היספניה יודאיקה

ותרבותם ופורטוגל ספרד יהודי תולדות לחקר כתב־עת

ספרבר–איבנייס ורחל עסיס טוב יום: עורכים

2011 / א"תשע 8 כרך

יודאיקה היספניה

מנדל ש"ע היהדות למדעי המכון

בירושלים העברית האוניברסיטה

תוכן עניינים

החלק העברי

מאנית'העות באימפריה יהודיות וקהילות קהלים, נאה-בן ירון

א ז"הט במאה

בעשור איטליה בדרום משפחתו ובני אברבנאל יצחק דון ,דוד אברהם

לז ז"הט המאה ובראשית ו"הט המאה של האחרון

החלק הלועזי

Editorial 1

Articles

Yom Tov Assis, The Jewish World after the Expulsion: From Destruction to Revival 5

Eleazar Gutwirth, Acutissima patria: Locating Texts before and after the

Expulsions 19 Schulamith C. Halevy, Blood in the Church: The Inquisition against

Hernando Alonso 39

Raquel Ibáñez-Sperber, Joan Lluis Vives y los suyos: apuntes para una

psicohistoria 57

Renée Levine Melammed, Adapting and Adopting: Conversos and the Sephardi Diaspora 85

José Ramón Magdalena Nom de Déu & Meritxell Blasco Orellana, De

judaica y sefardica en el Retrato de la Loçana andaluza de Francisco

Delicado 95

Vesna Miović, Jewish Life in Sixteenth-Century Dubrovnik 111 Gérard Nahon, Saudade: Portuguese Testimony to Jewish Nostalgia in

Jerusalem and the Galilee in the Sixteenth Century 125

James W. Nelson Novoa, The Peninsula Hither and Thither: Philosophical Texts in Vernacular Languages by Sephardic Jews before and after the

Expulsion 149

Eliezer Papo, Filling Lexical Gaps: Spanish as Ibn Verga's First Language of Reference 167

Hilary Pomeroy, The Sephardi Romancero: Its First Century 181

Dora Zsom, “But the Name of the Wicked will Rot” (Prov. 10:7): Names Used by Conversos in the Responsa Literature 193

Bibliography and Manuscripts

BIBLIOGRAPHY 217

Nitai Shinan, Spanish Manuscripts of Works by Authors Expelled from Spain 259

Nadia Zeldes & Abraham David, The Literary Legacy of the Sefardi Refugees: Manuscripts and Early Print Editions. Exhibition Catalogue 269

Author's Guidelines and Transliteration 285

Contributors 287

מאנית 'קהלים וקהילות יהודיות באימפריה העות

ז"במאה הט*

נאה-ירון בן

Jewish Congregations, Communities and Communal Organization in Sixteenth Century Ottoman Empire

Yaron Ben-Naeh

During the second and third decades of the sixteenth century the congregation (kahal) appears as the organizational frame in which private and communal life in ottoman cities (less in the Arab provinces) took place. The state did not forbid or care about the separatist tendency, and acknowledged them. In this first phase, during the sixteenth century, the congregation united people originating from the same city, province or country, who emigrated to the Ottoman east. It is only natural that we soon discern Iberian institutions and forms in this social unit. The synagogue (in ladino: kal) was the core of communal life, place of wor-ship according to a specific custom, and also the only site for large political gatherings. Its members usually dwelled in its vicinity. A set of ordinances (haskamot, takanot) regulated most aspects of communal life: the election of its leaders, the taxation, its' relation with other congregations in the city etc., under pain of ban for those who did not abide. The elected leaders were in charge of the whole negotiation process concerning the taxation, the management of communal assets, and the arrangement of various services which the congregation offered: the synagogue, court, basic education and torah learning, kosher food, burial etc. As from the late sixteenth century, there appears a tendency for splitting into smaller congregational groups, but at the same time a process of creating supra-congregational, city-wide frames. The origin as the basic criterion lost its impor-tance, and from now on, local or even professional identity was the common base for congregational linkage. The old congregational frame survived until the last days of the empire, but only as a meaningless and non-relevant name.

מאנית 'צורפו לתחומי האימפריה העות) 1520—1512(במהלך כיבושיו של סלים הראשון מאתיים וחמישים השנים שקדמו לכך נשלטו בידי שב, ארץ ישראל ומצרים, שטחי סוריה

המכונה בפי האירופאים ', המחוקק'סולימן , בימי יורשו של סלים. שבירתם קהיר, הממלוכיםנמשכה תנופת הכיבושים לאורך חופי צפון אפריקה ומאוחר יותר , )1566—1520" (המפואר"

.שם הגיעו צבאותיו עד חומות וינה, בצפון הבלקןמאנית 'ורשים מחצי האי האיברי הגיעו אפוא בו זמנית לתחומי האימפריה העותראשוני המג

תחת שלטונו , הם היו ליחידה מדינית אחת1517ורק בשנת — ולתחומי המדינה הממלוכיתאלא תנועה גלית של מגורשים , מהירה, פעמית-אין לצייר הגירה חד. העליון של הסולטן

אחרים מגיעים לאחר חניות קצרות או , אל המזרחמהם עושים את דרכם היישר — ומהגרים, רבים לא מצאו מנוח גם באימפריה גופא. בצפון אפריקה או באיטליה, ממושכות במרוקו

מסחרי על צומת -לרוב מרכז עירוני, ומסיבות מגוונות נעו ונדו עד שהתיישבו באתר כלשהויחידים : כיוונית- יא הייתה דואלא שה, לא רק שהתנועה לא הייתה ישירה ומהירה. דרכים חשוב

מהם אף שבו לחצי האי . ובין האימפריה לערי איטליה, וסוחרים סובבו בין ערי האימפריהלאחר . או סיוע רוחני לאנוסים, ביקורים משפחתיים, לצורכי מסחר — האיברי לפרקי זמן שונים

יעו מחצי האי הג, הנאמדים בכחמישים אלף נפש, ז"ו והט"גלי המגורשים במפנה המאות הטוהם חיזקו את היסוד האיברי , עוד ועוד אנוסים לשעבר, במיוחד לאחר שנות השלושים, האיברי

ז ואילך השתנה כיוון ההגירה העיקרי של האנוסים "משלהי המאה הט. בקהילות החדשותיש מהם שהוסיפו , מכל מקום. והם פנו למערב אירופה ולעולם החדש, המבקשים לחזור ליהדות

.ח"ע למזרח עוד במאה הילהגיזיכרון ותודעה עצמית , מנהג, ולהם שפה, בראשיתו היה הקהל קבוצת אנשים בני מוצא זהה

לחזור ולנהל חיים יהודיים , יחידי הקהל, מטרתם הראשונית הייתה לאפשר לעצמם. משותפים .במתכונת הקרובה ביותר לזו שקיימו קודם הגעתם למקומות יישובם החדשים

