונת

15



דרות את בילה ראש הפטריאכלית ה החברתית ההתארנות וחוקי הדתית,

) ם את דרכי הפיקוח עליה ).?b&Ca0HLY, 155החופש החברתי של נשים כ ו

ב קורות ידע נופים הנ צאים בתוך עיו על נת לעשות זאת תבקש אליו

די של עצב היפור אשר יאפשרו קבלת פרפקטיבה נכונה ו חו 3לטקט ה

, (היי ה נותח בטקט להטיות הקיי ות פורוש,?155בנוע דוב1>>4[ .(

יפורי נשים אחרות בפרות ה קראית והבתר קראית ועם בעריכה השוואתית עם

יפורי נשים בתרבויות שיקות. ם ל תודולויה שנוקט הורם ה עצב את הטקט

יש השפעה קריטית על אופי היפור ואפילו הכותרת יש בה כדי לעצב את ה"קוד

כי הנו בישה זו ה רכזי הרעיו . ה וביל" ה שפיע על כל התפיה של הכתוב

) ני זה קול אחד, אחיד, אוניברלי והו ).?b&Ca0HLY, 155לאישה יש קול אך אי

) פריי ר$קנקי ע ודQB+M&B$`&*CaM, 4<<4תקווה .cPעדל בקשת (

נראות כיצד ה שיות ה על פי היפורים רוצות הנשים כיצד ה דברים נופים:

היתורט תא

להת ודד עם של נשים בנייונ העו דים לרשות פעולה ושאלות אלו, עקרונות

שקפים אולי יותר כל את ה שה תודולויה ה ידרית נה הקנוני, הטקט

קרוב וללא ב"אחר" בעצם להשי :את הנכונות והיכולת לשאול שאלות ולהתבונ

ונשואו, את ה תבונ לל וד על ההיבטים השווים והשונים בי התנשאות, את הרצו

לבי ושי פתח אישיים וחברתיים הקשורים חדשות הנכונות והיכולת לתובנות

, יל ) ולהשתנות עצ ית לביקורת את היכולת ולבו2, ע ו1556ל פש, , בעבודה זו, בהקשר>;4 ם הותו של תהליך הריפוי, בו אנו דנים ). זהו בעצם

ללי וד תורה.

?ד נה

בפרשת

חדש

ה ש

:ש ש

שער

"פ יאה היא בעיני שאמהות שבו, אי פע , וקראו בנותיהן דינה

אודותיי

ע

יותר

רמז

ששמי

ששיערו

אפשר

.זאת

שעשו

היו

אב

בכתובי . אפשר ששמע ש משו מאשר אותו כתב סתרי

שמי. התנועה הראשונה גבוהה וצ ו ה, בדומה זאת במוסיקה ע

עת היא קוראת י דה; משמיעה בין ערביי שא קו

הכר: די-נה" שנועד חישת סודות ע השני הוא ר ,צ י הצ י

האדו , עמוד .אני!ה דיאמנ!, האה

4<



אפו% מק אי. , פ שת דינ מבוא

זוהה בתודעת הפרשנים והחוקרים דינה, ה ופיעה בעיקר בבראשית לד, פרשת

ישות של פנים ורבת נקודת פש רתקת ה הווה ייחודי קראי" ופא"כ

(א ית, שונות היש1558פרשניות דרשית, הדתית$ הישה :(

והישה העריכתית הישה הפרותית, הישה ההיטורית$פילולוית,

בראשית, בפר אחרות רבות פרשות כ ו הפרשה, הפנו נולוית$ובייקטיבית.

"יפור בעל אופי ונו נטאלי ה תאר בדרך רבת נחשבת ל"אפו "בהיותה כ ות

ערך ורליים ובעלי עשים ו תוך אידיאליזציה של הד ויות, נשב, בנו פנים,

ר של התפתחות נת שיא או לי ו יתי, שהתרחשותם הטריוויאלית, כביכול,

הקולקטיבי עלילתית הקשורה בזיכרונותיה או בא ונותיה של או ה אחת, או בזיכרו

).= ,18ע וד1519של האנושות בכללותה" (האנציקלופדיה העברית,

ופאה רבח וידוע. דולת האפו נעוצה בעיבוד האו נותי ה ושלם של נושא יש

אופיו הלאו י ו כא בוחר בכוונה ב אורע וביבור הידועים ואהובים על בני ע ו

ורלו של עם כפי שהוא פרותי זה, הבא לתאר את והאלורי ה ובהק של ז!אנר

,ופאה חותר אליו וה יתי לי ה הערך אולם הו יבוריו. ב פעלות שתק2

) חד ערכי ה בו על ה שא ית ככלל, ובפרשת דינה בפרט האם זהו עקרו

ה עניק ש עו ,19ע וד1558 אחדות רכזי", דהיינו, עקרו "עקרו ) קוראת

פר עקרונות הכלולים לזהות בו עצבת ליצירה על רכיביה השונים או שנית

, (פריד בו שחלו העריכה ובכפו 2ל ישורי הכתיבה, לשכבות בהתאם בטקט

) אם א נם חלו בו. ולאלה זיכרונות וא ונות כוונת העלילה, כנקודת ציו1556

ה כוונים ז רים, האם לי ים קדו ים חד פע יים או לנדבכי ה בהירה את ה

שבחו אלא א2 שוחק בו לא רק שאינו להפוך את העלילה לאפו$עד שהז

וחותר לא שהוא והאם האפו בא ת נובע היכ רתויו רתוי לרלוונטי והופכו

,רבנרטש) בכך ש לאכת יציר15?9שהוא של האפו הוא כוחו שעיקר ), או

כולה עשה השלכותיו של הקורא ולא פרי הווקטורים והכוונות הט ונות בו הנה

א ציו האינטרנטיים של היוצר ובתוך כל אלה ה ה ש עות שיש לעובדה כי

ב הלך ו קבל יני, כתורת שה טקט קראי$קנוני, בתוך תעצב ופאה

(נים, ) ]15=9כפי,??15השנים ע ד דתי של קדושה

יבורי העלילה וד כוחו של האפו הקלאי ה עלה את ם בפרשת דינה תלה

פאת עטה ריחוק של כפולה": "פרפקטיבה רחבית בא צעות לדולה

תורי , ואולי א 2הקדושה, האופפים אותו, ושל קרבה האדה, האי וודאות וה

העברית, (האנציקלופדיה היבורים של אנושיותם את להריש היכולת פאת

ע וד1569 ע185, כ בות בעיקר זו פרפקטיבה נראית דינה בפרשת .(

אנו יודעים תורי: אי דרית, כאשר דינה לאת את התפקיד הנעלם, ה חלוקה

ואולי ה "3ראה תונב" ה היא רצתה להשי אצל הניד בדיוק הלכה להיכ

רצתה לקבל האם היא היעה ליעדה לפני שפשה את שכם והאם היא נאנה

41



ה היא הרישה כשאחיה באו וייחב הלרו על ידו או שהתאהבה בו כדי לקשור את

יפוק של נק ה, או ייאוש של לקחת אותה וכשראתה את ה תרחש האם חשה

לכך כל הברים או ר זים. האפו טעו היא נעל ה לאחר כ אי דיכוי ולהיכ

) ועשו ועל ה שהם רצו `+*LB0HLYרק ב ידע על ה הברים הרישו וחשבו

+* `'&GdCY, 15=5:(

ויקח # "וירא אותה שכם של שכם ורשותיו יודעים בפרוטרוט על פעולותיו אנו

אותה וישכב אותה ויענה ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנערה וידבר על

השדה "ובני יעקב באו לב הנערה" (בראשית לד, ב$), או על אלה של בני יעקב

אנו יודעים רק כש עם ויתעצבו האנשים וייחר להם אד#" (שם, ז) ואילו על דינה

יפורי "נלקחה" (שם כו) וכל היתר צריך לנחש "יצאה" (בראשית לד, א) וכי כי

) רוצQBM&B$`&*CaM, 4<<4אחרים זו כפולה פרפקטיבה רחבית ה .(

,רבנרטש) בלבד האם דובר בטכניקה או נותית ר ול15?9]Q&H&'' +*_R**, 1551] e0K'&, 1558)) רים חברתיים ם ; (J&/AL&', 155או שיש בה

(נים, ) אשר ראוי לע וד עליהם ]15=9כפי,??15ודתיים

תיאורים ראשונה, בקריאה להתרשם, נית ,ופא בכל כ ו דינה, בפרשת

וחכים. אפיזודיאליים וקונקרטיים על אורעות ואנשים קטנים, בוטים ואולי אפילו

) רבנרטש של זע ו את אשר עורר יעקב, הדיווח על ל של, ):15?9כך הוא,

"ויעקב ש ע כי ט א את דינה בתו, ובניו היו את קנהו בשדה והחריש יעקב עד

ם באווירה אפית ונשבת, נעלה בואם" (בראשית לד, ה). ל רות זאת אנו חשים

כו : ותרבותיים דתיים קודים הכנת בא צעות זה ב קרה יום. היום שרת

"טו אה", "נבלה" (שם, ז), "שכם" (בראשית ל ,יח), "ישראל" (שם, ז) (א ית,

1558.(

דולים ואצילים: אי היבור הראשי, חבריו ואויביו וצים באפו של דינה כבני אדם

"דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב" (בראשית לה, א), אותו יעקב תם דינה אלא זו

(שם ל ,כ). אי דובר בתם ח ור אלא הנאבק עם לאכים, ו שוחח עם האל

"נכבד כל "נער" אלא תם ב"ח ור החיוי נשיא האר3" (שם, לד, ב) ושכם איננו

והזדהות כבוד של תחושה אלה עוררים תיאורים יט). אביו" (שם בית

ם יחד. ההזדהות אינה פשוטה אלא והרעים טרנפריאלית עם עשיהם הטובים

) רבנרטשש בתוך ה פוקת בתוך דואליות ת שכת ותנודה בלתי תרחשת

לבי9?15 ה וחלט ה צפו צו בי דהיינו, נור טיבית", "רב ערכתיות קורא (

הניבות ה יוחדות ה רככות אותו.

בכך עוררת הפרשה בוכה לא קטנה שום שלא ברור בעצם י הם הרעים ו י

,רבנרטש) נוא האם הפרשה כלל הי ברור ובעצם לא ),15?9הם הטובים ((OBM&B$`&*CaM,) 4<<4יפור אהבה (e0K'&, 1558או אירוע של נישואי

44



יבוריה הנלווים: יבוריה הא יתיים של הפרשה ו יהם לא ברור יהם בעצם וכ

,רבנרטש : וכ) םירוביה םנה יולו לק,15?9האם ש עו ]1556) ) ואולי דינה

OBM&B$`&*CaM, 4<<4] fA&C'&B, 4<<<] @A&B&C, 155<] `+*LB0HLY +*

`'&G&CY, 15=5,טררא) ראוב ,=? ,(15או יעקב ( ב [ רובר,= (155ואולי שכם

(כפי,1555 כאלה ב ובהק לול של הזדהויו ,(15=9ואולי אי ) הקורא נע בבור שהוא חש את ירב בש לעצ ו את ד ות ההזדהות אליה הוא עד אשר

(נים, ), ו יהי ד ות ההזדהות של ה חבר והעורך איננו בטוחי??15הי פטיה

האפו להעבירנו העיקרית של בעצם טרתו זו זאת ואולי ם לבי ועיקר כלל

,רבנטור) ע של תנודות רשיות אשר יצור טלטלה רוחנית או ורית ותו לא ב

) ]4<<1.אליצור,;155

של אורעות בתקופה כלל בדרך חל ופאה העלילה. של ז נה לבי ם כך

ו קום של היוצר או תוך התייחות לז רב ז נו ב רחק רוב כבירים, על פי

(האנציקלופדיה העברית, ). העלילה ה קו ית תעל185ע וד1569טפוריים

לכל לדרת אורע רכזי בתולדותיה של או ה של ה אשר ברוב ה קרים ידוע

וי ת ביל ב ידה לקהל ה אזינים או הקוראים. דבר זה הפחות בקווי היוד

יפור ה עשה הידוע והשינויים עיקרי ורחל לוכי אוה את חירות הכותב שהרי אי

שהוא כני יכולים להיות רק בפרטים. אולם באיזה אורע דובר האם פרשת

) ) א Vדינה תייחת לתקופת נדודי האבות ותחילת ההתנחלות באר) 3רת יהווה

בקונטקט זה אבל בעצם תכוונת לאירועים אחרים העלילה שהיא עצבת את

(רת כוהנים (Iבתולדות העם כו : אירועי בית ראשו , bאו ), א)1556פריד

(ירא ) ) (1558א ית,Z4שיבת ציו

ההיטוריה להנצחת נועדו בפרשה ה ופיעים האירועים האם לכך, עבר א2

(אליצור, הלאו ית בתודעה הדורות שרשרת א4<<12וש ירת בהם שיש או (

ות של ור השכל ואם כך לאיזה ור השכל חותרת הפרשה האם לזה

"צו נור ות איזה קונטקט האם זה של פי שכר ועונש ועל הנוע לשאלות של

ה צפו " (&/f0RBL 0% gRCLהצדק" ( ( "צו )&/*&f0RBL 0% /0*/או

,רבנרטש)15?9]e0K'&, 1558) 3ראה הנועות לקניי לשאלות אולי או (

@A&B&C, 155<) יצירת זהות לאו ית ל הות הברית ותהליכי ,'& (J&/ALואולי

(רובר,;155 תערובת לויית נשואי לעניי ]1558א ית, (1555או ) ואולי

) ויות ערכיות אלQBM&B$`&*CaM, 4<<4ע דם של יעוטים וזרים ) ואולי

אווה וכבוד וע ם נק ת דם ווה או חו ר נלווה ל שחקי ל עשה ''&Q&Hהנ

+* _R**, 1551] QBM&B$`&*CaM , 4<<4ירצ םייד ע םירטניאל )) או

) הכהונה או ה לוכה בשרשרת או השבטים בי הבכורה לכיבוש ע ד בדרך

@A&B&C, 155<תויחיש ה לע לופונו ב 2א ילואו (

ם להצעות שונות ליפורי בבואה הנראים רלוונטיים להבנת היפור: אנו נחשפים

) 2וי וא הקבר ,הווח לש םרופי של פיל@A&B&C, 155<האם אלה יפור ), או

49



(כפי, לק,15=9בבעה ) יפורה של שרה ), א (1556ות ר אחות אבשלום, או

)) (א ית,;J&/AL&', 155רחל יפורם של עזרא ונח יה יפור 1558ואולי ) או

ראוב , (ב יונה הנביא =155של האופציות השונות. על פי ) הקורא נע בי

אינטרנטי כותב<עורך של ברשתו הנופל אובייקט הנו בעצם והאם עירכי

,רבנרטש)15?9) "טקטה ב"ערפל לנווט חופשי שהנו או ,(FL&B+BM+K-RLM,םינ) את הכתוב והבנתו תפיתו פי ( (15??)על שנובל ) בתהליך

e0K'&, 1558) "תיטיונ רה תו י ע" ) N&B&*&RL/+' +K-RLMקורא לו

תרבותו, הנוצר בקריאת הטקט והשאיפה לפתור את חידותיו ואת חידות ה תח

של קביעת וי ת ו עורבות וב ידה תחושה של יצירה עם הקורא פיש את

תרי עול ם של האלים ושל ורלות. על ידי כך צליח האפו לקרב את הקורא ל

(האנציקלופדיה העברית, עליו כוחם להביר את זו בא צעות כוחותעל ובעצם

ב185ע וד בד בבד יוצר האפו ם הזד נות יוחדת לקורא לראות אולם .(הרשיות התשו ות את יוכל להפיק הקורא אשר נו רחב התבוננות עצ ית