ועל פי דגם — רומניוטים — סתנבול מצאו המגורשים קהלים של יהודי ביזנטיוןגם אם באאין לשער שמודל זה ניצב לפני כלל המתיישבים בקהילות , התארגנות קהלית זו יסדו את קהליהם

התארגנויות על פי מוצא נמצאו כבר במצרים מאז התקופה . קרובות ורחוקות, אחרות באימפריהלדעתי . ארץ ישראלים ובבלים אלו בצד אלו, מגרבים, יהודים מקומייםובקהיר חיו , הפטימית

נטייתם הטבעית של : נבע מצירוף גורמים" קהל"דפוס ההתארגנות ביחידה הארגונית הקרויה מנהגי תפילה ומורשת תרבותית להתאחד , החולקים ניב לשוני, או אזור גאוגרפי, יוצאי עיר

מחמת — שלא הכילו אלא כמה עשרות גברים, קטניםההכרח להתקבץ במקומות תפילה ; מחדשוכנראה גם נכונותו של השלטון להכיר בקיומן של ; האיסור הידוע על הקמת בתי כנסת חדשים

.קבוצות נפרדותמאנית העדיפה לנהל את ענייניה עם הנתינים 'גם המדינה העות, כמדינות מוסלמיות אחרות

שהשלטון , הנהגה אחראית הממלאת תפקיד מתווךכשהם מאורגנים בקבוצות ומיוצגים על ידי

.האציל עליה מסמכותו1

בערים הייתה מאורגנת על בסיס דתי ) רעאיא( אוכלוסיית הנתינים על בסיס , )ֶּכֶפֶרה, י ֻמסלם-ַגיירִ , ִּמי'דִ : ושאינם מוסלמים; )ֻמֻסלַמן, י ִאסַלאם- ֶאהלִ : מוסלמים(

יחידת ) מחלה(וד אצל מוסלמים ונוצרים הייתה השכונה בע). שכונתי(וגאוגרפי ) גילדות(מקצועי

,הארגון הבסיסית2

כך אירע אפוא שהיהודי הבודד . הרי אצל היהודים שימש הקהל בתפקיד זה

-מאנית במאות ה'יהודי האמפריה העות, גרבר' ראה ח' ִמֶלת היהודי'השונות בנושא הלדעות 1

, יהודים בשלטון האסלאם, כהן' א; 24—20' עמ, ג"ירושלים תשמ, כלכלה וחברה: 17—16 A. Cohen , “On the Realities of the Millet System: Jerusalem in the Sixteenth; 9' עמ, ב"ירושלים תשמ

Century” , B. Braude & B. Lewis (eds.), Christians and Jews in the Ottoman Empire, II, New York–London

1982, pp. 8–18; B. Braude, “Formation of Myths of the Millet System”, ibid., pp. 69–88 י עדות אלו בנ. הונהגו באופן רשמי על ידי פטריארך) יוונים וארמנים(העדות הנוצריות 2

על . יא המקומי'התגוררו ברבעים שונים והיו נתונים במידת מה למרותם של כמרים והכח E. Gara, “In Search of Communities in Seventeenth Century Ottomanהנוצרים בעיר ויריה שבבלקן ראה

Sources: The Case of the Kara Ferye District”, Turcica 30 (1998), pp. 135–161

. היהודית המתגוררת בעיר פלונית) ַטאִאֶפה(ובן לעדה , )מאעה'ג(היה יחיד של קהל מסוים . נה במגעיו עם השלטון שייכותו הקהליתצוי, למשל במסמכי בית הדין השרעי, במקרים רבים

.נתייחדו ליהודים, אם כי לא ישות רשמית, הארגון הקהלי וההכרה בקהל כיחידה מוכרת — והתקיימה ביניהם אינטראקציה מתמדת, בדרך כלל חברי הקהל התגוררו בשכנות קרובה

מריבות , אך גם טינות, רבה}אחווה{ותוצאתה סולידריות — בחצר ובבית הכנסת, ברחוב .וסכסוכים

העשורים הראשונים לאחר הגירוש היו — בהירות ביחס להתארגנות הראשונית-קיימת איז הלכו והצטללו "במהלך המחצית הראשונה של המאה הט. כמעט כאוטיים, בוודאי קשים

או , קבוצות של יחידים ומשפחות המאוגדות על פי עיר מוצאם, הקהלים — המסגרות הארגוניות, ארגון, קסטיליה, ליסבון ופורטוגל, איבורה: וכך אנו מוצאים קהלים ששמותיהם — צאםארץ מו

בשאלה שעניינה קהל ליסבון בסלוניקי נגלים בבירור . מסינה ועוד, סיציליה, איטליה, טולדו :ובהמשך עוד אשוב לתפקידיו של הקהל, יסודות הקיום הקהלי

אלה רק בבית לבד ועוד שהם לא חידשו שהם אינם חלוקים במה] רים['עוד טוענים הנזכבית הכנסת שמדרש קדום הוא והחולק טוען כי אף בהפרידם בית הכנסת לבד בלתי שיהיה

] ם['כי בית הכנסת נקרא במקום שיש פרנסים וחברת קברים וגובי[!] [...] חאלה ]מ[מה

.תמיד וצדקה וכל עניני בית הכנסת מה שאין כן במדרש3

ועל פי , בפנקס משלמי המס, ראש המשפחה, ה על פי רישומו של היחידההשתייכות לקהל נקבעהקהלים הקפידו לשמור על יחידיהם וביקשו גם לצרף חברים . מקום התפילה הקבוע שלו

הסכמות . כדי שיסייעו בנשיאת הנטל שהוטל על אנשי הקהל, בעיקר משלמי מס אמידים, חדשיםעוד ראוי לציון העיקרון . תפילת קבע בקהל אחרואפילו אסרו, רבות אסרו ַמעבר בין הקהלים

במיוחד , בפסיקותיו ובדרכי התנהלותו, כל קהל היה עצמאי במנהגיו: של האוטונומיה הקהלית — ורצון לקבוע גבולות, ניידות, הגירה מתמשכת — שמץ מאווירת הדור הראשון. בסלוניקי

:משתקף בשאלה מסלוניקי

ה בהיות חכמי העיר הזאת ופרנסי וממוני "מוז הרפז לחדש ת"יום שבת קדש י. הסכמהק אשר בשאלוניקי מקובצים לעיין בענינים מה צריכים לתקון הכללות "ומנהיגי כל הק

סעיפים ' ובכללם ראו כי רבו המתפרצים לחלוק ולקנטר ולצאת מדרך הכלל ופוסחים על ב שמותם מספר להעתיק] ה['ממשפח' ה בפני עצמה בהלקט אחד מעיר וב"להעשות מחאל

ויש גם כן שקובעים דירתם בעיר הזאת ומעתיקים [...] ק אשר היו נכתבים עמהם "הק

.ויש גם כן באים בכל יום[...] שמותם בעיר אחרת להקל מעליהם 4

באים לידי ביטוי הן , שעניינה קהלי הספרדים בעיר, )ה"ככל הנראה משנת של(בשאלה ִמצפת התחבטו השואלים באיזו מידה אדם שאביו , למשל(המוצא עקרון היסוד של השייכות לקהילת

ואם הבן יצטרף לקהל איטלקי או , יצא מחצי האי האיברי ורק אחר כך עבר למזרח שייך לקהילההיא המגדיר החשוב — לשון הדיבור מצטיירת כאן יותר ממטפורה גרדא). ילך על פי ייחוסו

:ביותר של הזהות העצמית

.ג"כב ע, ס, ב"שאלוניקי שמ, דברי ריבות, יצחק אדרבי' ר 3 .בהמשך נדונו איסור המעבר בין קהלים ואיסור ייסוד קהלים חדשים. ג"ע–ב"כב ע, נט, שם 4

מדי שנה בשנה ] מחוצה לארץ[=ל "ו על כל הבאים מח"לות יצועשינו תקנות בכל הקהילך לבית הכנסת של בני לשונו כדי שמתוכם ' ממלכות תוגרמא ומלכיות אחרת שכל א

יתפרנסו ויחסו עניי עם בני הלשון ההוא ומפני כי הספרדים מגרוש ספרד הם רבים משאר שמם קהל גדול , אשר בנוכל לשון ולשון משאר הלשונות הוצרכו להם שתי בתי כנסיות

.לם לצדקות ולמסים ולארנוניות]ו[ובתחלה היה כיס אחד לכ, וקהל בית יעקב5

בהמשך דבריו גינה הפוסק את המאבק בין הקהלים על צירוף וניכוס היחידים עשירים המגיעים המרוששים את קהל בית יעקב ואינם , ואת אטימות לבם של מנהיגי הקהל הגדול, אל העיר

.'עים לענייהם וכומסייוהתהוו מסגרות פעולה וגופי הנהגה , עם הזמן התברר הצורך בשיתוף פעולה בין הקהלים

הן ; בעיקר בתחום המיסוי, וענייניהם היו הן משא ומתן עם השלטונות — קהליים-על, עירונייםמלשין נגד החרמת ה, חרם אנקונה, יא שאלתיאל'כגון פרשיות הכח, דיון בסוגיות יהודיות פנימיות

קהילת , לדוגמה — כלל קהלי העיר יצרו את הקהילה. תקנות החזקות ועוד, דון יוסף נשיא .קהילת צפת, קהילת ינינה, קהילת מניסה, אסתנבול

הקדימו להתאגד אל מול " מעורבות"קהלים יוצאי ספרד בערים , בסוגיית הארגון העירונידיעות בודדות מלמדות על התארגנות של קהלי וי, קיימות ידיעות בעניין זה בבירה". אחרים"ה

וכך היה כנראה , בסלוניקי" ק מהספרדים"השבע ק"נזכרים , למשל. הספרדים במקומות אחרים

.גם בצפת6

ז פעלו בקהילות הגדולות והבינוניות באנטוליה " במחצית השנייה של המאה הטגברו מגמות הפילוג והפירוד מחד גיסא . ובבלקן כוחות ששינו את דגמי הארגון והקיום המשותף

אך מאידך גיסא נתחזקה בערים הגדולות הנטייה לשיתוף פעולה ברמה , בקהלים הקיימיםבעיקר לצורך תיקון תקנות ולקביעת הסדרי מיסוי לנוכח התגברות קשיים , העירונית הכוללת

.כלכליים7

יוסף . ן קהלי העירהיה צורך להסדיר ולמסד את היחסים בי. בארגון הקהלי עצמו לא היה די

:ז אפשר להבחין בשני דגמים"הקר מצא כי במאה הט

,מאניות באנטוליה ובמזרח'דגם זה אפיין בעיקר את הפרובינציות העות". האסתנבולי. "א8

.ב"ע–א"קכא ע, מח, צ"ונציה ש, ג"ח, שאלות ותשובות, משה מטראני' ר 5 ' י; ב"כא ע, נו, בסלוניקי ראה דברי ריבותעל התארגנות נפרדת של יוצאי ספרד ופורטוגל 6

פרק בתולדות החברה : ז"ו והט"החברה היהודית בשאלוניקי ואגפיה במאות הט", הקר, ט"ירושלים תשל, עבודת דוקטור, "מאנית ויחסיה עם השלטונות'היהודית באימפריה העות

שאלות ,משה מטראני' ראה ר: ט"על צפת העיד המבי. 341ושם הערה , 260—259' עמ .ב"ע–א"קכא ע, מח, ספירה שנייה, צ"ונציה ש, ב"ח, ותשובות

בעוד במישור העירוני , פיצול במישור הקהלי: אלא מישורים שונים, אין אלו מגמות סותרות 7

ובאופן בלתי , יש להבחין גם בין שיתוף פעולה לצורך זה או אחר. נשמרה אחדות אינטרסיםעל במהלך - שעיקרה הנהגת, הקמת כוללות מסודרתלשם, )לפי הדגם הסלוניקאי(סדיר

.ז"המאה הי ירושלים , שלום-בר' מהדורת ע(ב "ח, שער יהושע, יהושע בנבנשת' על כך ראה למשל ר 8

החברה היהודית בשאלוניקי ואגפיה , הקר' על צפת ראה י. א ואילך"קמה ע, צב, )ב"תשנמאנית ויחסיה עם 'פריה העותפרק בתולדות החברה היהודית באמ, ז"ו והט"במאות הט

ולאופיו , ונראה כי יש לקשור אותו למורשת ההנהגה של הקהלים הרומניוטים בתקופה הביזנטית

.מאני'הריכוזי של השלטון העות9

על שנתכנסה - לעשרות הקהלים היהודיים בבירה הייתה הנהגתובכללם גם את המיעוט , הכרעות נתקבלו בו ברוב קולות וחייבו את כלל קהלי העיר. באופן קבוע

קרי עקרון כפיית , באופן שהאוטונומיה הקהלית הייתה מוגבלת, שלא הסכים להן מלכתחילהעל ). עוד בנושא זה להלן(רעות נתקבלו בהתאם והכ, הרוב על המיעוט חל גם במישור הקהלי