הט ונות בו. ב ה הוא יבחר והאם לרקע נו הוא בא ול צוקותיו האישיות תהייה

) זו בבחירה (נים,e0K'&, 1558ש עות ואחד הפתרונים אחד כל בידי .(

15??(

אחר ותקופת נחשבת ל"אפו ע י", בראשית, יפורי שאר כ ו דינה, פרשת

עבר ל אה העשירית לפני הפירה ואולי א 2הרבה התהוותה נחשבת קדו ה א2

, (פריד לכ הנראה,>1556]@A&B&C, 155קודם ככל היא ערבבת, .(ביב צבי חירום אשר הכריעו את ההיטוריה היטוריה, יפורי עם ואדה, בעיקר

זהות בתודעה פוליטית של החברה ו נה בא צעותם להצ יח שרשי של העם,

אך ו יתוים שותפים. דת בעל אחד כעם עצ ה את דירה ה הישראלית,

בא צעים נערך אשר "אפו פרותי" ם בפרשה לראות נית רבות בחינות

,רבנרטש) ).15?9או נותיים וירטואוזיים ה בוים על כללים אתטיים וחלטים

והתיאורים" העניינים שבתפית הפרי יטיבי בכוחם העוז "נופלים אינם אלה

שילוב ה צויים באפו הע י. אך נראה כי פרשה זו צ חה, כ ו אפוים רבים,

ההיטוריה היהודית ב הלך יחידים של יזו ה עריכה ועבודת ע ית יצירה של

זאת לא נוכל להצבי ,1?<$1?1ע ודים;)156האנציקלופדיה העברית, ). לפי

אותה אשר עיצבו ם על רבית האנשים וכך על חברה ה דויק של הפרשה

, (פריד כי דווקא ציאות ע ו ה זו אפשרת לקור1556ב שך הדורות ). יתכ

קונטרוקטיבית" ( ש"15=4@G&B0רה$ביורפיה פירוש חדש דהיינו, ,(,

ו ה פוק, אינו הנובע בבחינת: "ה עיי העבר של עיצוב חדש או ה קורות,

, הוא בכוח ה שנת " (השל"ה אצל רו ול ).=155שנות

4;



וא ". " – דינ מק אי (ק%( ותינ

#אשונ

מע

ששי ליעקב. ותא ר לאה זבדני אלוהים זבד טוב, הפעם "ותהר עוד לאה ותלד ב

יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים, ותקרא את ש ו זבולו . ואחר ילדה בת ותקרא

את ש ה דינה". " (בראשית ל, כא).

רבית העבודות יפורה של דינה אינו תחיל בפרק לד, כפי ש שתק ,2לכאורה,

וי ת ל עט Eב ידה Dאלא בפרק ל. לידת@A&B&C (155<)שנכתבו על דינה

לאה ורחל. של דינה תרחשת לאחר התפנית אשר תחוללת ב אבק הלידות שבי

להתפק לכאורה ו וכנות עקרות עת באותה חוות לאחר שהשתיים "ואחר..":

אולם רק לכאורה שהרי השתיים חוברות יחדיו לעקת הדודאים בלידת שפחותיה

ישכב ע ך הלילה "#ותא ר רחל לכ יעקב ישה אל רחל אפשרת ללאה בה

השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותא ר: אלי תבוא תחת דודאי בנך. ויבא יעקב

כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב ע ה בלילה ההוא. ויש ע אלוהים אל לאה" (שם

ל, טו$יז). "ואחר ילדה בת ותקרא את ש ה דינה" (שם ל, כא).

פרק ב, פרק ל לפרק לד כבר ע דו חז"ל. בירושל י, נהדרי על הקשר הרב בי

"די ", דכתיב הנה כל ושל עליך י שול לא ור ד 2כ, ע:ד נא ר: "א ר ליה הו

דינה" א ר ליה לפום "ותצא זונה הייתה דכתיב לאה א נו וכי "כא ה בתה".

"בת לאה" ולא בת יעקב, "ותצא לאה לקראתו". ם רש"י או ר בפוק ב דכתיב

"ותצא (ב"ר), שנא ר אלא על פי יציאתה נקראת בת לאה שא 2היא יצאנית הייתה

"כא ה כבתה"). אולם ה פרשים רואים רק ה של לאה לקראתו" (ועליה שלו

ם ובצורה ייחודית ב קרא ופיע הפוק, בה שך שהרי הכו הריקה חצי את

(שם, לד, א): "בת לאה אשר ילדה ליעקב". יעקב שחק תפקיד שנא ר יעקב,

ם בעקת הדודאים. אולם החיבור עם עקת הדודאים אינו נכבד בפרשה זו כ ו

שדה. בפרק ם בא צעות השורשים י$צ$א, ב$ו$א ו$ש$כ$ב וכ "יעקב" אלא רק דרך

לבוא ושוכב עם לאה ובפרק לד שכם שוכב עם וז ל יעקב הוא החוזר השדה,

לבוא בניו השדה. דינה לאחר שראה אותה ולקח אותה ויעקב תי

זוות נשואים שנהו נה.." ועונתה לא ירע" כנראה בשני זאת דובר על פי

כת נזיקי , שפטים, יש עאל, כילתא דרבי "דרך אר3" ( (ש ות כא, י), שזו

ופר: "ויהי שני ה קרים\ לבי יעקב ולאה .(אולם ה רב ההבדל בי פרשה

(לב \) את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה#.ויהי בבקר והנה היא בערב וייקח

לאה. ויא ר אל לב ה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי ע ך ול ה רי יתני" (שם

כט, כ$כו). וביפור הדודאים שוב: "...ותא ר: אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי

שהוא בני וישכב ע ה.." (שם, ל, טז). יעקב נאנ פע יים לשכב עם לאה בלי

רואה אותה או רואה בטובה\

46



"לראות בבנות האר) "3שם ולעו ת זאת דינה אינה יוצאת כלל לשם שידוכים אלא

("לקח", "דבקה נושא אותה לאישה רואה אותה שכם, והנה לאור היום לד, א)

(שם לד, לשלם בעבורה כל והר ו ת דבר אל ליבה ו וכ תאהב בה, נפשו"),

יפור אהבתו של יעקב ורחל: "ויאהב יעקב דול אולי א 2יותר יב). יפור אהבה

את רחל ויא ר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה" (שם כט, יח) לעו ת דברי

את הנערה לי ותנו אלי תא רו כאשר ואתנה עלי אד הר ו ת "הרבו שכם

"ולא אחר ופו בביצוע ה ילה לאישה" (שם לד, יב) ואח"כ ה וכנות להקריב את

ב הלך ם ותו יט). בוודאי יעקב" (שם, לד, חפ 3בבת כי הדבר הנער לעשות

עשה ה ר ה שנקטו אחי דינה. ו 2זה זכיר את ותה של רחל, אשר תואר

ת עבור האהבה תוך כדי פיעה באבר זכרותו, יד לאחר פרשה זו. שכם, הבר,

בי הד יו רב ה הרחם. נשיותה, ל ל בהקשר תה האישה, רחל, ואילו

) ,@A&B&Cהיפורים ו ה רב ההבדל\ ת ונת ראה הפוכה ובתוליה של דינה בתווך

155<.(

(בובר, היפורים ה נחה" של שני ה"עיקרו א ית,;158בחיפוש אנ1558[ (

היהודית בחברה אי קום כי העיקרו את לל ד ה חבר רוצה האם תוהים

רו נטית אהבה להשים ואי קום האב כות של בולות לחציית "ליציאה",

) ) כך היה לבי יעקב: "ויאהב יעקב א;J&L/A&', 155ה פרה את הדר הקיים

רחל ויא ר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה" (בראשית כט, יח) ותשובת לב

יעקב של בניו נוהים וכך כו) כט, ב קו נו" (שם יעשה כ טית:"#לא רפה

בירים להיווע 3באביהם ו בלי של שכם, ה תכוננים לנק ה על עשה הקניי

ו נהלים את כות האב, ז). הם נוטלים את יעשה" (שם לד, לא ליעקב: "וכ

עם ח ור ושכם: "ויא רו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את ה שא ו ת

אחותנו#כי חרפה היא לנו" (שם לד, יד). האם בא ירה זו הם זכירים ליעקב את

ם אל השענש לוועה לע ו ע םינבשחת חטא נעוריו ואולי א2

ילה נחה" בפרשה "יצא", כ" ם בשי וש החוזר בשורש עקרו נחה זה תבטא

) זהותם בולות נדרשים לצאת או "יוצאים", כולם כ עט בה ,'&J&L/Aאשר

שער עירו";155 ): "ותצא דינה" (שם לד, א), "ויצא" ח ור" (שם ו), "כל יוצאי לו ר כי א 2נית ואולי כו) את דינה בית שכם ויצאו" (שם, כד), "וייקחו (שם,

(כפי, רת הפרשה נו הליחת ).15=9ב"יציאה", ואולי ב"יצאנות",

ואותו וטיב של ערעור הדר הקיים צוי לא רק בצד הישראלי אלא א 2בצד החיוי

תקיים הדר "בחצר הזולת" ם ביחי שכם עם אביו. לכאורה נראה כי ו תבטא

הזאת הילדה את לי קח לא ור: אביו ח ור אל שכם הנכו : "ויא ר החברתי

ו"ויצא ח ור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו" (שם לד, ו), לאישה" (שם לד, ד) וכ

כותו של יעקב: "וידבר ח ור אתם#תנו נא אך עד הרה אנו נוכחים בשבירת

"ויא ר שכם אל אביה ואל אחיה" (שם לד, אותה לו" (שם לד, ח) ו יד לאחר כ

48



ם ביח החוזר אל החיוים: ו"ויענו בני יעקב את שכם ואת ח ור#ויא רו יא). וכך

שתי בי באינטראקציה הנה י$יד). לד, הדבר" (שם לעשות נוכל לא אליהם

ם יחד, ו כא , ייווכח הקורא, ה שפחות הנכבדות ופר הדר ה שפחתי והחברתי

אישית, טרדיה של התפתחותה אל קצרה אד תהייה הדרך כי עד הרה,

שפחתית וחברתית בשתי החברות. שהרי לא יכול להיות אחרת.

פרו, כביכול, יפורי פר דתי וכל ייעודו, ם בעת ה קרא הנו בראש ובראשונה

,רבנרטש) ועונש לשכר והקשרה האל יראת רעיו את להדיש [15?9אבות,

e0K'&, 1558יחקלב בעיקר שלנו דובר בפרשה כי נראה ראשו ב בט .(

והעונש העונש של שכם ואביו דינה על שיצאה, שקיבלה (העונש ב ישור האישי

ה קום) והשבטי יעקב לעזוב את (הצורך של ה שפחתי ולוי) או ש עו שקיבלו

ם ללקח ב ישור הלאו י. זה ות אנשי שכם). אולם נראה כי הפרשה תייחת )

"כי נבלה עשה בישראל" (שם, לד, ז). יש ה שערים כי ההרחבה ובלע בהכרזה

ל ישור הלאו י הנה אוחרת שהרי הטרנפור ציה בש ו של יעקב תרחשת רק

(שם לה, י) ושם נא ר לראשונה: "# לא יקרא ש ך עוד לאחר תום פרשת דינה

ויים יהיה ך..". יעקב כי אם ישראל יהיה ש ך#וי וקהל

"ויצב שם זבח ויקרא ם בהקד ה לפרשת דינה שנא ר ופיעה "ישראל" ה ילה

לו אל אלוהי ישראל" (שם ל ,כ$כא). על פי זאת פרשת דינה ציינת את תקופת

לאו ית. ל חויבות האל, כלפי ושבטית, ו חויבות אישית לעם ה עבר שבט

"הלא ת הפרשה" אינה באה רק הצד הישראלי אלא בעיקר וב ילים פורשות ,רבנרטש) ). ה ש15?9הפוקים העוקים בחיוים כ"ורם ניד" לישראלים

)) בולות וזהויות לאו יות הצורך להדיר את עם החיוים עורר ,'&J&/ALו ת

"ונתנו את בנותינו לכם וא;155 , כפי ש ופיע פע יים בפרשה: האחים או רים

" (שם לד, טז), והחיווים או רים: בנותיכם ניקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד

"אך בזאת יאותו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד, בהי ול לנו כל זכר#"

(שם לד, כב).

אנו וצאים בה את שם האל אפילו פעם ופיע בפרשת דינה אי בעוד ה וש" עם"

ם הוא אחת. אם האל דבר הרי שהוא עושה זאת בא צעות ד ותו של יעקב אשר

השתיקות ול ה ה חריש" (שם לד, ה), וע ם שותקת דינה. האם יש קשר בי "

האנשים שבו ב קום כי הרעיו את להביע שהקשר ה יידי נה דו ה ודעונ

דירים אותה בא צעות יניותה, שם הם תנתקים אנושיות האישה ו צרכיה, ו

בא צעות עצ ם דירים ו שבהם האלוקים וצלם ם תנתקים אנושיותם

תוקפנותם כלפי אנשים אחרים. אם נחזור אל הרישא הרי שעל פי זאת יראת ה! היא

שהאל בקש כנראה ה והיא נחשבת לעבודה זרה וזה תזה של יצריות האנטי

יעקב יד בתום הפרשה: להיר את היצריות, הפאניות: "הירו את אלוהי הנכר

וכך א נם הם עושים: "ויתנו אל יעקב את כל אלוהי הנכר אשר בתוככם והיטהרו"

" אותו "ט אשר בידם" אך יעקב לאחר תובנתו לבי הרנות היצר לכל הצדדים

4?



פיק לאל על נת הפיכואנליטית: "הדחיק" והשילוב היה (שם לה, ב$ד), בלשו

ביבותיהם להתרצות ולהופיע ולהשיב חותו: "ויהי חתת אלוהים על הערים אשר

ש ע ערכי היהדות הט ונים בפרשה זו ולא רדפו אחרי בני יעקב" (שם לה, ה).

(ה יני היצר של עובדת קיו ו אי ש עה חיקת ה! יראת כי לל דנו באים

$ כ ו בפניזם, אלא היכולת להכיר והתוקפני) $ כ ו בנצרות, ולא השתעבדות לו

יבורי בקיו ו ולשלוט בו וזה בהחלט ה שקרה לראש השבט אך לא קרה לרבים

פרשה ביכה זו.