חופש שהיה ממאפייניה של קהילת , החסרונות של שיטה זו פיצה חופש הניידות בין הקהלים

.ז"ז והי"אסתנבול במאה הט10

שנמצאו בתחום , דגם זה נתקבל בעיקר בקהילות יוון ומקדוניה". הסלוניקאי"הדגם . ב

.חותה ברחבי הבלקןובמידה פ, ההשפעה הקרוב של סלוניקי11

שיטה זו העניקה מידה רבה של לא היה אפשר לכפות את הכרעת הרוב על . אוטונומיה לקהל הבודד בהשוואה לכלל קהלי העיר

וכל קהל היה חופשי להחליט אם ברצונו להצטרף , בפני עצמה" עיר"שנחשב , הקהל הבודדואיסור על עזיבת , ם לקהליהםיסוד בולט אחר היה ִשעּבודם של היחידי. להסכמות הכוללות

.ז"איסור שנקבע כנראה כבר בראשית המאה הט, הקהל ומעבר לקהל אחר12

הסכמת העיר משנת ואסרה על התקשרות פנימית בתוך הקהל , אף מנעה כל התקשרות בין הקהלים) 1617(ז "שע

.על מנת לשמור על אחדותו כלפי חוץ ועל כוחו כלפי פנים, עצמו13

הערה 241' עמ, ט"ירושלים תשל, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, השלטונות

275. ח "נמצא באחת מתשובות הראנ, עד כדי היעדר הנהגה קהלית עצמית, רמז לריכוזיות 9

קושטא [, שאלות ותשובות, חיים' אליהו ן' ראה ר. שעניינה כפיית עמדת הרוב על המיעוט .א"קמג ע, צח, ]ד"חש

מנית במאה 'יוצאי ספרד באימפריה העות", ל"הנ; 244—237' החברה היהודית עמ, הקר 10

על . 467' עמ, ד"ירושלים תשנ, מורשת ספרד, )עורך(ביינארט ' ח, "קהילה וחברה: ז"הטז "מאנית במאה הי'החברה היהודית בערי האימפריה העות, נאה- בן' ז ראה י"המאה הט

ירושלים , חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, ) שאלוניקי ואיזמיר, איסתנבול(על החופש לעבור מקהל לקהל בזמן העריכה ראה עדות במקור . 15 הערה 140' עמ, ט"תשנ

ירושלים , מהדורת מכון חכמת שלמה, שאלות ותשובות, חביב' משה ן' ר: ז"מן המאה הי .א"תרנה ע, רל, מ"חו, ס"תש

' עמ, החברה היהודית,ז הובאו אצל הקר"ארטה וערים אחרות במאה הט, דוגמות מפטרץ 11

" כת"ז "באחת מערי הבלקן נמצאה בראשית המאה הי, למשל. בנספח ט, ושם, 245—237, א"ח, משפט צדק, מאיר מלמד' ראה ר. של שלושה קהלים ספרדיים מול קהל אשכנזי

.ג"פא ע, כ, ה"סלוניקי שע .ב"כב ע, נט, ה ראה דברי ריבות"הסכמת סלוניקי משנת רפלנוסח 12 הסכמה , )ח"תשי(ספונות ב , "ילקוט הסכמות שאלוניקי בלאדינו", אמארילייו' ר מלכו וא"י 13

, לא ברור כיצד ליישב הסכמה זו עם דברים בדבר ביטול האיסור הישן. נא–נ' עמ, טו .ג"פו ע, מו, כלל ה, ב"ונציה שצ, תשאלות ותשובו, יעקב לבית הלוי' המופיעים בתוך ר

ז "וחלוקה זו התקיימה גם במאות הי, בחינו בין שתי קבוצות קהלים בבירההשלטונות עצמם הק "ובקיצור ק" (ו"ק בני רומניה יצ"כללות הק'"שנקרא , "סורגונים"גוש קהלי ה: ח"והי

הרב המנהיג כל "וממוסדותיו היו בית דין גדול ו, היה גוף ריכוזי ותיק ורב עצמה, )רומניהקהלית קשורה כנראה לחובתם של מנהיגי -מניוטית העלראשית ההתארגנות הרו". הקהלות

או לכל הפחות לערבותם הכוללת לתשלום מיסיהם כבר במאה , הקהלים לדאוג לתשלום מרוכז

.ו"הט14

מרביתם , כלומר המהגרים מרצון אל העיר, "כנדי גלן" כלל את קהלי ה- הגוש השני ופחות מחייבת ממסגרתם של אשר היו מאורגנים במסגרת רופפת, יוצאי חצי האי האיברי

.הרומניוטים15

" הוועד הכולל"ז היה בבירה גוף עליון שהיה קרוי " במחצית השנייה של המאה הטמנה כמה עשרות אנשים , שלא ברור אם התכנס במועדים קבועים, גוף זה". המעמד הכולל"או

של קהלי שני נציגים: בראשו עמדו ארבעה או חמישה אנשים. שייצגו את כל קהלי העירבאופן ששיקף את יחסי הכוחות המספריים , וקראי אחד, רומניוטי אחד או שניים, הספרדים

.והפוליטיים בקהילה16

תפקידו היה ייצוג הקהילה היהודית בעיר במגעיה עם השלטונות ותיקון

תקנות והסכמות17

שתפקידו לייצג את האינטרס של בני , כלפי פנים הוא נתפס כגוף מתאם — אך נמנעה ממנו הסמכות לתקן והיכולת לפגוע באוטונומיה של קהל , בתחום מסויםהקהילה

.בודד18

. ז"בעיר במאה הט" אד הוק"במחקרו של הקר על סלוניקי הוא עמד על קיומם של כינוסים

הקהלות הקדושות של "במקור אחר נזכר בית דין גדול של . ד"פ ע, מט, ח"ת ראנ"שו 14

יחיאל ' ראה לדוגמה ר" ק רומאניאה"ק"לכינוי ). ד"מב ע, ג, ח"ת ראנ"שו" (ו"ה יצ"רומני, ב"ח, ת ותשובותשאלו, יוסף מטראני' ר; ב"כז ע, מב, ז"קושטא תצ, שאלות ותשובות, באסן

והשפעתה על החברה ' סורגון'שיטת ה", הקר' עוד ראה י. ב"כ ע, יו, ד"יו, ה"ונציה ת . 71' עמ, )ן"תש(ציון נה , "ז"הי–ו"מאנית במאות הט'היהודית באמפריה העות

לכינוסים ולפעולה משותפת בנושא , המגעים סביב חרם אנקונה הם דוגמה טובה להתארגנות 15

, מ, א"קושטא תצ, נחלה ליהושע, יהושע צונצין' על כך ראה ר. לה על הפרקבלתי רגיל שעמו " (העשרה קהלות אשר מבני ספרד אשר פה קושטאנדינה"ושם נזכרים , ד"מו ע–ד"מה ע

).ד"ע ז מזכירות גוף ובו שני נציגים "מאניות מן העשורים האחרונים של המאה הט'תעודות עות 16