יפור דינה כאשר לידתה בשרת ל עשה את תום לידות בתחילתו של אך אנו עדיי

תיי ת הדוק לאולת רחל עקרותה ולידת בנה יו 2ו לאה, והיא קשורה באופ

ביצירת חזית אחידה של הנשים בעד החזרה לאר 3כנע .

שניי

מע

ותלד ב ותהר רח ה. את ויש ע אליה אלוהים ויפתח את רחל "ויזכור אלוהים

אחר. ותא ר א 2אלוהים את חרפתי. ותקרא את ש ו יו 2לא ור יו 2ה! לי ב

שלחני ואלכה אל קו י ולארצי ויהי כאשר ילדה רחל את יו 2ויא ר יעקב אל לב

#..כל אשר א ר אלוהים רחל ולאה ותא רנה לו " (בראשית ל, יט$כה). : "ותע

אליך עשה" (בראשית לא, יד$ טז).

לו ר אפילו אולי נית ולהתחברות, ויפל התדילב דינה חוברת כי לו ר נית

לשער זאת לבי לאה, א ה, אשר בהקשר ללידת אשר, ב נית לאושר. לפחות

אנו יודעים שפחתה זילפה, התבטאה: "#.באשרי כי אשרוני בנות" (שם, ל, י). אי

האם התכוונה לכך שזילפה שפחתה הנה כ ו בת לה ור ה לה אושר רב בלידת

לאושר בטאה רצו א ירה כללית יותר שבה לאה, אם הבנים, הילד או שיש כא

אנו רואים הקשור לעולם הנשים ואולי ל שאלה כי תהייה לה בת של עצ ה. ואכ

ול רות שזו לידתה האחרונה. היא פוית ו וכנה כי היא זוכה בכך יד לאחר כ

להופיע עם רחל ל רות שילדה אחריה וא 2לקבל את נהיותה בנוע לעזיבת חר

#..כל אשר א ר אלוהים אליך עשה" רחל ולאה ותא רנה לו לאר 3כנע : "ותע

(בראשית לא, יד$ טז).

ושל חויבות ושותפות ויפ של זה חיים הווי תוך נולדה אל לשער, נוכל דינה,

) רש .3ראל הקו ע@A&B&C, 155<שע ל קפ ) בורה כי היפור של דינה

היא ואד ה. אנשים בי הקשר עיצוב אידיולויה יהודית על של רת פוליטית

"יותר אד ה", כי האד ה היא נקבית, פורה ו צ יחה, כאשר הבעלות רואה בנשים

ם עילה ל לח ות ו אבקים, כפי שרואים היטב לכוח וכבוד אך י עליה הווה

פק כי וטיב הבעלות לים ו טפורות אי ל הינכה ידעלב ם בפרשה זו. אולם

4=



עבר לעובדה הכללית כי דובר על האד ה קשור לפרשה זו בקשר הדוק, א2

בחזרתו של יעקב לאר 3אבותיו.

באר 3אשר בו קונה קום התרחשות האירועים, הנו ל עשה האתר הראשו שכם,

את חלקת השדה אשר נטה שם אוהלו יד בני ח ור יעקב חזקה על האד ה: "ויק

"ובניו היו את קנהו בשדה" (שם אבי שכם ב אה קשיטא" (שם ל ,יט$כ). ואח"כ

"ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה השדה" (שם לד, ז) וכ לד, ה), "ובני יעקב באו

"אר "3חוזר בפרשה בהקשרים שונים: לקחו" (שם לד, כח). אך יותר כך וטיב

חידת את רבות כתפיו בחינות על הנושא הפתיחה ב שפט ובראשונה בראש

ח ור וירא אותה שכם ב האפו של דינה: "ותצא דינה#.לראות בבנות האר3.

החיוי נשיא האר3 " (שם לד, א$ב). "ואתנו תשבו והאר 3תהיה לפניכם שבו וחרוה

ידים רחבת הנה והאר3 אותה ויחרו באר3 י). "וישבו לד, בה" (שם והיאחזו

לפניהם#" (שם לד, כא), "#עכרתם אותי להבאישני ביושב האר#3" (שם, לד ל).

ה ופיע "שדה" לעו ת כנענית לבעלות בהקשר "אר3" ה ילה הופעת בולטת

"אר 3כנע " (שם לד, ו). בהקשר לישראל. לישראל רק חלקת שדה ולחיווים בינתיים

בני שפחתו של יעקב ה קושרת ל"אר "3וזהו חלק הותי דינה היא היחידה בי

כרטי הביקור שלה. "ותצא#.לראות בבנות האר3" (שם לד, א). שם פש אותה

"נשיא האר3" (שם לד, ב). ו תאהב בה כך שבזכותה יכלו בני ישראל לזכות שכם ב

"ואתנו תשבו והאר 3תהיה לפניכם" (שם בחד האר ,3ולהיות אדונים לא רק לשדה

ושותפות עם כאלה הבונים נישואי וש עו עונינים בהדרים לוי לד, י). אך אי

אנשי האר ,3הם רוצים את האר 3לעצ ם לכבשה כ ובטח להם בפרק הבא: "ואת

את האר) "3שם האר 3אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך את

"וישבנו אתכם והיינו אינם זכירים אותה כלל, בדברי תשובתם לח ור לה, יב), לכ

שלום או בדרכי "אתננה" האם בדרכי לעם אחד" (שם לד, טז). אולם ה זאת

3ראה הנקת ה חל

דינה זו. פרשה בא צעות להעלות רוצה שהכתוב נופת דיל ה זוהי כי נראה

יליו רודו!צש ה תא תצייfA00B0H, 15?=] _''-+*, 15=4וארוק .(("יציאה החוצה", נשי" ה תבטא בנכונות אקטיבית ליצירת שותפות בא צעות "נו

ולוי ש עו נבל ת, ואילו לשותפות והיא יצירת קשר עם הזולת וקבלת הכ תו

בא צעות ופתרונם קונפליקטים יצירת פני ה, כניה של ברי" "נו ייצים

ם הישה השלישית ה בליה של יעקב: "והחריש יעקב תחרות ואלי ות, אך קיי ת

עד בואם" (שם לד, ה). הפרשה אינה פוקת הי הדרך הרצויה בעיני ה! ו ה שכנע

ם עד עצם נונות שהייתה רלוונטית אז וכך אותו לחזור לת ונה. זו דיל ת$עד של

) $ שכם חבל אר 3בשו רו , על אותה עיר ש ,X&LY-&Bהיום הזה. על אותו

15=5.(

45



צוי יו ,2אשר נולד לחזור לאר3 דינה והפיו והרצו אולם עלינו לדייק, שהרי בי

ורל. חז"ל ביטאו זאת בא צעות שתי קבוצות ייד לאחריה וביניהם נוצר קשר של

דינה ויו 2בהיותם עוברים בבט שנעשו בי פרים על חילופי דרשים: אלה ה

א ם ואלה ההופכים את דינה, בת דודתו של יו ,2לח ותו:

אחר "הנה כחו ר ביד היוצר. ר! בשם דבית ינאי: עיקר עיבורה של דינה זכר היה.

ותקרא את ש ה דינה" "ואחר ילדה בת נקבה. הדא היא שנתפללה רחל נעשית

אחר שנתפללה רחל נעשית נקבה, וא ר ר! ייני: א נו רחל הנביאות הראשונות

ב " (ירושל י, לי ה! 2וי" דכתיב הדא הוא עוד אחר יהיה ני א רה הייתה.

ברכות ט, ד 2יד, ע:א).

לאה" (תרי"ו רחל ודינה ל עי יו 2ל עי עבר ב עיהם, הוולדות "נתחלפו או

בראשית ל, כא).

יעקב בני וא רו אנת, את וילדת הרת דינה, עם שכב ח ור ב "כששכם וכ

ה עשה יעקב כתב על צי 3של זהב שם הקודש ותלה על צווארה ושלחה, להורה,

ירד יכאל ה לאך והורידה ל צריים לביתו של פוטיפר, והייתה אשתו של פוטיפר

עקרה ודלה אותה כבת, ולקחה יו 2לאישה" (ילקוט ש עוני, וישלח, קלד).

דינה שלא נולדו זווו ע ו, שהייתה אנת יו 2וחו3 ע ם חו3 וויז ודלונ "כול או

בת דינה ראויה לו לאישה" (פדר" לו).

ם פשט הכתוב נוכל לע וד על הקשר החזק שביניהם אשר בחינות רבות אולם

(שם ל, וך ללידת דינה ב האב 2וי לש ותדיל יכ רבכ וניאר הנה :םכש ריעל רושק

ב אה שכם אבי ח ור בני שדה ידי חלקת יעקב קנה כי ל דנו ועוד כא$כב)

2וי תלחנלו 2וי לש רבקה תקלחל הכפה יכ ,רתוי רחוא תבר, קשיטא אשר

בשכם ישראל צרים קברו בני אשר העלו 2וי עצ ות (לשבט נשה): "ואת בחלקת השדה אשר קנה יעקב את בני ח ור אבי שכם ב אה קשיטא ויהיו לבני

(בראשית לז, יב$יד) כי אירועי יו 2לנחלה" (יהושוע כד, לב), ואח"כ אנו שו עים

חטיפת יו 2על ידי אחיו א 2הם קרו בשכם, כנראה באותה חלקת שדה שנקנתה

2וי לא לארשי בשכם#ויא ר אביהם לרעות את צא אחיו יעקב: "וילכו על ידי

וישלחהו ע ק חברו הלא אחיך רועים בשכם ואשלחך אליהם. ויא ר לו הנני#

ויבא שכ ה". יעקב שולח את בנו האהוב לאתר הטראו ה של ה שפחה, לשכם.

לו כל לו וש על קנאת האחים ביו 2ואי שוב חו 3לעניינים. אי יעקב נראה

ב שפחה הנרם על וש שבניו כבר נעו זה לדתינה ובשאננותו שוב קורה או

ילבהל תונוכנו הקזח היציאוטניא הנה "תוננאש"כ הארנש ה ילוא לבא .וינב ידי

9<



בעיני שזהו ה נהי הרצוי שזהו יעקב. יתכ לדעת. יתכ ם בלי כשצריך ולהעיז

הכותב.

תובותיו של יעקב בפרשת חטיפתה והיעל ותה ובכל זאת אך ה רב ההבדל בי

(שם לד, ה) וכשהוא כוע בופו של רבית הפרשה חריש" " של דינה בה הוא

יב כאביה של דינה אלא כראש שבט הדוא לקיו ו. הוא אינו עוד דבר הוא אינו

"אנושי" להיות חוזר יעקב 2וי בפרשת ואילו ל). לד, (שם ישראל אלא יעקב

"ויקרע יעקב ש לותיו וישם שק ב תניו ויתאבל על בנו י ים רבים" (שם לז,לד)..

2ויש בשחש תאז בקע ילואו בוהאה או שהנו הב האם ההבדל נובע כך שיו 2ב

ת ואילו על דינה ידע ש"רק נחטפה איננו יודעים ואי וודאות זו ז ינה השלכות

ופירושים אישיים.

אוציאציה של קנאה אינו כיר את דינה. אותה אנו שהדבר עורר בו אצל י

וצאים בקרב נח יו של יעקב, שנא ר: "ויקו ו כל בניו וכל בנותיו לנח ו וי א

יהודה ובני י , כנראה דינה נח ה את אביה עם ראוב , להתנחם" (שם לד, לה).

היא נותרת טינה לאביה ואינה נותרת שהתייו להצלת יו 2אך לא להצלתה. אי

דולתה טינה לאחיה היא דואת לאחרים: לאביה ולאחיה. האם הדבר צביע על

תכנותה כאישה ה קבלת כ וב או על נטייתה ה"טיפולית" או שהדבר צביע על

לחשוב אחד וז וכל יודעים איננו זאת בחשיבות ם ו שניות הפלייה אליו

כרצונו.

ברי שפחת חישים דווקא עד כ ה 2וי תשרפב םיעוריאה הניד תבות ת ועל

ש כ ו שהיה אביהם יעקב, וב אבק על הבכורה. יעקב עוקים בקנאת אחים

שהנו בור הכוך הנצחי עם אחיו עשו וונב בכורתו. אולם וטיב זה איננו ייחודי

אחרות בתרבויות ם אנו וצאים וכ ותו הישראלית לתרבות לא וא2 ליעקב

ה שפח)1588האנציקלופדיה העברית, ם בפרשת דינה לא כבוד לכ ). אולי

של הכבדה קנאת אחים והתחושה אלא הרצח האחים ל עשי את שהניע הוא

הפלייתם צד יעקב.

הפרשה הרי של ו אבק על הבכורה היו ה וטיב העיקרי קנאת אחים בהנחה כי

"#ותצא דינה בת לאה אשר ילדה להבי דוע ודש הייחו הכפול של דינה שנית

ולוי פעלו כ ו שפעלו שום ליעקב#" (שם לד, א), כפוק הבא להבהיר כי ש עו

הם הרישו חויבות יוחדת כלפי אחותם בת א ם שם הם היו בני לאה ויעקב ולכ

ואביהם: "דינה אחותם" (שם לד, י), "..לא נוכל#לתת את אחותנו" (שם לד, יד),

"ונתוחא תא השעי הנוזכה" ,(הכ ,דל םש) "הניד יחא יולו "#שני בני יעקב ש עו

(שם לד, לא).

91



לאור פרשת יו 2נוכל אולי ללכת צעד אחד נו ,2שהנו ההפך הברה כי ש עו

בה על כך שזכתה להינשא לב ל עשה הם קנאו כי לאחותם, ולטעו קנאו ולוי

"נשיא האר3" (שם לד, ב) ולזה ש"הוא נכבד כל בית אביו" (שם לד, יט). על פי

זאת התנהותם כלפיה הייתה ללא כל עצורים ול עשה באכיפת פתרונם על דינה

ולא היה זה כלל שכם ,2וי ב ידה רבה את שאנו כפי ,נוא הב הם שביצעו

) ונשאה לאישה רצונה עQ&H&'' +* _R**, 1551שאהבה נתכל אם .(

כי החזרה הנשנית על העובדה כי דינה הנה בתו של ונוכל לטעו האירועים כך יתכ

ואחיה קנאו בה שם היא הייתה יוחדת לאביה (שם לד, ]ה[ ז) באה לציי יעקב

ולקחנו את בתנו על כך וניו לקחת עליה חות: "ואם לא תש עו אלינו להי ול

והלכנו". זאת או רים אחיה ה קנאים אולי ביח של יעקב אליה ודואים כי פוק

. זה ואילך היא תורחק חות אביהם ותהייה בשליטתם

כל קום דרכה של דינה צטלבת עם דרכו של יו 2ם ב צרים. באופ פתיע

ם את דינה: "בניו ובני לים כי יוז ת יו 2להוריד את אחיו ל צרים כוללת אנו

אלה בני בניו אתו בנותיו ובנות בניו" וכל זרעו הביא אתו צרי ה" (שם ו, ז) וכ

שלושים ובנותיו נפש בניו כל בתו ואת דינה ארם בפד ילדה ליעקב לאה אשר

"דינה בתו", בנוח של קרבה ובעלות ם כא ושלוש" (שם ו, טו). הכתוב שת ש

תוך כך .2וי לע בקעי לש ולבאב הניד לש התופתתשהב ם אותו ראינו קודם לכ

נוכל להניח כי דינה לא נישאה או שנחשבה לאל נה ונשארה לור כל אותם שנים

כך כי באותה ידה יתכ שכם אך הדבר היה קשור לאירועי כי בבית אביה. יתכ

3את נקבע או נהיה לכתחילה ולכך היא יועדה. אני עיזה א 2להרחיק לכת ולא

) רבנרטש לש ותרב15?9ע ר אנ אל "ונתוחא תא השעי הנוזכה" ) כי ה שפט

שכם אלא על יעקב. ואולי כך חשבו כי קנאו בקרבה הרבה ביניהם.