A. Danon, “Documents Relating to theראה ". כנדי גלן"ם מקהלי הושני נציגי" סורגון"מקהלי ה

History of the Karaites in European Turkey”, JQR 17 (1926), docs. 32–33, pp. 255–257; A. Refik, Istanbul

Hayati, I, Istanbul 1930, docs. 19–20, pp. 55–56 .ע"בהסכמה משותפת בעניין מס העבדים בשנת ש , "לתולדות הקראים בארצות המזרח", אסף' ראה ש. חתומים שלושה קראים ושלושה רבנים

.210—209' עמ, )ו"תרצ(ציון א על הקהלות והם הנועדים ] ם['כי מנהג הקהלות אשר בארץ שאנשים מבני ישראל מתמני" 17

ון עולי הכוללים לעיר ועל פיהם יהיה חשב] ם['לעתים מזומנים כלם כאחד לפקח בכל הדבריונציה , מים עמוקים, חיים' אליהו ן' ר" (הועד הכולל של הקהלות"בהמשך נזכר ". המלכות

).א"עט ע, נב, ספירה שנייה, ז"ת .א"פא ע, נב, ספירה שניה, מים עמוקים 18

שלא , לבד מחברת תלמוד תורה הגדול, ז"קהלי קבוע לא נתקיים עד ראשית המאה הי-מוסד על

. חברה שתחומי פעולתה נרחבים במידה בלתי רגילההייתה גוף מנהיג אלא19

" מעמד" בית ההסכמות סלוניקי מן .קהלית בעיר- הסמוך לה שימש ארכיב ומרכז לפעילותה של ההנהגה העל

לא ברור . המנהלות את ענייני העיר" משמרות"ז מזכירות "העשור השני והשלישי של המאה הינהגה כוללת נבעה מן המשבר שנקלעה אליו הקהילה אך יש לשער כי היזמה למינוי ה, מתי הוקמו

בהסכמת ראשיהם של קהלי . ז ונועדה ללכד את הכוחות"מאז העשור האחרון של המאה הט

".דאד'כולל די לה סיב"נקבע לכונן ארבע משמרות להנהגת ) 1614(ד "סלוניקי משנת שע20

משמרות כדי נזכר מינוי של שלוש ) 16251ראשית (ה "בהסכמה מחודש טבת שנת שפ, הקמת ההנהגה המשותפת פגעה בעקרון האוטונומיה הקהלית. שתעסוקנה בכל ענייני הקהילה

והייתה כרוכה במחויבותו של המיעוט לקבל את , ז"שאפיין את דגם הארגון של סלוניקי במאה הט

.ובכלל זה המיסוי, בעיקר בענייני הציבור, הכרעות הרוב21

התגברות המגמה הריכוזית ניכרת אונה ("הדורשת אחדות מלאה , )1617(ז "היטב בהסכמה שנתקנה בעיר בחודש סיוון שע

ואוסרת בתוקף כיתתיות ופעילות אופוזיציונית מכל סוג , ")און אחדות, און פואיבלו, קומוניטה

.בנימוק של טובת הקהלים ושלומם22

קשה להניח כי כוח הכפייה של הרוב נגע גם לענייני הלכה .ן לשער שלמישהו היה עניין לעשות זאתוגם אי, ומנהג

והוא ניכר בשמות , ז"ו והט"ארגון המיוסד על מוצא משותף היה אופייני למאה הט, כאמורשהוגלו באמצע , תחילה נהגו כך הרומניוטים. הקהלים שקמו אז בבירה ובשאר ערי האימפריה

דוגמת (ה או בבלקן ו לאסתנבול והתארגנו בה בקהלים על פי ערי מוצאם באנטולי"המאה הטקהלי הספרדים והאיטלקים שנוסדו כיובל שנים אחריהם נטו להיקרא ). זייתון ויאנבול, איסטיפ

, סיציליה, אראגון, קסטיליה(אזורים או ארצות מוצא , )ליסבון, איבורה, טולדו(על שם ערים ודוגמתם , לשמות קהלים, "גירוש ספרד"או , "גירוש"כן שימש ). פורטוגל, פוליה, קלבריה

בייינארט ' ח, "קהילה וחברה — ז"מאנית במאה הט'יוצאי ספרד באימפריה העות", הקר' י 19

והדברים נרמזים כבר בעבודת הדוקטור ; 467' עמ, ב" ירושלים תשנ,מורשת ספרד, עורךעל גוף עירוני לטיפול במיסוי ראה . 258—249, 244—234' עמ, החברה היהודית, הקר: שלו

באחת ). קנו' עמ, ט"ירושלים תשמ, ש שפיגל"מהדורת י(משא מלך , עזרא' יוסף ן' למשל רשלמה לבית ' ראה ר. ג"וס חירום בשנת שלשלמה לבית הלוי נזכר כינ' מדרשותיו של ר

שאף הוא , "מעמד חכמי הקהלים"כן ידוע על . ג"קצא ע, ו"שאלוניקי שנ, דברי שלמה, הלוי .255—253' עמ, החברה היהודית, על כך ראה הקר. לא נהג להתכנס בצורה סדירה

מו עשרים על הסכמה זו חת. מח–מז' עמ, הסכמה יג, ילקוט הסכמות, מלכו ואמארילייו 20

ועובדה זו מרמזת שראש קהל אחד היה עשוי לכהן בראשות של יותר מקהל , ושישה אנשים .או שמדובר בקהלים ראשיים בלבד, אחד

דאף על גב שכל קהל וקהל נחשב כעיר בפני : "ז מסר מקור מסלוניקי"בשלהי המאה הי 21

ל כולם חבירים ומשימים עצמה בעניינים הנוגעים לכוללות העיר כגון מסים וארנוניות הכולילכו אחרי הרוב [...] וכל ענייני הסכמות ותקנות [...] בני אדם הראויים להנהיג את הציבור

, נאמן שמואל, שמואל יצחק מודיאנו' ר". ובכל ענין אין המיעוט יכולים לכוף את הרוב[...] .ג"קכא ע, צג, ג"שאלוניקי תפ

.נא–נ' עמ, הסכמה טו, ילקוט הסכמות, ללשון ההסכמה ראה מלכו ואמארילייו 22

ז ניכרת הופעת "במחצית השנייה של המאה הט. נמצאת כמעט בכל אחת מקהילות האימפריה. ותופעה זו התגברה במאות שלאחר מכן — קהלים המתארגנים ביזמת אדם בודד — מודל חדש

וכך , אשר תרם את המבנה ששימש בית כנסת קהלי, שם הקהל מנציח את המייסד, בקהלים אלוק לוויית "דוגמת ק(ז "אלו הופיעו כבר באמצע המאה הט. לקיומו של הקהל החדשיצר את היסוד