שלישית עמ

"ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר

את עבר יבוק. ויקחם ויעבירם את הנחל ויעבר את אשר לו" (שם לב, כ$כד).

בעודנו שרויים תחת הרושם של היחד והנכונות של שפחת יעקב לצאת לדרך לאר3

ועל קרבתו האפשרית של יעקב אל דינה. דינה נעל ת ערכה זו ש כ ו כנע

דוע היא אינה נכללת בפירת הניד שהיא נעל ת אוחר יותר באירועי שכם. היכ

םידליה

עונה: "נתנה והוא "התייה היכ : "ודינה ושואל היעל ותה עו ד על רש"י ם

בה עשו עיניו ולכך נענש יעקב ש נעה אחיו ש א בתיבה ונעל בפניה שלא יית

והת וה חבר פרשה זו תחזירהו ל וטב ונפלה בידי שכם". רש"י בהברו האכזרי

אירועי שכם יבתי בי ה ש תרחש בפרשה זו לבי עם הבאה אחריה ויוצר קשר

העו דים בפתח. הוא יוצא תוך הנחה כי יעקב החביא את דינה חשש כי עשו יית

ברתו כי יעקב חשש שאם לא א ירתו כי יעקב נעלה בתיבה צביעה על בה עיניו.

יותר. רש"י בקר את שנהה אוחר יעשה זאת דינה תצא החוצה ותתלה, כפי

יעקב על עשה זה ורואה בו חטא. תוך כדי זאת הוא חלק לדינה ח אה ונות

94



ורת זו לה את הקרדיט של י שיכולה הייתה להחזיר את עשו ל וטב. יש לזכור

(כ ו ולת ואולי יועדת להחזיר לאנשים ל וטב דינה הנה ד ות ה הטוענת כי

בר כך אך הוא לא ייעדה יעקב א2 כי הדרך). בהקשר זה ייתכ הנביאים ו ורי

פר ב דבר פרק א, נרשום לפנינו את אלא לתפקיד אחר בחיים. הבה לנישואי

ט$נ האו ר: " אך את טה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל.

העדות#" ונזכור כי לוי הוא זה שכה טרח לקחת ואתה הפקד את הלוויים על שכ

כי דינה יועדה לתפקיד ציבורי או דתי ה חשש כנראה הרעיו חות על דינה.

נקראה "ותקרא את ש ה דינה". ל ה אם כ ם עם ש ה והדבר עולה בקנה אחד

ךכ

הם עונינים לעלות אולם אי שפט: "די ", ש ה נובע כי ברו חז"ל וא נם

ו חייב והם הופכים את קור השם לבעייתי: ההקשר של השם חיובי בדעתם כי

י חר ינה אלו אווש תליפת וז ירה .דלתש "הייתה אשתו עוברת וא ר יהי רצו"רחאו" אי תיב רב יו2 (בראשית ל): "ואחר ילדה בת ותקרא את ש ה דינה".

לצאת בעצ ה וא רה: שנים עשר שבטים עתידי א ר רב: לאחר שדנה לאה די

לא תהא הרי עשרה. אם זה זכר השפחות יעקב. ששה יצאו ני, וארבעה י

"ותקרא את ש ה דינה". שנא ר יד נהפכה לבת, אחותי רחל כאחת השפחות\

(בבלי, ברכות ד , 2ע:א).

שלאה ואש ת ביכולת לעשות די ם רואים תוך זאת אנו יפור ה ם. איזה

ורת נשים העוקת בתחום זה ואולי לעצ ה ולאחרים ואולי בעצם אנו נוכחים ב

(בי ,אכ םירבדל "נחשבת כ ו" (ר ב" "דינה כדי ", דהיינו "ורלה" או "דינה" היא

ק3" "עד אי "דינה" היא לשו ורצתה לאה שתחשב כ ו הבנים האחרים\ ואולי

" פיק" (רש"י, בראשית יז, א[ לשו "די" ,י), או לאכי "ברכה עד בלי די" ( כ ו

יו א ח, ה). לו ר לנו כי לאחר שדינה נולדה לאה הרישה שדי לה, קיבלה את שלה

ש עותו הא הידיעה, אולי לו ר שהייתה "די" ושאינה זקוקה ליותר ילדים. באר ית

וד ש ה של ולת הכותרת, הא הידיעה. איננו יודעים את ם בעבור אי ה דינה

דינה. וזה היופי וה יוחד שבו שהנו כל כך פתוח ורב פנים. ובכל זאת עולה בתוך כך

תחושה חזקה כי דובר בייעוד הקשור לצדק ולאיכות ל"הא הידיעה".

ודינה על פי דרש זה הייתה בכלל א ורה להיוולד ב . איזה כוח נתנו בכך חז"ל

דינה, אם הזאת היילוד. את י לשנות לה, העניקו 3 נדיבות ואו ואיזו ללאה

ם הכל ית ועכשיו תם ר אית קטנה והנה היא רב יפור כלולותיה שנראתה

שום שבנטיקה דינה הרשתה לעצ ה לצאת ולראות בבנות האר3 ברור דוע

ום תכונות של אי ה: התעוזה. לא ייפלא כי דרש ם תכונות של ב שלה היו לה

זה ש ש השראה לארונים פ יניטיים וארוני לביות יהודיות בארה"ב אשר כינו

"שבטה של דינה", זו שהעזה לצאת לראות בבנות האר3 ( `+*LB0HLY +*עצ

`'&GdCY, 15=5.(

צינות אלה פרקים ל$לב אינ ופיעות כ עט ב חקרי ביקורת ה קרא. העניי

לק, עשה שכם" ( " "פרשת דינה"1556של כולם הת קד בפרק לד, הקרוי ), או

דינה" (כפי,=?)15אררט, עשה " או ,(15=9,רבנרטש) "הניד נוא" או ( ראוב , ]1558א ית?? ]15נים,9?15 [ ]155=]Q&H&'' +* _R**, 1551ב

99



e0K'&, 1558] fA&C'&B, 4<<<) "הניד של "הרו או (J&/AL&', 155;]

QB+M&B$`&*CaM, 4<<4,רבור) "הניד יאושנ" ), ה תוארים ב ערכ (1555או

הבאה.

ביעית# עמ

וכות יעקב ועשו, נוע יעקב לוכות לבנות לו בית ולהקים לאחר הפיו הדול בי

(בראשית ל ,יז). ו יד אח"כ הוא עובר לשכם: "ויבא יעקב שלם עיר שכם ל קנהו

את חלקת השדה אשר את פני העיר. וייק ארם ויח בבואו פד אשר באר 3כנע

נטה שם אוהלו יד בני ח ור אבי שכם ב אה קשיטא. ויצב שם זבח ויקרא לו אל

אלוהי ישראל" (שם ל ,יח$כ) "ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות

האר3 (שם לד, א)..

ם דוע יעקב, שזה עתה בנה בית בוכות והקים שם בנים ל קנהו, ירצה וזר.

לקנות חלקת אד ה בשכם, ולטעת בה את אוהלו ועוד להציב ב קום זבח לאלוהי

"קנה, "קנה" ואילו בשכם "בנה" ו"הקים" ולא ישראל יש לשים לב כי בוכות הוא

הייתה הירד בעבר השוכנת שוכות בכך זאת להביר נית ו"הציב". ו"נטה"

ל עשה חבל אר 3לא יושב באותם י ים והיה בו כר נרחב ל רעה בשטחי היערות

לקנותו ב קום בלי להתיישב היה נית ולכ ל חצה הצחיחים הפר ובאזורי

לשהות ב קום דרך קב ,45ע וד;?)15אהרוני, ם ויעקב לא היה עוניי ה .(

(בראשית לה, יצחק אביו דרו ה לחברו קום ושבו של שהרי פניו היו ועדות

כז$כט).

אם כך דוע קנה חלקה בשכם לכאורה נראה שהוא עשה זאת שום ששכם, כפי

לחנות נהו צפו 2שבבולותיו הייתה רכז עירוני ה ארות, יודעים כתבי שאנו

(אהרוני, ועל נת להבטיח לעצ ו קו ,45ע וד;?15חנות נודדים רבים (

רעה וחנייה היה חייב, או נאל ,3לקנות לו חלקה אשר בה יוכל לנטוע את אוהלו

תם עיר ולא בכדי הקים בה יעקב זבח. הוא בדרכו לבית אל. אולם שכם איננה

(בראשית יב, ו$ז): " ויעבור אברהם באר 3עד קום ורת אברהם שיך בכך את

את שכם עד אלו ורה והכנעני אז באר ."3וירא ה! אל אברם ויא ר לזרעך את

ורת שם זבח לה! הנראה אליו". על פי זאת הייתה בידי יעקב האר 3הזאת וייב

אבות על שכם כאתר קדוש לעבודת האל.

ורת של ככל הנראה אברהם בנה דווקא שם זבח דווקא שום שהייתה ב קום

דודים חבר איש עבודה דתית א נם פאנית. כ ו ש וזכר בהושע ו, ט$י: "וכחכי

זנות שם שערורייה ראיתי ישראל בבית עשו. זי ה כי ירצחו$שכ ה דרך כוהנים

לאפרים נט א ישראל". ב לכים ב יז, ל$לא נא ר: "וילכו בני ישראל בכל חטאות

כות$בנות, ואנשי כות עשו נרל ואנשי ח ת עשו את ירבעם ואנשי בבל עשו את

תרתך והפרוים שרפים את בניהם באש לאדר לך אשי ו והעווים עשו נבחז ואת

וים שונים בעבודה דתית ש ע ב הלך הדורות אזור זה היה רווי וענש לך".

ואחד נשים בעיקר ם נשים ואולי השתתפו שבו בפולח ם כנראה השאר ובי

כות$בנות, או בנות. הפולחנים א 2נקרא

רבקה כיוונה לכך האם האר3". בפרשתנו: "בנות ם ופיעה "בנות" ה ילה

חת יעקב אישה בנות אם לקח חת בנות בחיי פני באו רה ליצחק" :קצתי

9;



(שם כח, ח): וירא ם יצחק ו), וכך כאלה בנות האר 3ל ה לי חיים) "שם כז,

רעות שום שהנ כנע בנות האם אביו". יצחק בעיני כנע בנות רעות כי עשו

תפקידים יש לזכור כי ילוי תיני תוביוח ב ברוע רשא דתי עורבות בפולח

כ ו בתרבויות ה זרח היה קשור דווקא ל עורבות של בני ה ע ד העליו בפולח

שה וש" עם האר "3לא התייח ,כפי שרילים היום לחשוב, לפשוטי העם. ההפך,

ם ב קרא ביפור ו שפחות יוחות כפי שאנו וצאים דובר היה באנשי שלטו

לעם האר 3לבני ז): "ויקם אברהם וישתחו ,כ (בראשית קניית ערת ה כפלה

"בנות יפור נישואיו של עשו לבנות חת ה כונות בפירוש פרשה זו, כ ו חת".

של בנות חת ו[ לו א$ב), נוכל בהחלט לשער על נוכחות כנע " (שם כו, לד[כז,

תשו ת לבה של דינה וכ ש שך את בפולח ועל עורבות אצילות באזור שכם

הנשיא לאתר הדתי. הביא את שכם ב

להיווכח כי עניי םש השפ םכשו בנות כנע האם דינה הלכה לראות את פולח

בהקשר לשניהם ישנו שי וש בשורש ר$א$ה: "לראות בבנות האר3" (שם לד, א)

נוכל לפרש ה ילה ב ובנה הפשוט להתבונ , ו"וירא אותה" (שם לד, ב). ם כא

ב קרא שהרי ח, י). אולם לא רק, ]כ ,ד ב, ט[ (שם ב, יט[ ח,ח[ להיווכח

שורש זה ופיע בהקשרים דתיים ובהקים: "בהעלותך לראות את פני ה! אלוהיך

לראות את הנע ולא יבוא הכה כד), " בטרם בשנה" (ש ות לד, שלוש פע ים

לראות את הבית" (ויקרא יד, לו), "בבא כל יט א כל אשר בבית ואח"כ יבוא הכה

ישראל לראות את פני ה! אלוהיך ב קום אשר יבחר#" (דברים לא, יא) , "ויראו

תבואו לראות פני י ביקש זאת ויש חו לראות" (ש ואל א ו, י), "כי הארו את

ידיכם" (ישעיהו א, יב).

ם לציו נהיות ונבואה, די. אנו יודעים כי השורש ר$א$ה שי ש ם בכך אי אולם

לכים א, יב[ ) "הרי הוא או ר": "ש עיה (ליינר) כ, ד"ה דר עולם רבה כפי ש ציי

לכים א יז$יח) ואלישע ) כב) ואליהו ,י ב הי ים (דברי ועדו הי ים ב יב) דברי

(ש ואל א ט) וחנני דברי הי ים ב טז, יכה) וא ו ,3ש ואל ) יכה ,(י$ב ב םיכל )

בש ואל: העוקים פוקים שני ב יוחד בהקשרנו עניינים הרואים". נקראו ז)

עד ונלכה לדרוש אלוהים: לכו כה א ר האיש בלכתו בישראל, $ "לפנים האחד

" ה ה עולים ב עלה הראה כי לנביא יקרא לפנים הראה" (ש ואל א ט,ט). והשני

היש בזה רואה הפוקים העיר וה ה צאו נערות יוצאות לשאוב ים ויא רו לה

היו הנשים וכי בא צעות הרואים אלוהים את ההליכה לררוש הנ לע ראים

הראייה היה א 2חזק הנשים לבי עורות בכך. אולם בפרשתנו נראה כי החיבור בי

א2 בשכם ואולי בתחום הפולח ה תרחש לל וד על רת נייו ב אולי יותר,

להשתת 2בו. ואולי א 2להשתת 2בו יחדיו עם שכם.

) רש@A&B&C, 155<, רח ואב רשא של הנשים, ו עורבות עניינ ) בורה כי

היו הירח בו פולח היה נפו3 בחר ובנת אליה לאור העובדה כי דתי, בפולח

היחית חזק ם ב ע ד עורבות נשים בתפקידי פתח דבר אשר בא לידי ביטוי

תעודות ארי ה אה ה י=1בתוך החברה. לפי לפנה" היה בחר קדש

(האנציקלופדיה העברית, ל צואי עדו1588לאל הירח ) וב כתבי אלע רנה נית

או ח!פת, אלת הש ש, ולאחריה כפפ אלת האם של איה על נשים אלות: ורש

ב לכה ברוב ה לכות ה זרחיות האחרות, כ ו לא כי עוד ידוע לנו הקטנה.

ושכם שכנו רבים הם, הופקדה א 2שררת החתית, אשר בכנע , באזור הר חברו

96



ה לכות בידי אשת ה לך, שתפקדה כ לכה לכל דבר. ו אחר והיה דובר ב לוכה

ם דול אשר ערך את טקי הפולח , בעיקר בחים. כך ם ככה דתית שי ש ה לך

ופע ים א2 היה נהו לבי אשתו אשר לקחה חלק ביחד עם ה לך בניהול הפולח

(האנציקלופדיה העברית, כא1588הייתה נצחת בעצ ה על טקים דתיים .(

השתתפו ביחד והנכבד כל בית אביו, הנשיא יעקב ושכם, ב בת שההשערה כי

היה לחשוב ב בט ראשו . אינה כה ד יונית כפי שנית בפולח

א 2ל צוא ב ידה רבה ב קרא: ב עורבות רחל ב עשה עדות לרעיונות אלה נית

היא רצה רבקה ואליעזר אנו וצאים כי ובפרשת יט[ לב$לו) (שם לא, התרפים

ותד לבית א ה כדברים דווקא לאי ה: "ותר 3הנערה "חדשות חר " לבשר את

האלה" (שם כד, כח) ועוד: "ויא רו נקרא לנערה ונשאלה את פיה. ויקראו לרבקה

כי לרבקה, אם יעקב, ויא רו אליה התלכי עם האיש הזה ותא ר אלך. ברור כא

בבית בעלה. ם לאחר כ היה ע ד בכיר בבית הוריה כ ו

רבקה ה יוחד של רבקה בהקשר לציו ע דה הופעת ינקת תוהה האם אני

("וישלחו את רבקה אחותם ואת ינקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו"" (שם כד,

("ות ת דבורה יניקת רבקה ותקבר תחת לבית אל נט$ D(וביום פרשת דינה

שתי את הקשר בי לציי בכות" (שם לה, ח) אינו כוו ויקרא ש ו אלו תחת האלו

בחברה הנשים כאשר ותה של דבורה כריז על תום תקופת הזוהר של הנשים

הישראלית כפי שדואים להראות עורכי פרשת דינה.

ם בקשת יעקב כל בני ביתו וכל אשר ע ו: "הירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם

והיטהרו והחליפו ש לותיכם#ויתנו אל יעקב את כל אלוהי הנכר אשר בידם ואת

יעקב תחת האלה אשר עם שכם" (שם לה, אותם הנז ים אשר באוזניהם ויט ו

פולח בענייני עק דינה של ה קורי יפורה כי האפשרות על צביעה ב$ד),

וכנראה פולח שות 2של נשים וברים שבו היה לנשים ע ד כובד אך עובדות

אלה הווו ונשארו לכך רק ר זים ועטים אשר ננה לע וד עליהם בה שך.

כי רבית האנשים שהודרו כ"רואים" פעלו, ל עשה, בזירת שו רו , עוד ראוי לציי

נביא וופר ה לך רחבעם לך בהקשר אליה: ש עיה, ששכם הייתה בירתה או

ירבעם לך ישראל אשר בנה את שכם בהר אפריים יהודה ניה לתווך בינו לבי

(דברי הי ים ב לכים א ב[ דברי הי ים ב, יב). ם עדו היה נביא ודורש בתקופה זו )

אשר פעל בי י ה קרה של אליהו ב יוחד הנו עניי אלישע ו יכה. וכ י ,כב)

לכותי ה דים ב קרא את עורבות ה לכה וז .(חי$זי קרפ םיכל ) אחאב ואיזבל

רה הב שיש הניחבה ם פרשת אליהו קרובה לפרשת דינה דתי. פולח בענייני

ה וני, בר ייה, של אנשי דת ופולח , נביאי הבעל, בידי אליהו. טבח ה זכיר ב ידה

רבה את טבח אנשי שכם בידי בני יעקב.

על פיו ואולי יותר ה שנראה ב בט ראשו הפרשות רב א2 בי כי הד יו יתכ

נוכל לבחו חדש את פרוש ה וש " שער עירם" (שם לד, כד) ו"יוצאי שער עירו"

שער עירו" (שם לד, כד). נוכל אולי "וי ולו כל זכר כל יוצאי אשר עליהם נא ר

שבאותה עת היו לעיתים כי ח ור ושכם פנו רק אל ה כובדים שבקהילתם, לטעו

קרובות אנשי של וכהונה ביחד, ואלה הם האנשים שבעצם ני ולו. טענה זו יכולה

בירה דווקא שום שאקט ה ילה הנו אקט דתי ולפיכך לא היה ברור דוע להיות

98



יכול להיש ע דת הדבר כשזה נוע לאנשי לכך. אבל חר רילים יכי ו אנשי

היוני יותר.

שתי הפרשות תהדק בצורה עוד יותר חזקה על פי הנא ר ב לכים א הקשר בי

פר שבטי בני יעקב אשר היה דבר ה! יח, לא: "ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כ

לו ויא ר פרשתנו: " ביום שנא ר כפי ש ש ך". ישראל יהיה לא ור אליו

אלוהים ש ך יעקב, לא יקרא ש ך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה ש ך ויקרא את

כי שתי הפרשות נכתבו או נערכו על ידי אותו אדם ש ו ישראל" (שם לה, י). יתכ

ה שות 2של ישראלים וכנענים אשר היו הפולח אשר טרתו הייתה לבער את רעיו

ור י אצולה שני הצדדים, כ ו ב קרה שלנו, כנראה, בת ראש שבט שותפים לו

נשיא האר3. ישראל וב

פרשת דינה בפרק לד העוקים ולו ר כי שפטי הפתיחה של נוכל איפה לכם

ורת בקניית חלקת שדה לצורך הצבת זבח ל"אל" אלוהי ישראל, כנראה ע"פ ה

דתיים באקטים הפרשה יום וכ באתרו, א2 כי ויתכ ב קום, אברהם שיצר

הפוק פרוש כי , ה ר זים על פעילות פולחנית זרה בשכם ובילים לאפשרות

לו ר כי דינה תכוו "ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות האר3"

ו טרת הצטרפותה לבנות א 2הייתה כוהנת הייתה עורבת בפעילות דתית ואולי

אפילו נוכל אולי זאת נבואה ופולח . על פי "לראות" דהיינו, לצורך האר 3הייתה

ככוהנת ש לידתה יועדה לש ש בתפקיד דתי, אולי יתכ כי להרחיק לכת ולטעו

"דינה". צדק, ולכ , כא ור, ם נקראה

מע מישית

ח ור החיווי נשיא האר 3וייקח אותה וישכב אותה ויענה. ותדבק וירא אותה שכם ב

.($ב את הנערה וידבר על לב הנערה" (שם לד, יעקב ויאהב בת בדינה נפשו

"ויא ר שכם אל ח ור אביו לא ור קח לי את הילדה הזאת לאישה" (בראשית לד,

ד)."ויעקב ש ע כי ט א את דינה בתו ובניו היו את קנהו בשדה והחריש יעקב עד

באם" (שם לד, ה).

ביב הדעות השונות לבי הות האירועים שהתרחשו בפרשת דינה וקדות בעיקר

חילוקי דעות על כך "ע ה" וביב ה וש" ענה". אי ה וש" וישכב אותה" ב קום

קיי ת שכם התאהב בדינה וביקש לשאתה, בתום לב, לאישה. כ שלאחר ה עשה

הכ ה כי לא ידוע בעצם ה הייתה תובתה של דינה לאירועים דבר ה קשה על

) שהתרחש היה רצונה או שלא רצונה. פיואל וא ''&Q&Hההחלטה האם ה

+* _R**, 1551כש תא הבהא הנידש בותכה עודי יכ םינעוטה םידיחיה םנה (

חיית וניא הז רואת יכ םינעוט םה ."הרענה בל לא רבדיו" וזאת על בי הא ירה

"דיבר אליה", אולם טענה זו קשה בחינה לשכם אלא לדינה אשר יחו של שכם

דקדוקית.

זאת לבחו לאור העובדה כי דינה אינה יכולה להוות קור אור ל תרחש הרי שנית

"כי ט א את דינה בתו" (שם לד, בא צעות פרושי הביבה לאירועים: יעקב ש ע

9?



ה), שכם או ר: "קח לי את הילדה הזאת לאישה" (שם לד, ד), ח ור או ר: "בני

"כי נבלה חשקה נפשו בבתכם, תנו נא אותה לאישה". האחים תעצבים ו תרזים

דינה "אשר ט א את ז) ואח"כ חושבים "לא יעשה" (שם לד, בישראל" וכ עשה

"הכזונה כז) ואח"כ אחותם" (שם לד, ט או "אשר י (ואח"כ אחותם" (שם לד,

"לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו" יעשה את אחותנו" (שם לד, לא), ואו רים

הבה נבח ילות פתח אלו ואחרות: (שם לד יד).

שני ות ר. א נו ולפרשת דינה לפרשת ייחודי הנו ויענה" אותה "וישכב ה ונח

ות ר הנו יפור א נו ובכל זאת נראה כי בבואה זה לזה יפורי יפורים הווים

(א נו ) לש וע בקולה "ולא אבה שונה לחלוטי זה של שכם ודינה. שם נא ר

דולה השנאה דולה אד כי שנאה ויחזק נה ויענה וישכב אותה וישנאה א נו

לכי# ולא אבה לש וע קו י ויא ר לה א נו שנאה אהבה אשר אהבה אשר

החוצה ונעול הדלת אחריה#ויוצא אותה שלחו נא את זאת עלי בקולה#ויא ר

שרתו החו 3ונעל הדלת אחריה ותיקח ת ר אפר על ראשה וכתנת הפים אשר

עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה" (ש ואל ב י ,יד$יז).

בפרשת דינה אי דובר באחים בני לך אלא בבני נכבדים ע ים שונים, אי דובר

אלא ברוטאלי נוא של בתכנו דוקדק ולא דובר לשנאה שהפכה באהבה

להפוך קשר זה לנישואי . כנראה דתית, ובהתאהבות ובנייו בהתראות זד נת,

הנערה: שכם יד לאחר הברים וצאים את ותם בנק ת אחי ובכל זאת שני

לאחר שנתיים האירוע ויחד עם אביו וקבוצת נכבדים בתכנית וכנה ראש, וא נו

דינה שונה הנשים תובת אירוע זד תאים. ם תוך ציאת אבשלום, בידי

ולאחר האירוע וברור לכל כי היא עברה פעילה, בטרם, בתוך שותקת ואילו ת ר

טראו ה כבדה. חייה של ת ר עוברים בבית אבשלום, אחיה כשהוא נה לנח ה,

בלה את שארית "שו ה" ודינה, לעו ת זאת, וא 2קרא לבתו בש ה, אך היא

י יה בבית אביה וכפי שנראה היא זו ה נח ת את האחרים.

בחרדה שכם פרשת הדי את ות ר א נו בפרשת לזהות אולי נית זאת ובכל

כל בני נק ת אבשלום: "#ויקו ו פני ה לך, וה לך עצ ו, העצו ה שחשו בני

ה לך וירכבו איש על פרדו וינוו. ויהי ה ה בדרך והש ועה באה אל דוד לא ור

הכה אבשלום את כל בני ה לך ולא נותר הם אחד. ויקם ה לך ויקרע את בדיו

ש עה אחי דוד ויא ר אל יונדב ב וישכב ארצה וכל עבדיו ניצבים קרעי בדים. ויע

לבדו ת#" (ש ואל ב כא, יא ר אדני את כל הנערים בני ה לך ה יתו כי א נו

לשער כי פרשת דינה הייתה וכרת כיפור היטורי שאת כט$לב). על פי זאת נית

לקחיו יש לל וד.

היבטים עיקריים: האחד בשני פרשתנו ות ר שופכת איפה אור על פרשת א נו

יפור אונ ובהצביעה על כך שיפור יפור שכם ודינה אינו בהבירה את הרושם כי

9=



(וילנא) דרש בראשית רבא נק ת דינה הפך כנראה ל יתו בחברה הישראלית.

ופר ב לכים ב יד, ח$טז תייח בעצם לפרשת ה ש א2 כי "טוע פ, ד"ה

ל לנחישות בא ונה ,רותיו רוחו תונכתה לש יתרבח דוקל הכפה רשא ,הניד

ישראל בצדקת הדברים ובליטי יות לע וד על כך. הנה שתק 2הדבר ב אבק בי

: ל את ח ור אבי שכם והארז את יעקב, כדלק ליהודה כאשר החוח

יהוא לך ישראל לא ור: לכה יהואחז ב "אז שלח א ציה לאכים אל יהואש ב

נתראה פנים. וישלח יהואש לך ישראל אל א ציהו לך יהודה לא ור: החוח אשר

לא ור תנה את בתך לבני לאישה ותעבור חיית שלח אל הארז אשר בלבנו בלבנו

ותר ו את החוח. הכה הכית את אדום ונשאך לבך, הכבד ושב השדה אשר בלבנו

בביתך ול ה תתרה ברעה ונפלת אתה ויהודה ע ך ולא ש ע א ציהו ויעל יהואש

אשר ש ש בבית יהודה וא ציהו לך הוא פנים אל פנים ויתראו ישראל לך

דברי שו רונה. ויתר איש לאהליו#..וישב ישראל וינוו ליהודה. וינ 2יהודה לפני

יהואש אשר עשה ובורתו ואשר נלחם עם א ציהו לך יהודה הלא הם כתובים על

עם לכי פר דברי הי ים ל לכי ישראל. וישכב יהואש עם אבותיו ויקבר בשו רו

א יתי" "אשר דיבר ביד עבדו יונה ב ישראל וי לוך ירבעם בנו תחתיו". זהו ירבעם

דעות כי א 2יפורו של יונה הווה לכים ב יד, כה). אני זכירה זאת שום שישנ )

יפור בבואה לפרשת דינה אך לא נתייח לכך בעבודה זו.