גדול ). שניהם על שם דונה גרציה נשיא, באסתנבול) 'גברת'או (' ק סניורה"וק, חן בסלוניקיז בקהילה החדשה שצמחה "במיוחד היה מספרם של הקהלים מטיפוס זה שנוסדו במאה הי

.ק אלגאזי"ק פינטו וק"ק, )רוי גם ששוןהק(קיש ' ק ן"ק: במהירות באזמירהביטחון הפיזי ותחושת הביטחון הקיומי אפשרו , המצב הכלכלי השפיר, היציבות הדמוגרפית

גודלם של הקהלים נע בין עשרות בודדות . ז"פריחה של הקהלים והקהילות באמצע המאה הט .ולעתים אף למעלה ממאתיים, למאה וחמישים בתי אב

: כבר להבחין בבירור בשני רכיבים דומיננטיים בחיים הפוליטיים של הקהלבתקופה זו אפשר גופי הנהגה וארגון . מאנית מאידך גיסא'והשפעת הסביבה העות, המורשת האיברית מחד גיסא

פרנסי הקהל בכינוייהם השונים ומרביץ , "מעמד"ה — כדוגמת אלו שנמצאו בחצי האי האיבריייסוד חברות הצדקה ופעולתן , גביית מס הגאבילה, כללוריבוי הגופים המנהיגים ב, התורה

, ובה בעת הופיעו ביטויים להשפעת הסביבה ושאילת בעלי תפקידים; הרצופה היו מוסדות חזקים; ומאוחר יותר בחברות, בקהל) הזקנים ואחרים, יא'הכח, מאעת באשי'כגון ג(תואריהם וכינוייהם

בצד הביטויים . בהנהגה היא בהשפעת הסביבהואולי גם ההקפדה על היחסים ההייררכיים הארגוניים באה המורשת האיברית לידי ביטוי בתרבותם של יהודי האימפריה ובחיי היצירה

.ומכוחה נקבע צביונה לדורות, שלהםזו לא נוצרה יש . הדומיננטיות הספרדית — האזכור של הספרדיות דורש להזכיר עניין נוסף

כאשר היה — ולעתים, מושך של למעלה משנות דור הביא לכךתהליך מ. גם לא באחת, מאין, ריבוים של יוצאי ספרד. היה כרוך במאבקים לא פשוטים — מדובר באתר שכבר חיו בו יהודים

אלו הביאו לניצחונם — תודעת העליונות שאפיינה אותם, ולא פחות מכך, כוחם הכלכלי הגוברהיחסנות והגאווה באו לידי , עליונות התרבותיתתודעת ה. מאני כולו'ולהשתלטותם במרחב העות

:טרם הושלם תהליך זה, 1509משה ארוכיס בשנת ' ביטוי בוטה כבר בדבריו של ר

שבח , וידוע הוא שהספרדיים וחכמיהם בזה המלכות עם שאר הקהלות המתחברות אליהםארץ מאירים ל, זיוה והדרה, והם הודה, להם לבדם ניתנה הארץ, הלא הם הרבים, לאל

וראוי , הלא כל המקומות האלו ייחשבו אף גם הם לנו? ומי הכניסם שיצאו. ולדרים עליהממנו יראו , בכל ענייני מנהג התורה] הרומניוטים[=למעוטים היושבים ראשונה במלכות

.הם רובא דמינכר בכמות ואיכות. [...] וכן יעשו23

; תלוית המוצא, ההדוקה, מקוריתז כבר ניכרה היחלשות של המסגרת הקהלית ה"בסוף המאה הטלאו — כמו גם תנועה דמוגרפית, איבות ומתחים בחברה היהודית, בגלל מגמות של פלגנות

ולעתים גם דחיקה בידי , שיפור בתנאי המגורים, צפיפות, שרפות, נישואים(דווקא רצונית :ז מאלפים"יעקב לבית הלוי משלהי המאה הט' בהקשר זה דבריו של ר). השלטונות

לאביהם ] ד['יחד חברים במקום אחד והיו מתפללים בלב אח' ומי יתן את כל עם ההן ? המאוס מאס, ה אינו שומע בקולנו"כי למה הקב[...] שבשמים על הגאולה והיו נענים

שיהיו כל ישראל יחד במקום אחד ] ך['אלא ודאי כי לענין כזה צרי, אל כביר לא ימאס

.א"מה ע–א"מד ע, מד, ב"הוסיאטין תרס, זרע אנשים, )מהדיר(פרענקיל ' ד 23

אבל עתה הן , ם ומייחדים ואז היו נענים ולא ימאס ודאימיוחד מתפללים בלב אחד מיוחדיאמנם להיות כי [...] הנה ] ד['רבים עם הארץ מפוזרים ומפורדים אחד הנה ואח

נו שרבו נתמעטו הלבבות ורבו המריבות והאיבות ואין קורא בצדק השלום ]י[בעונותאיש ] ת['וקנא] ת['ווהאחדות כי האל זר אשר בקרבנו יורישנו גאוה גאה וגאון וזדון ושנא

קדושים אשר בארץ המה והמה חכמים מחוכמים ] ם['מרעהו הסכימו בני גלותנו ראשוניבגוייהם ונעשו קהלות קהלות מדינה ומדינה ] יהם['ללשונות] ת['להתפלל משפחות משפחו

והנה רבני דור אחרון מנת חלקנו כי ראו כי . [...] ככתבה וכלשונה ואסיקו להו בשמייהוחנם כי איש בבנו ובאחיו כן ] ת['שנא] ה['כח הקטרוג וגדל] ה['ועצמ] ה['ד הקליפגברה י

ה רבתי בדעות ופה "שטנדינ]ו[בק] ם['מושבותיה] ת['בכל מקומו] ת['גם הם נתנו רשוולא יהיו נענשים ] ם['לאלהים להפרד כל קהל וקהל והיה לכמה ראשי] ה['עירנו עיר גדול

ה כנגד זה זה לרדוף וזה להדוף והכה איש את רעהו באבן בהיותם יחד פני להבים פניהם זם על הפילוגים "ועל דברי מהרשד] [...] [ב"פז ע] [...] [ת['או באגרוף ואין תפלתם נשמע

כלם נעשו ] ת['ל היה רואה בעיניו כל הקהלו"הזה היה חי הרב ז] ם['ואם היו:] באסתנבולו ויותר וקצתם יצאו ובנו בתי " בטג"ג בי"א בי"לשליש ולרביע ויש מהם בי] ה['למחצ

כנסיות לעצמם וקצתם הולכים להתפלל במקום אחר וקצתם יושבים מחולקים בכיסיהם

.קהלות ממש' ונדבותיהם וחזניהם ושמשיהם וכל דבריהם כב24

אף לא , יעקב הלוי סבר אפוא כי הארגון הקהלי הפרטיקולרי לא נבע ממודל שראו המגורשים' ראו מבנים שיכילו את , חדשים במדינה המוסלמית בכלל(ת להקים בתי כנסת מחמת חוסר האפשרו

והוא , אלא מתכונת המחלוקת והפלגנות המאפיינות את החברה היהודית, )כל הציבור היהודיהשבועות והאיסורים על פיצולים ופילוגים של , בוטלו החרמות — בימיו — חידש כי מקרוב

. והמאבקים בחברה היהודית חייבו מגמה זומשום שהתגברותם של המתחים, קהלים

הנהגה קהלית והנהגה עירונית

הנהגת הקהל ותפקידיהובמובן מסוים , הארגון העצמי וההנהגה הקהלית מילאו תפקיד מרכזי בחיי הציבור היהודי

כל קהל . ההנהגה שיקפה את דמותם של בני הקהל ואת התמורות שחלו בקרבם במהלך התקופהובעיקר ישמור , הדתיות והסוציאליות שלו, גה שימלא את הפונקציות הכלכליותנזקק לגוף הנה

.על המשך קיומו של הארגון הקהלי ובעיקרון השלטון נמנע ממעורבות בכך, האוטונומיה בבחירת ההנהגה העצמית הייתה רחבה

של מעורבות במינוי. הן מכפייה שרירותית של מינויים, הן מקביעת הקריטריונים למינוי —מקרים מן הסוג הזה . מנהיגי הקהל ובהדחתם הייתה בדרך כלל רק במענה ליזמה של צד בקהל

הן מצד יחידים עשירים ותקיפים שהשתמשו בקשריהם ובכספם כדי , ז"הלכו ורבו במאה היהן מצד שכבות או גופים שהרגישו מקופחים ומדוכאים , להשיג לעצמם או למקורביהם משרות

.שת צדקועתרו לשלטון בבק25

אם כי לא , על פי רוב אישר הקאצֹי את המינוי שהובא לפניו

אך , התשובה עוסקת בפילוג בקהילת זנטה. ג"פו ע, מו, כלל ה, יעקב לבית הלוי' ת ר"שו 24

.המחבר מפליג לדבר על המציאות המוכרת לו בימיו ובסביבתו וראה . 472' עמ, יוצאי ספרד, יפים ובעלי שררה אל השלטון ראה הקרעל פנייה של תק 25

.או משום חובה פורמלית, ברור אם הליך זה נבע מרצונם של המתמנים26

פעולתה המגוונת של הנהגת הקהל ומעורבותה בחיי הציבור ובחייהם של יחידים נבעו מעצם

אחת מן הבעיות , ואמנם. נווכמייצגת רצו, ראייתה את עצמה כבאת כוח של הציבור כולווצורך בהטלת מרות על , היסודיות בחיי הקהל נגעה לחולשה שנבעה מהיעדר כוח כפייה ממשי

סמכותם של מנהיגי הקהל נבעה מבחירתם לתפקיד ומזכייתם במנדט . החברים בו מרצונם הםהן , הן בחתימה על הסכמות הקהל(מעמידתו של מרביץ התורה לצדם , מטעם רוב משלמי המס

ומן ההכרה הרשמית והתמיכה מצד ) שהייתה הסנקציה הקשה ביותר שנמצאה בידם, בהטלת חרם .מאני'רשויות השלטון העות

, בהיותה בית דין: כדי להבטיח את ציותם של היחידים היו בידי ההנהגה סנקציות אחדות

;חבריה היו רשאים לקנוס כראות עיניהם27

ות שונות של בדרג( הם היו רשאים לנדות ולהחרים

;עבריינים) חרם28

על מנת , גם בעדות שקר, להסגיר עבריינים לידי הרשות באמתלה זו או אחרת

.וכן גירוש מן השכונה או מן העיר, עונשי גוף, עונשי ממון — שזו תשפוט ותעניש אותם29

לא

.ברור באיזו מידה הטילו וביצעו עונשי מאסר ומלקות30

למעשה להנהגה לא היה כוח כפייהיום הייתה ביסודה - וקבלת הציבור את עול המנהיגים מלכתחילה ואת פעולתם בחיי היום, ממשי .מרצון

פעולתה התקינה של ההנהגה הקהלית נתאפשרה באמצעות מערכת כללים הקרויה , כאמור, חובותיהם ותפקידיהם, סמכויותיהם, "ממונים"אשר קבעו את מרות ה, או הסכמות, תקנות

ובכלל זה לשלם את המס , הציבור נדרש לציית להכרעותיהם. ייב לכל מעשיהםוהעניקו תוקף מחהקהל והנהגתו לא היו מסוגלים להתמודד עם מקרים של עבריינות עקרונית . שהושת על כל אדם

.ואף לא עם התערבות חיצונית כפויה, ועיקשת

, ד"יו, ב"ח, כפי שתוארה בשער יהושע, אסתנבול, ק נווה שלום"למשל פרשת המינויים בק

.טז' סי מצאתי תעודות מינוי של ראשי הקהל . לא ברור לאילו מינויים נדרשה הסכמת השלטון 26

, 52—43' עמ, יהודים בשלטון האסלאם, ם ראה כהןעל כך בתקופה זו בירושלי. יא'והכח168—171.

.ג"קיא ע, צט, ה"ונציה ת, ג"ח, שאלות ותשובות, יוסף מטראני' ר 27 .ועוד; ד"קיד ע, סט, ספירה שניה, ראה מים עמוקים. בהסכמת חכם 28 יהודים בבית המשפט , פיקאלי- סימון' כהן וא' לעדויות בנושא זה מירושלים ראה א 29

ירושלים , )ח"המאה הי(מאנית 'כלכלה וארגון קהילתי בירושלים העות, חברה: וסלמיהמ .237, 17, 3תעודות , ו"תשנ

. כנראה בקומת המרתף של בתי כנסת מרכזיים, יש עדויות אחדות לקיומם של בתי סוהר 30

ח בדבר קיומו של בית "ראה למשל עדות של הנוסע אנמן שביקר באיזמיר בראשית המאה היגלות ספרד באזמיר כחמשים שנה ", ר להמן"ץ ורבלובסקי ומ"בתוך רי, חבוש של הקהילהמ

ירושלים , גלות אחר גולה, )עורכים(קפלן ' גרוסמן וי' א, מירסקי' א, "ץ"אחר מאורעות ש .ט"עדויות נוספות מגיעות מן המאה הי. 575' עמ, ח"תשמ

; ם עם השלטונות יחסים עם קהלים אחרים בעיר וניהול הקשרי-לקהל היו תפקידים חיצוניים , ברור שככל שהקהל גדול ועשיר יותר. יומי התקין-ביצוע פעולות למען הקיום היום — ופנימיים