על פי זאת נראה כי פרשת דינה שי שה כנראה ב שך הדורות כ"טקט תע ולתי"

) קור ) 2וי יטבשו הדוהי טבש בי יהוד Vב אבקים השונים בתוך עם ישראל: , ביקור ) קור Iו$ (bוישראל ) היהודים והשו רונים ): ויש הטוענים כי אחור Zובי

הפרשה עו דות בעצם קבוצות שונות של כוהנים שעיצבוה בתקופות שונות: כהני

) ) אשר רצו להדיש את בכורתם ב אבק הכהונה ולהבהיר כי רכישIשבטי הצפו

של ורת צביעה על האר3 בבני לוי שבט בני של ה וצדקת ונק תם שכם

על אלה של ירושלים או שכוהני נא נות רבת שנים וע ה עליונותם של כהני שו רו

) ורצו להצביע על הדרך הבלתי ראויה בה הושbירושלים ) הם שערכו פרשה זו

, (פריד לעו תם ונחיתותו כ1556ה ונופול על האזור הצפוני הוברים יש .(

) עזרא ונח יה ), בעת שיבת ציו ,Z4הפרשה עוצבה בעצם אוחר יותר, על ידי

כהונה אלא ב לח ה בתופעת השבטים או ב אבקי וענינה כלל אינו ב אבק בי

(א ית, התערובת 1558נשואי איש תו ואיש דינה בפרשת נ צא זאת כל .(

בברתו.

ה אוחרות כל הראות כי ברה צודקת אני נה לטעו להכריע איזו בלי

תכחשות בעצם ל אבק העיקרי שהם ניהלו ב שך הדורות: ל חוק את העובדה כי

דינה הכהונה שבט את אשר דחק הוא לוי שבט וכי בכהונה שי שו א 2נשים

שנלווה אליו. כתוצאה כך הנשים נעל ו פע יים: פעם אחת הלוויה ו השלטו

השבטים. ם ניי והכהונה, שבעטייה לא נפרו כשבט בישראל, ואח"כ לכ

95



"צוואת השבטים" אשר חובר ם הפר החיצוני יוע להנחה זו אני בקשת לקבל

בא צעות לוי. הכהונה שבט בני שפחת בידי "הנפל ב אה השנייה כנראה

כי ם את הרעיו כ ו והפוליטי הפר נים הכוהנים לב את ע דם הדתי

(כהנא, פרשת דינה כלל אינ?159ה שיח יקום שבטם רת צוואת ש עו ). ב

הנו ביפור קנאת האחים ביו 2וחטיפתו\ לעו ת וזכרת ועיקר ענינו של ש עו

(צוואת השבטים ב, ה, ו, ז)\. זאת פרשת דינה לאת תפקיד ש עותי בצוואת לוי

רת ההבטחות בה נה לוי להביר כי האירועים בשכם היו על פי צו האל ב

את ברכות הכהונה עד אבוא נתתי לוי להבטחת הכהונה: "ויא ר אלי לו שנתנו

וחרב ויא ר אלי לי הורידני ה לאך ארצה וית בתוך ישראל. אחרי כ ואשכו

נקום נק תך בשכם על דבר דינה אחותך ואנכי אהיה ע ך כי ה! שלחני. ואש יד

נוכל כא בעת ההיא את בני ח ור ככתוב בפר הש ים" (שם ה, ב$ד) וכדו ה.

ם דורות רבים להעיק כי ד ותה של דינה ה שיכה להטריד את בני שפחת לוי

להיטוריה להתכחש רצו שאולי על א2 כי ואני ניחה עצ ם לאחר האירועים

ורת שהייתה בעם, ואבדה כ עט בעבורנו, חייבה אותם להת ודד עם הנושא ה

עם של הכוללת ה שיחית התוכנית רת זאת ב הייתה ה! כי עת ולהביר

ה וש לפעילות את ה קורות ב קרא שייכים הטו אה ובאשר לנושא ישראל.

לעריכה הוכחה בכך רואים השונים החוקרים קורבנות. להקרבת ובעיקר דתית

, (פריד כי ה וש1556כוהנית של הטקט אך אנו נטע כי הדבר נכו ). יתכ

ם ביפור ה קורי אשר עק בעיקר ם אוטנטי והוא הופיע "טו אה" יכול להיות

הדבר היה כך דוע יעקב ובניו של נשים בתפקידי כהונה. אך אם אכ ב עורבות

(בקעי) (הבנים) והיטהרות באו בכלל בטענות לשכם ודרשו נק ה

בפר ויקרא פרק כ פוקים א$ז. שם נא ר: וידבר לשאלה זו ט ו לדעתי הפתרו

הר הר ישראל ו ישראל תא ר איש, איש בני ה! אל שה לא ור: ואל בני

את פני ואני את והו באב רי ,3ראה םע ת וי תו ךל ל וערז תיי רשא לארשיב

ט א את קדשי ל לך ל ע נת כי זרעו אותו קרב ע י באיש ההוא והכרתי

ולחלל את שם קדשי".

ם בפרשתנו: "בני ח$ל$ל ה ופיע ם בשורש כי קור זה שת ש יש לשים לב

הפרוש כז). לד, אחותם" (שם ט או אשר העיר ויבזו החללים על באו יעקב

(החללים) ובזזו אותה. הטריוויאלי הנו כי בני יעקב באו לעיר לאחר ות אנשי שכם

"אשר ט או את אחותם" האם לא רק שכם אולם על פי זאת לא ברור ה פירוש

היוצאים בשער, "העובדים בקודש", חללים פירושו כי היא וברתי התוא ט א

ם הם נחשבים עם דינה ועם שכם ולכ ם הם כנראה בפולח הנכבדים השתתפו

שלא היו א נו לו ר על אחי ה שלא נית אותה וראויים ל וות. ( שטי או כ י

לא נרצחו\). עורבים כלל באונ ולכ

(ואנשים כובדים) ועבודה זרה חלל שלושה קורות ה חברים בי נביא כהוכחה

ע ד לך בבל אל אם ובינם לבי עורבות נשים: ביחזקאל כא, כו$ל נא ר: "כי

;<



הדרך בראש שני הדרכים לקום קם, קלקל בחצים, שאל בתרפים, ראה בכבד#

הזכרתם עוונכם בהלות אלוהים יע כה א ר ה! # לכ שווא והיה להם כקם

פשעיכם, להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם# ואתה חלל רשע נשיא ישראל בא

ק ."3ה קור השני הנו ע ו ב, ו$ט: "כה א ר ה! על שלושה פשעי יו ו בעת ע ו

אל ילכו ואביו בכ 2צדיק#.ואיש על כרכם אשיבנו לא ישראל ועל ארבעה

חלל את שם קדשי" וה קור השלישי הנו לאכי ב, יא: "בדה יהודה הנערה ל ע

ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים כי חלל יהודה קדשה אשר אהב ובעל בת אל

נכר"

ונחזור לפר ויקרא פרק כ פוקים א$ז. בפוקים אלה ופיעים שני צבים האחד

כי איש ישראל נכנ ל קדשי עבודה זרה והשני כי עובד עבודה זרה נכנ ל קדש

אנו יודעים ה קרה בפרשת דינה האם שכם בא ל קום ה זבח שיעקב בנה ה!. אי

"עם האר3", ושם פשה אותו ואת או שדינה נכנה ל קדשי כנע והשתת 2בפולח

והכנת כחילול הקודש נחשבת זו פעולה ה קרים בכל אחד שני עירו. נכבדי

טו אה. אנו יודעים הפתיחתא והיפא של הפרשה שבני יעקב היו בתקופת עבר

עבודת אלוהי ישראל ואי תאי ה יותר תקופה זו לה חיש אלילי ובי פולח בי

כי דינה נעה ביניהם הפולחנים השונים אשר יתכ את נקודת הפיצול ה תחייבת בי

הושתקה. ולכ

ששית עמ

כש עם השדה באו יעקב ובני אתו. לדבר יעקב אל שכם אבי ח ור "ויצא

לא ויתעצבו האנשים ויחר להם אד. כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכ

נא אותה לו בבתכם תנו חשקה נפשו ח ור אתם לא ור שכם בני וידבר יעשה.

תשבו ואתנו לכם. תיקחו ואת בנותינו לנו תתנו בנותיכם אתנו והתחתנו לאישה.

שכם אל אביה ואל אחיה: ויא ר בה. והיאחזו וחרו שבו תהיה לפניכם והאר3

ואתנה כאשר בעיניכם ואשר תא רו אלי את . הרבו עלי אד הר ו ת א צא ח

תא רו אלי ותנו לי את הנערה לאישה".

דינה את ט א אשר וידברו ב ר ה אביו ח ור ואת שכם את יעקב בני "ויענו

אחותם. ויא רו אליהם: לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחותנו לאיש אשר לו

ערלה כי חרפה היא לנו. אך בזאת נאות לכם אם תהיו כ ונו להי ול לכם כל זכר.

ונתנו את בנותינו לכם ואת בנותיכם ניקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד. ואם לא

ח ור ובעיני והלכנו. וייטבו דבריהם בעיני את בתנו ולקחנו להי ול אלינו תש עו

ח ור" (שם לד, ו$יח). שכם ב

;1



זה ופיע בכ ה שו בישראל" נבלה עשה "כי פתח נו 2בפרשה הנו שו

קורות ב קרא ובכולם דובר בהפרה של בעלות בעיקר על נשים: בדברים כב,

כא דובר באשת איש שנ צאה בעולה ושם נא ר: "והוציאו את הנערה אל פתח

אביה וקלוה אנשי עירה באבנים כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה, ובערת

אותם ופיע: "הנבאים לכם בש י שקר הנני נות כ$אכ טכ והי ריב ."ךברק ערה

אשר עשו נבלה בישראל ויאנו את נשי רעיהם וידברו דבר בש י ביד נבוכדנצר#יע

פרשתנו שהרי דינה לא הייתה שקר#". אולם שני קורות אלו אינם תוא ים את

(ז, טו) בעולת בעל. נראה כי דווקא ה קור השלישי יוכל להיות לעזר. בפר יהושוע

נא ר: "והיה הנלכד בחרם יישר 2באש אותו ואת כל אשר לו כי עבר את ברית ה!

וכי עשה נבלה בישראל".

ישראלי", כי הקושי שנוצר ב קרה של דינה היה שהיא פעלה ככוהנת ב"נו יתכ

שאפילו בתום לב, ככוהנת היו עורבים ע ה, יתכ כאורה בביאה ושכם ואנשיו

נוכל ב שפט: "לא כוונת האחים זאת פי על בישראל. לנבלה ר ו חתית ובכך

לעשות הדבר הזה לתת את אחותנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו". אינו

ב זבח אל ישראל. אולם אלא לקבלת עקרונות הפעולה הנישואי תייח לעניי

הנשיא יש לו זכות כי כב וייה זו אינה עיקה כלל את שכם. הוא בי נראה כי

ליחי אישות בא צעות נישואי לאה לבקש טרנפור ציה יחי אישות בפולח

ער ו יות או ר ה אלא כא להעניק בעבור זאת הכל, כ נה ה קום. אי ו וכ

ה קום היו ובנים עם בנות שהנישואי כ ו נשיא האר3. לב דבר ה וב אליו

אליהם לבני יעקב, כולל ש עו, חיל החלו 3של הנק ה בשכם אשר נשא בעצ ו

ולוי, אינם עונינים כי אישה כנענית\ (בראשית ו, י). אך בני יעקב, ובעיקר ש עו

של יבות כנראה יותר זה היה כי טענו וכבר זה חוי שיאל אשנית אחותם

כ ו שנא ר כחלק פוליטיקה של שליטה "קנאה ל" ויתכ אשר של "קנאה ב"

בחייה בדרך להעל תה ע ד של בכורה כלשהי, אולי כהונה.

או ום ה קרא תקשר ה וש להטלת דופי ובאשר ל וש" חרפה". ב קורות

בזולת. ל של, בש ואל א יא, א$ב: "ויא ר אליהם נחש הע וני בזאת אכרת לכם

הדבר תקשר כי יתכ ישראל" כל על חרפה וש תיה י י עי כל לכם בנקוב

לקיום הערלה אצל שכם אולם יתכ פרדוקאלי בתוליה של דינה ובאופ לאובד

חרפה כיתה ש ענו (נא, נא) או ר: "..כי לא פחות כי דובר על ה שיר יהו

כלי ה את פנינו כי באו זרים על קדשי בית ה!". על פי זאת בפרשת דינה קרו בד

הדתי שכנראה התרחש. ם חרפה, ם נבלה ום טו אה בתוך הפולח בבד

שביעית

מע

"ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפ 3בבת יעקב והוא נכבד כל בית אביו. ויבא

ח ור ושכם בנו אל שער עירם לא ור. האנשים האלה של ים הם אתנו וישבו באר3

ואת לנשים לנו ניקח בנותם את לפניהם ידים רחבת הנה והאר3 אותה ויחרו

אחד לעם להיות אתנו לשבת האנשים לנו ייאותו בזאת אך להם. נית בנותינו

;4



קניהם וקניינם וכל בה תם הלוא לנו הם בהי ול לנו כל זכר כאשר הם ני ולים.

אך נאותה להם וישבו אתנו. ויש עו אל ח ור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וי ולו

כל זכר כל יצאי שער עירו" (שם לד, יט$כד).

שמינית עמ

דינה איש אחי ולוי ש עו יעקב בני בהיותם כואבים ויקחו שני ביום השלישי "ויהי

חרבו ויבואו על העיר בטח ויהרו כל זכר. ואת ח ור ואת שכם בנו הרו לפי חרב

ויקחו את דינה בית שכם ויצאו. בני יעקב באו על החללים ויבוזו העיר אשר ט או

אחותם. את צאנם ואת בקרם ואת ח וריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו.

ואת כל אשר בבית" (שם לד, ובוזו חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ואת כל

כה$כט).

שאר יותר כל כי ונראה קוד הוא ילת ם הווה ביום השלישי" ה וש" ויהי

רת תו. לא נוכל ב ודכ ה ילים בפרשה זו הוא קנה לה עו ק ורוחב אפי שאי

ראוי בהחלט והדבר זה שו ב ה שת שים והשונים הרבים ב קורות לדו זו

שהתרחשו ב ועד זה: להתייחות בהזד נות אחרת. רק נזכיר קצת האירועים

(ש ות יט, ט), הברית עם הבעונים יני ע ד הר (בראשית כב, ד), עקידת יצחק

כ, לו), ז (שופטים שכם בונה רחבעם וירבעם הפיו בי נייו ט, יז), (יהושוע

לכים ב כ, ה), הנבואה שתתשם ) (ויקרא ז, יז), רפואת חזקיהו ה קי לי לקורב

(הושע ו, ב) ועוד אירועים אחרים לרוב. בא צעות בקשר לכוהני שכם שנהו בזי ה

להפיק תובנות נית לפרשות אחרות ובוודאי זו פרשה לחבר כל אחד הם נית

נופות על ה תרחש בה.

תשיעית

מע

ואל לוי עכרתם אותי להבאישני ביושב האר 3בכנעני ובפריזי "ויא ר יעקב אל ש עו

את יעשה ויא רו: הכזונה וביתי. אני ונש דתי והכוני עלי ואני תי עט ונאפו

אחותנו" (שם לד, ל$לא).

ם הם את כנת הכחדה עלים יעקב פני של תי עט" וחרדותיו " שו ה

אלא בכנה וחשית הפרשה לדרה של אפו .אי דובר באירוע קו י זערי

ם אחריו כל בני ישראל, לעולם ועד, שבפניה ע ד יעקב באירוע זה, אך כך יע דו

כל ול קום ולכ כ יעוט בתוך הע ים. הרלוונטיות של חשש זה הנה עבר לז

שונים יהיה בבחינת צ צום חוקרים ל קם אותה ברצ 2ההיטוריה על ידי נייו

ר, ולדעתי לכ וטעה. לעו ת חשש זה, שלא ברור אם הנו תייח לצד הפיי ה

או הרוחני של ההכחדה, ואולי לשניהם, עו דת ההבטחה שניתנה ליעקב ה ופיעה

וירד אובד אבי ה! אלוהיך אר י וא רת לפני : "וענית (כו, ה ו), כדלק בדברים

דול, עצום ורב". הבטחה זו באה לידי צרי ה ויר שם ב תי עט ויהי שם לוי

;9



ביבותיה ולא : ויעו, ויהי חתת אלוהים על הערים אשר ם בו 2הפרשה ביטוי

רדפו אחרי בני יעקב" (שם לה, ה).

ול ישראל. בני על בחותו והא ונה ה! יראת הנה קובע שבעצם ה דהיינו,

ב קרה הפרטי דת, לכאורה, תובת האחים העוקים עדיי ת וז תילרו א ירה

שנעשה לאחותם. אולם דו ה כי ה שהאחים בעצם או רים הנו כי דווקא שום

נקודת בט נשית שבני ישראל כה תי עט ה שיציל אותם הנה הולידריות.

לכוחו כי נקודת ה בח עבר לכך והטביעו את העיקרו הרחיקו האחים לכת א2

$ לאישה. רידא אלא הולידריות לשונה הם ולחלש ולידריות של העם אינה

אולם כפי שכבר הראנו דם הולידריות של האחים כ ו של העורכים השונים של

והאפקט שלו הנו פרדוקאלי באשר יותר שהוא תורם פרשה זו הנו פטרנליטי

הוא הור ,שהרי כל ה שנדרש בהקשר לפרשת דינה הוא לאפשר לה לחיות את

יפורה ה קורי ללא שוא פנים. חייה, כפי ייעודה, ולפר את

ל ע דיים. הובהרו שעקרונותיו דו ה כי זו בנקודה הטקט ניתוח את איים

שאר את ם אביא פחות וכרות שהנ דינה של ו ותה חייה ת ונת השל ת

הצינות שבה עורבת דינה ואת אדת קבורתה.

עשי ית עמ

ישראל באר 3ההיא וילך דל עדר. ויהי בשכו "וייע ישראל ויט אהלה הלאה ל

וישכב את בלהה פילש אביו ויש ע ישראל. ויהיו בני יעקב שנים עשר. בני ראוב

ולוי ויהודה ויששכר וזבולו . בני רחל יו 2ובני י . ובני וש עו לאה בכור יעקב ראוב

ד ואשר. אלה בני יעקב אשר ונפתלי. ובני זילפה שפחת לאה בלהה שפחת רחל ד

ארם" (שם לה, כא$כז). יולד לו בפד

דינה הועל ה.

את עש עמ

יעקב ש לותיו וישם שק ב ותניו ויתאבל על בנו כתנת בני#ויקרע "ויכירה ויא ר

h#(שם לז,ל$לה). להתנחם י ים רבים. ויקו ו כל בניו וכל בנותיו לנח ו וי א

ותבב ם האם דובר רק בכלותיו או

עש

(שתי

מע

;;



"ויקם יעקב באר שבע ויישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם

בעלות אשר שלח פרעה לשאת אותו. וייקחו את קניהם ואת רכושם אשר רכשו

בנותיו ובנות בניו ויבואו צרי ה יעקב וכל זרעו אתו. בניו ובני בניו אתו, באר 3כנע

וכל זרעו הביא אתו צרי ה".

תופונ תונב ו לעוה םאה

ואלה ש ות בני ישראל הבאים צרי ה#.אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפד

כל נפש בניו ובנותיו שלושים ושלוש#.ובני אשר י נה וישוה וישוי ארם ואת דינה בתו

ובריעה ושרח אחותם# כל הנפש הבאה ליעקב צרי ה יוצאי ירכו לבד נשי בני

יעקב כל נפש ששים ושש. ובני יו 2אשר יולד לו ב צרים נפש שניים כל הנפש לבית

יעקב הבאה צרי ה שבעים" (שם ו, ה$כח).

ום דינה ירדה צריי ה.

עש

שלוש

מע

"ויא ר ישראל אל יו 2הנה אנוכי ת והיה אלוהים ע כם והשיב אתכם אל אר3

בחרבי הא ורי אשר לקחתי יד אחיך על אחד שכם לך נתתי ואני אבותיכם.

ובקשתי" (שם ח, כא$כב).

א בע עש עמ

בכורי אתה#פחז כ ים "היקבצו וש עו בני יעקב וש עו אל ישראל אביכם# ראוב

ולוי אחים כלי ח אל תותר כי עלית שכבי אביך, אז חיללת יצועי עלה. ש עו

איש הרו באפם כי כבודי תחד בקהלם אל תבוא נפשי בודם אל כורותיהם.

ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם וברצונם עיקרו שור. ארור אפם כי עז

בישראל" (שם ט, ב$ז).

הנה תזכורת נופת ליפור דינה.

עש

מש

מע

"ויצו אותם ויא ר אליהם אני נא 2אל ע י קברו אותי אל אבותי#.ש ה קברו את

אברהם ואת שרה אישתו ש ה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו וש ה קברתי את

לאה" (שם ט, כט$לא)

ותה וקבורתה של דינה $ ה ערכה הנעל ה: השש עשרה

;6



(של (ב"ר) פ, יא: "# וקבורתה צטט את בראשית רבא (י ,דל תישארב) "ב ר

כי . ויתכ עם קבר ניתאי הארבלי דינה) ידועה עד היום בקבלה והיא בעיר ארבל

עצ ותיה בח לו עליה או שהעלו אותם ישראל עם עצ ות אחיה כל העלה ש עו

השבטים, כ ו שהזכירו רבותינו" (ב"ר, ק, יא).

ורת זו דינה חזרה לחיק אחיה. על פי

עיזים שעיר שחטו יעקב יב$טז: "ובני לד בפר היובלים נופת ופיעה ורת

ויטבלו את כתנת יו 2בד ו וישלחו אל יעקב אביהם ויהי בעשירי לחודש השביעי.

ויתאבל כל היום ההוא עד הערב ויביאוה לו ויהי קודח בהתאבלו על ותו ויא ר חיה

רעה אכלה את יו 2ויהיו ע ו כל אנשי ביתו ביום ההוא ויתעצבו ויתאבלו ע ו כל

היום. ויקו ו בניו ובתו לנח ו ולא התנחם על בנו. ותש ע בלהה ביום ההוא כי אבד

2וי דבא ירחא הת ותב הנידו בט רפכב תבשוי איהו הת וילע הלבאתהבו 2וי

ויבואו על ישראל שלושת קרי האבל האלה בחודש אחד: ויקברו את בלהה ול

קבר רחל ואת דינה בתו קברו שם"

על פי זאת דינה לא ירדה ל צרים אלא נפטרה לאחר נטישתו של יו 2בידי אחיו

וחזרה להקבר בחיק א ה בבית לחם יהודה.

(ו

י

% ורת ארוכה ה עונת בטקל הריפוי בא צעות לי וד תורה יש : לרעיו

בקבלת עול לכות ש ים ובא ונה בקדושתה ה קראי והבתר קראי. עיקרו ט ו

של עצביה ופרשניה לאורך הדורות, זאת בעיקר כותם ב ם כ ו התורה של

רת הפעילות בבית ה דרש, אשר נה הודרו הנשים ב הלך הדורות. העת ב

אלטרנטיביות וישות רות וע ה ה קרא בקורת את ע ה הביאה החדשה

טכניקות דעיות, ם לנשים. אלה בוות על לניתוח החו ר ה קראי, הנישות

ורת שילוב יב על ודייפלינות. תחו ים של וו וטיפוליות, או נותיות

בקריאה ה וקדות טיפוליות וישות הר נויטים רעיונות של ו ודרנה

לי וד בא צעות הריפוי רעיו של לעיצוב חדש פתח נפתח (ביבליותרפיה),

h) (iזאת לכלל האוכלוייה ובתוך כJK'&LA&B+GMפלורליטי ואישי של התורה

לי וד התורה כורם טיפולי ם לנשים. הפרק תאר את ההיבטים השונים של רעיו

הו ניטיות ובישות ה קרא בביקורת חז"ל, בפרות ב קרא, הדורות: ב הלך

בהם בא צעות ניתוח ה קרה וטיפוליות ודרניות, והדי ה את הפוטנציאל הט ו

של חברת ש ה ם שהוא א$לא), לד, כא[ (בראשית ל, ה קראית דינה של

הפר.

הבנוי יריעה רחב ופא ל עשה הנה דינה פרשת כי ה קורות ראה קירת

של ולרוחבה לאורכה הע קה לי ודם חייב אשר דורות רבי נדבכים נדבכים,

ה דעית החיצונית, בפרות ם כ ו והבטר קראית ה קראית הפרות

ו רעננת התבוננות חודשת אלה אפשרים כל בנושא. העוקת והאו נותית

. התפיה ה חודשת על דינה צביעה על האפשרות כי דינה בטקט פתוח לכל

רת יפורה ה קורי עובד והועלם כנראה ב "רואה", אשת דת וציבור וכי הייתה

אבק הכוחות אשר התנהל על הבכורה והכהונה בתוך שבטי ישראל. בוודאי תר ה

;8



ויות עקרוניות נופות יפורה עולות לכך בעיקר העובדה כי הייתה אישה. תוך כדי

חויבות, לאו יות, יצריות, זיקה לאר ,3זיקה לאלוהות, וכדו ה של זהות, שייכות,

ל ועד אחר. "הרואה" יצטרכו לה תי אולם ניתוחם וזיקתם לדינה

אפילו&

"הרואה". עצם הלי וד קום ביפורה של דינה תם ולא נשלם העיו הנה כי כ

חדש, אפשר לי חזרה אחרת אל ד ותה ה קראית של דינה אשר הפכה תוך כדי

קורבנותה, רק צד לא הזדהות ברת קרנת, ו לד ות רתקת בעבורי, כך,

בטקט הישרדותה ועוצ ת עצ תה צד א2 אלא ישראל, בתרבות כאישה

אם כלל זה שנה אי ולהעלי ה. להתירה שניו ות כל ה כנד ובתודעה

ה ש שנה בעבורי הפרשנות שנקטתי היא הנכונה, לעו ת כל הפירושים האחרים,

ילוי של דרך רשת לעבור היה נית כלי חקר בא צעות כי העובדה הנה

ם קום בשבילי. חזרתי לרע הביתה ורת ויכולת ל צוא בה ופלאותה של ה

דבר ש עותי זה. ואי

מקו ות

י זי ,התל ות ה ציאות בפרות ה ערב. ירושלים.1581אאורבך, א. ( .(

). אטל כרטא לתקופת ה קרא. הוצאת כרטא. ירושלים. ע ו;?15אהרוני, י. (45.

). "אבל אש ים אנחנו על אחינו"$ האחר בפר בראשית. ח.4<<1אליצור, א. (

ידיעות הוצאת ולזולתו. לעצ ו אדם בי האחר: (עורכים). ששו ב . דויטש ו

.9<?$9;1אחרונות. פרי ח ד. תל אביב ע ודים

קר1558א ית, י. ( קדש, וי בפרשת אונ דינה. ו לופו תעלבו הכירע .(

) ורת .=1558:(11$4ו

שרד הבטחו , ההוצאה לאור.>>>4א ית, י. ( יפור קראי. ). לקרוא

הקריאה ביפו=?15אררט, ד. ( ). קריאה על פי הדר ביפור ה קראי: לאיזו

.;4=,16$9דינה, הפרות,

;?



) . של קרא: עיוני;158בובר, דרכו ה ילה ה נחה ביפורי התורה. ). נו

בתנך. ע ודים נו .>>4=;$9בדפוי

ראוב , שרה. יפור אונ דינה ובבואותיו. בית קרא, 915$(קנ"ד$קנ"ה):;9ב

944,155=.

). העיצוב האו נותי של היפור ב קרא. פרית פועלים.;=15בר אפרת, ש. (

ע ד האישה בהלכה: שאלות ותשובות. ה רכז לחקר האיש4<<1ולנקי , ד. ( .( שכטר ללי ודי היהדות. ירושלים. בהלכה שליד כו

) ). אדות בראשית. הוצאת וד ביאליק. ירושלים.=155ונקל

ד. ( ,רובזני1559.הישרד ה ניב ישראל. חכ י בפרות וביבותיה הכינרת .(

.;;1961כ"ד$כ"ה. ע ודים

חוזר. בית קרא, ח ור$דיו איר. ההאש ות כלפי שכם ב , ב, תשנ"ט,;;רובר,

115$14?,1555.

תל אביב.>>>4דיא נט, א. ( ). האהל האדום. הוצאת טר.

יהושוע, נ. ( ו חקר הר נויטי. נ. צבר$ב4<<1דריש, ר., צבר$ב ). הר נויטיקה

ורות וזר ים ב חקר האיכותי. הוצאת דביר. ע ודים (עורכת). .??$55יהושוע

) העברית להוצא1519האנציקלופדיה החברה ח ישי, כרך ,"ופא" .(

.18?$1?8אנציקלופדיות בע" , ירושלים. ע ודים

) העברית להוצא1588האנציקלופדיה החברה עשרה, ש ונה כרך ). "חר ",

.8<$81אנציקלופדיות בע" , ירושלים. ע ודים

;=



) החברה להוצא1588האנציקלופדיה העברית ש ונה עשרה, כרך ). "חתים",

.46;$486אנציקלופדיות בע" , ירושלים. ע ודים

ז. ( , יו155=) ה. ונקל ב$ הוים". "חקר ושיטת אדו= .(155ונקל .(.4$11בראשית. הוצאת וד ביאליק. ירושלים. ע ודים

). ארבל הלילית. קתדרא לתולדות אר 3ישראל ויישובה,1551טפר, י. ושחר, י. (

, ע ודי81חוברת

ע. ( וד ביאלי;155יי2, ו ש עותו. ). יפור העם העברי: תולדותיו, ויו,

בנב. וריו ירושלים. הוצאת הפרים של אוניבריטת ב

"אח" בע" ,>155כה , א. ( ). יפור הנפש: ביבליותרפיה$הלכה ל עשה. הוצאת

תל אביב.

א. ( יצירתית.1556כה , כתיבה ד יו ודרך, ביבליותרפיה, בחשכה: שריקה .(

הוצאת ידיעות אחרונות. פרי ח ד, תל אביב.

א. ( כתיב1558כה , ד יו ודרך, ביבליותרפיה, פקוחות: בעיניים לחלום .(

יצירתית. הוצאת ידיעות אחרונות. פרי ח ד, תל אביב.

כהנא, א. הפרים החיצוניים. הוצאת קורות. תל אביב.

). הר נויטיקה. פרית הפועלים, הקיבו 3ה אוחד.15=8לוי, ז. (

1559אק, ח. ( שרד הביטחו דרשי אדה. הפרשנות הקדו ה ל קרא. .(

.54$111הוצאה לאור. ע ודים

ולוי. יעקב לש עו ב עשה שכם ובברכת דינה, עיו אחי ולוי לך, בני י . ש עו

. 5$45דים, כ ,תשנ"ה:

;5



(צ"ד, כח בית קרא, ו דרש. קודש קרא, דינה$ עשה ישאל. ורי$כפי,

498$466," . ,15=9תש

:רבנרטש של איר ל א רו ה קראי היפור ניתוח על הערות חביבה. נים,

באונ דינה" . הפרות, עדי .??"4;,19;$198,15איזו

). איש ההלכה$לוי ונתר, ירושלים.15?5ולוביציק, י"ד, הלוי. (

155?!עו ר, ח. ( .19$ע ודים .(1היפור הא פתי. שיחות. כרך י"ב, חוברת4<.

וד ביאליק. ירושלים.;155פולק, פ. ( ). היפור ב קרא.

, ר.א. ( י כתב את התנ"ך. הוצאת דביר, תל אביב.1556פריד .(

חיים.1558פרנקל, י. ( יפור האדה. פריית הילל ב ). עיונים בעול ו הרוחני של

הוצאת הקיבו 3ה אוחד.

) . ,רבנטור155;יפרתוכיפכ רה$ביורפיה דרשית פנים לחיים: שבעים .(

אישית. הוצאת וד ביאליק, ירושלים.

י.( , ת. ל ,ור155=,תיכודותרוא יהודית תיאולויה על הפ יניזם השלכות (

(עורכים). רב תרבותיות ב דינה ד וקרטית שיא ר. ש יר אוטנר, א. . תוך

אוניבריטת תל אביב, תל צבי ז"ל. הוצאת ר ות לאריאל רוז ויהודית: פר זיכרו

אביב.

). ה של ב דרש. יפורת ופרשנות בפרשנות חז"ל. פריית היל1556שטר , ד. (

חיים. הוצאת הקיבו 3ה אוחד. ב

6<



) . ,רבנרטש15?9קירוטרהו יארק ה רופיה ביפור אונ דינה עדי ). איזו

.159$491של היצירה היפורית, הפרות, ד,

) . ,רבנרטש15?5יפצתה תדוקנ הא ת לכל הא ת ביפור ה קראי ). בי.45,11<$1;8ועיצוב חיי הנפש בחדירה הכו ית וב ונולו הפני י, הפרות,

יפור ע י ליפור ילדים, חיפה: טליט.15=4שנהר, ע. ( .(

ה עשיה הע ית לילד, חיפה: הפקולט15=8שנהר, ע. ( ). יפורים ש כבר

ל דעי הרוח, אוניבריטת חיפה.

S''&*, X.e. T V&*C&*, F. (155<). N&B&*&RL/+' *jRBM: X&+**- +*

C/0G&. k&CL&B* V0RB*+' 0% eRBC*- O&C&+B/A, 14(4), 4;1$469.

S^+, V.(15=9). O&LRB* L0 VR+C. fA/+-0.

J&L/AL&', F. (155;). kA+L % Z*+A C *0L B+G& (_&*&CC 9;), V0RB*+'

%0B LA& @LRM 0% LA& l' W&CL+&*L, 84: 15$98.

fA&C'&B, b. (4<<<). WA& B+G& 0% Z*+: l* LA& L0B+A G0BL0* 0%

P+MCA'+A. e+CA, *RK&B 9, @GB*->CR&B, 6?8<.

fA00B0H, e. (15?=). WA& O&GB0R/L0* 0% 0LA&B*-:

bCM/A0+*+'MCC +* LA& @0/0'0-M 0% _&*&B, J&Ba&'&M, fS]

m*^&BCLM 0% f+'%0B*+ bB&CC.

I/0, m. (15?5). WA& B0'& 0% LA& B&+&B. n*: WA& B0'& 0% LA& B&+&B

&oG'0B+L0*C * LA& @&0L/C 0% L&oLC, J'00*-L0*, 9$;9.

QBM&B$`&*CaM, W. WA& Z*+A +[+B. n*: O&+*- LA& H0&* 0% LA&

KK'&. e&H U0Ba. @A0/a&* J00aC (4<<4). bG. 1?5$15=.

61



Q&H&'', Z.e._R**, Z.X. (1551). WGG*- LA& K+'+*/&: @L&B*K&B-!C

B&+*- +* LA& B+G& 0% Z*+A, VJF 11<, 159$411.

_''-+*, /. (15=4). n* + [&B&*L ^0/&: bCM/A0'0-/+' WA&0BM +*H0&*!C Z&^&'0G&*L, N+B^+B m*^&BCLM bB&CC, f+KB-&, X+CC.

N&'+*, @. (15=9). WA& G&0G'& 0% LA& K00a, fA/+-0.

`+M&$`+*BB0HLY, X. `'&GCY, n. (&C.) (15=5). WA& LBK& 0% Z*+.

J&+/0* bB&CC J00aC, J0CL0*, X+CC+/ARC&LLC.

F&H*, `. (1561). J&A+^0B +* &^&'0G&*L +C + %R*/L0* 0% LA&

L0L+' CLR+L0*, *] Z. f+BLHB-AL. (&.). Q&' LA&0BM * C0/+' C/&*/&:

C&'&/L& LA&0B&L/+' G+G&BC. e&H U0Ba , 49=$9<9.

X+''&BM, V.f., NRBHLY, O. T ZR[M, _. (15=?). N&B&*&RL/C: QB0

&oG'/+L0* L0 /0GRL&B R*&BCL+**- n* @.f. @A+GB0 (I.) WA&

&*/M/'0G&+ 0% +BLd/+' *L&''-&*/&. e&H U0Ba: k'&M. bG 984$9?8.

X&LY-&B, Z. (15=5). kA+L Z*+A WA0R-AL. e&H U0Ba: Pa*-.

e0K'&, b.(1558). S 7K+'+*/&! B&+*- 0% LA& B+G& 0% Z*+A: @0&

&o&-&L/+' +* &LA00'0-/+' 0KC&B^+L0*C, JK'/+' n*L&BGB&L+L0*,

;: 1?9$4<;.

b'+Ca0H, V. (155;). V&HCA LA&0'0-M * %&*CL G&BCG&/L̂ &. * F.

Z+^C0* +* @. W&*&*K+R. Q&*CL G&BCG&/L^&C 0* V&HCA

CLR&C. U+'& m*^&BCLM bB&CC, e&H N+^&*>F0*0*. bG. 84$=6.

O/0&RB, b. (15=1). kA+L C L&oL IoG'+*+L0* +* R*&BCL+**-. n* V.

J. WA0GC0* (I.), N&B&*&RL/C +* LA& AR+* C/&*/&C. e&H

U0Ba: f+KB-& m*^&BCLM bB&CC. bG. 1;6$18;.

64



O0L&*K&B-, X. (15=9). Z+'0-R& HLA &^+*/&: LA& N+CC/ &LA/

+* LA& LA&0BM 0% C0/+' /0*LB+/L0*, bA'+&'GA+.

@/A+%&B, O. (15=9). WA& +*+'ML/ +LLLR&. e&H U0Ba, J+C/ K00aC.

@/A'&&B+/A&B, Q. (155=). n* S. J0H& (I.). @/A'&&B+/A&B:

N&B&*&RL/C +* fBL/C. f+KB-&: f+KB-& m*̂ &BCLM

bB&CC.

@/AH+*L, W.S. (155;). f0*CLBR/L^CL, *L&BGB&L^CL +GGB0+/A&C L0

AR+* *jRBM. n* e.`. Z&*Y* T U.@. F*/0'* (IC.), N+*K00a 0% jR+'L+L^& B&C&+B/A. WA0RC+*C l+aC, fS: @+-&. GG. 11=$19?.

@AB0&C, f. (158<). JK'0LA&B+GM: S* +GG'/+L0* 0% GCM/A0+*+'ML/

LA&0BM. S&B/+* n+-&, P0'. 1?:911$915.

@G&B0, X. (15=4). WA& RC& 0% %0'a'0B& +C + &^&'0G&*L+'

GA&*0&*0* * *0R^&+R$0BLA00o B&'-0*C!. WA& S&B/+* V0RB*+'

0% GCM/A0+*+'MCC, ;4:1;5$16=.

@A&B&C, n. (155<). Z*+A!C B&K&''0*: S KK'/+' G+B+K'& %0B 0RB L&.

e&H U0Ba: fB0CCB0+.

@ABM0*, X. (15?=). FL&B+ LA&B+GM: WA&0BM +* +GG'/+L0*, * V. O.

WA0GC0* (I.), N&B&*&RL/C +* LA& AR+* C/&*/&C. e&H U0Ba:

f+KB-& m*^&BCLM bB&CC.

P0* QB+*C, X.p. (15?=). n*L&BGB&L+L0* 0% %+BM L+'&C, W&o+C.

P+* _&**&G (158<). WA& BL&C 0% G+CC+-&, fA/+-0, bG. 84$89.

69



קורות לקריאה נופת

וי בפרשת אונ דינה. דברי הקונר העול י ל דע1559א ית, י. ( ו לופ .(

.=1$(א):11היהדות,

עשה שכם, ענישה קולקטיבית וההות ההלכתית בת ז ננו. עט בלידשטיי , יעקב.

.=<? ,155תשנ"ז,;=$66הדעת: חידושים, תליות ועיונים ב דעי היהדות, ו:

ות ר. הפרות, ביפור א נו $>>4=,1דים, אריאלה. אהבה התלויה בדבר: עיו1<?,15?5.

(תשנ"ז): עשה שכם. כינוים, א .>1;1$16וולפיש, תני.

שבות עלו תקדצו השינע או דם נקיים שפיכת דינה פרשת ש אי. לייבובי3,

(תשנ"ח): .=?86$לבורי ישיבת הר עציו , יב

עיו חודש. נחם. תיאודוטו ,האפו על שכם והשו רונים ור,

עוד, ואני אנה אוליך את חרפתי, הבלדה הפרדית$יהודית על אונ דינה. ל ה

.5$48:64$1;;,15?9(תשנ"ב),61פע ים,

, יז, תשלב . דינה בת לאה. בראשית לד, ב .;;4$;6<,15?4ע נואלי,

(בראשית לד). שנתו , יו .2היבטים חברתיים ו שפטיים בפרשת שכם ודינה פלייש

.1;1$166לחקר ה קרא וה זרח הקדום, י ,תשב,

נשים של פיותיה דרך חז"ל וחים של רי: פתחים שרה. ארזה, ב פרילנדר

. ,?;$=4תש"ב,>4קראיות. די וי.

ה קרא בראי פרשיו, תשנ"ד, עשה דינה בצוואת לוי. ,>;19<$1קול, יעקב.155;.

6;



אזניים, ע, א, .קרובה תרובק .י ר ,יח ק5:(ז"נשת)4<$44,155?.

:(" (תש בוע, יח .2ויו הניד ,םכש .בדנוי , וילפק19=$1;6.

.>;4;84ש שו , נשר. הבנים עם הבת. לפרשת דינה בת יעקב. שבש, תשלה, $

SL, U. (1558). #Z*+ B+G& n*: X.P. Q0o &L +' (&C.) W&G'&C +*

LB+L0*: S LBKRL& L0 X&*+/A& N+B+*, k0*+ F+a&, *. 11$4=.

SGA0Ro, f$J. m*& A&B0*& &/0R*&& &C &^+*-'&C, '& G&BC0**+-&

& Z*+ (XL 48, 1=). F& N&B0C&L '! A&B0*& JK'jR&C Z+*C '+ fR'LRB&

(155?). ?9$=9.

QB+*a&' I. (1558). WA& Q^& J00aC 0% XB+: S k0+*!Cf0&*L+BM 0* W0B+A, e&H U0Ba: bRL*+.

QB&&+*, Z. e. (155<). Z*+A +* @/A& W++B +* S*0*, SRCL*

@&*+BM JR''&L*, Q+/R'LM &L0* 1<6: 61$89.

_&''&B, @. (1558). @+/B& I*-+C: FL&B+BM O&'-0* * LA& N&KB&H

JK'&. F0*0*: O0RL'&-&.

_&BHBLY, @. (15=1). @0* +* F&^ * WA& K'&CC*- 0% V+/0K (_&*&CC

;5: 6$?), N&KB&H m*0* f0''&-& S**R+' 64: 59$14=.

_0LL'&K p0B*K&B-, S. (1556). _&*&CC: WA& K&-***- 0% &CB&.

bA'+&'d+$V&BRC+'&: WA& V&HCA bRK'/+L0* @0/&LM.

66



`+M&$`+*BB0HLY, X. `'&GCY, n. T NM*&+*! I. Q. (&C.) (15=8). WA&

LBK& 0% Z*+. X0*LG&'&B, PL.: @*CL&B kC0 J00aC, bB&%+/&.

`B0KK, Q'0B+*. Z*+ H+C C+-&L R YR & YR/a&B-&* -0LL P0*QB+*Y0CYR f+*&LA, 1558, ?$4;.

`R-&', V. (1554). WA& CL0BM 0% Z*+A * LA& L&CL+&*L 0% F&^, N+^+B

WA&0'0-/+' O&^&H, =6: 1$9;.

F&^*, fABCL0GA&B. Z*+ H&** & C/AB%L H&B C/A C&'KCL '+RL&L.

@/AB%L+RC'&-R*- * &B @/ABL (4<<<), 81$?4.

e0'+*, Q.Z. WGG*- LA& K+'+*/&, @L&B*K&B-!C B&+&B +* LA& B+G& 0%

Z*+, VJF, 11<, 4(1551): 159$411. OYY+*L&, _+''+YY, S*+ X+B+. F+

g0^&* CL++ R*+ '&/LRB+ & VRR + G+BLB & Z*+. OK'&, 16 (1559),

;?$6=.

O+Ca0H, n. (1559). WA& bA+''+/M 0% _&*&CC: S Q&*CL$bCM/A0'0-/+'

SGGB0+/A. F0RC^''&: k&CL*CL&B.

@/A0'Y, @. (4<<<). O+G& b'0LC: S Q&*CL fR'LRB+' @LRM 0% _&*&CC

9;, e&H U0Ba: b&L&B F+*-.

@L&B*K&B-, X. (15=?). Z&'/+L& K+'+*/& * LA& B+G& 0% Z*+A. n* WA&b0&L/ 0% JK'/+' e+BB+L^&C: n&0'0-/+' FL&B+LRB& +* LA& ZB++ 0%

O&+*-. J'00*-L0*: n*+*+ m*^&BCLM bB&CC. GG. ;;6$?8.

WBK'&, b. (15?=). _0 +* LA& OA&L0B/C 0% @&oR+'LM, bA'+&'GA+.

68

bible therapy

Documents