בקהל קטן ועני היה אדם אחד יכול . היקף פעולותיו גדול יותר והוא העסיק יותר אנשים בשירותו :ריולהלן כמה מן השירותים החשובים שהעמיד הקהל למען חב. לספק את רוב השירותים

, החזן ומסייעיו, ובו פעלו מרביץ התורה(בית הכנסת — ראש וראשון הוא מקום התפילההמילה — עד כדי זיהויים זה בזה, היה זה המוסד הקהלי החשוב ביותר). וגם השמש

בית הכנסת הוא . הוא בית כנסת" קאל"ובלדינו , שימשה כינוי לבית הכנסת" קהל"בהיותו מבנה הציבור , רכז החיים הפוליטיים של הקהלמ, ולא פחות מכך; מוקד חיי הדת

השייכות לקהל נקבעה על ידי התפילה בבית הכנסת . היחיד ומקום מפגש קבוע ליחידיו .הקהלי ורישום בפנקס המס

כמנגנון מקביל לראש ההנהגה ' ההנהגה הדתית'אין לראות בחכם הקהל את ראש . ובראשם הוראת הלכה, ם מסוימיםהחכם נשכר למלא תפקידי — הנבחרת' החילונית'

.ואחריה נעלם לטובת רבנות כוללת, ז הוא צבר סמכויות נוספות"במאה הילמרות , בהתאם להלכה, דיינים נבחרים דנו בכל הסכסוכים בין יהודים. שיפוט עצמי

אפשר שאף שולם מס מיוחד לצורך כך ). בעיקר בנוגע לדיני ממונות(הבעיה החוקית ולאו דווקא מי שהכשרתם , ז הדיינים עדיין היו נבחרי הקהל"מאה הטב"). מס הרב("

למשל (בהמשך הזמן קמו בתי דין מיוחדים . או שעיקר עיסוקם בכך, הלכתית-משפטית

".ממוני עברות"ו" ממוני איסור והיתר", )לענייני חזקות הבתים והחצרות31

הטיפול . רתו וכדומהשמי, הרחבתו, טיפול בחכירת שטח — בית קברות ושירותי קבורה

.הלוויה והקבורה נמסרו לידי חברה קדישא או חברת גמילות חסדים, בגופה. והבשר נמכר באטליזים ידועים, לצורך כך הועסקו שוחטים ומנקרים. אספקת בשר כשר

.וידוע כי היו קבוצה רבת כוח, הקצבים הם שגבו את הגאבילה על הבשרולצורך כך היא הסתייעה בארגונים , ים בקהילהכאן ניכר המחסור במשאב. פילנתרופיה

חברת תלמוד תורה סיפקה מסגרת : חברות צדקה וחסד בתחומים שונים — וולונטרייםומאוחר יותר , "תלמוד תורה"תחילה לילדי העניים במסגרת המוסד הקרוי , חינוכית

יה חברות לוו; חברות גמילות חסדים סעדו עניים וחולים; בעבור מרבית התלמידיםז ואילך גדל מספר החברות והן "משלהי המאה הט. וקבורה טיפלו בגוססים ובנפטרים

כן אפשר להבחין במגמה של דאגה לצורכיהם של חברי הקהל . התמחו בעשייה ממוקדת .למשל במתן נדוניות לקרובות עניות, וקרוביהם

יפקה ליחידיה הקהל היה אפוא מסגרת פעילה שהקיפה את כל צדדי החיים של החברים בה וסשירותי , חינוך, שיפוט, מקום תפילה — שירותים דתיים וסוציאליים שניתנו אך ורק במסגרת זו

הקהל גם טיפל בהסדרת המחויבויות של כל בית אב כלפי , כאמור. גמילות חסדים וקבורה, סעד ראשי הקהל היו אחראים וערבים בגופם ובממונם לתשלום. ובעיקר בתשלום המסים, השלטון

.ובמידת מה גם להתנהגותם הנאותה, המסים שנדרשו מהיחידים

גבולותיה של ", הקר' י: נומיה השיפוטיתכבר עמד על מגבלותיה של האוטו, מורי, יוסף הקר 31

, "18- ה- 16-מאנית במאות ה'השיפוט העצמי היהודי באימפריה העות: האוטונומיה היהודית, שי לשמואל אטינגר, תמורות בהסטוריה היהודית החדשה, )עורכים(אלמוג ואחרים ' ש

.388-349' עמ, ח"ירושלים תשמ

דמותה של ההנהגההנהגה — מאנית מציגות דגם הנהגה בסיסי דומה'הקהילות היהודיות ברחבי האימפריה העות

דמות ההנהגה היהודית עוצבה בהשפעתה של . נבחרת מרובת גופים ובעלת אופי אוליגרכי ברורברי כי על . ובהתאם לתנאי הזמן והמקום, בעיקר הספרדית, יתמורשת ההנהגה העצמית היהוד

השפיעו גם דפוסי השלטון ותרבות השלטון של החברה , בעיקר בערים הגדולות, דמות ההנהגהיוונים (אך מעט ידוע על העדות הנוצריות . אם כי קשה להעריך מה משקלם המדויק, הסובבת

.יות או אחרותולפי שעה אין לדבר על השפעות הדד, )וארמנים32

הדומיננטיות של יוצאי חצי האי האיברי היא שהביאה לכך שדפוסי ההנהגה שהביאו עמם

ז ואילך את הקהלים ברחבי "דחקו את הדפוסים של המקומיים ושדפוסים אלו אפיינו מן המאה הט, השינוי בדגם ההנהגה. ובמידה גוברת גם בפרובינציות הערביות, הבלקן ובמערב אנטוליה

מאפשר להניח כי תהליך דומה התחולל , ועד היטב בחומר מבית הדין השרעי של ירושליםהמת

.בקהילות אחרות בפרובינציות הערביות שהגיעו אליהן יוצאי ספרד33

מרכז הכובד , באסתנבולואף לא , אין להבחין בקווים המאפיינים את הקהלים האוטוכטוניים, של היהדות הרומניוטית

. ייחודם של קהלי האשכנזים או האיטלקיםנשתמרה עדות בענייןמנהיגי הציבור נבחרו על ידי ציבור . התנאי הבסיסי להשתתפות בחיי הקהל היה תשלום מסים

אף אם שילמו — נשים מכל שדרות הציבור הודרו מכל השפעה פורמלית. ומתוכם, משלמי המסברתי מכובד והון רב היו מי מהן שהיו בעלות מעמד ח. לא היה בכוחן לבחור או להיבחר, מס

.יכולות להשפיע על ענייני הקהל על ידי כספן ועושי דברן" ממוני הקהל", "מעמד"ה(ענייני הקהל לא נוהלו על ידי יחיד אלא על ידי גופים נבחרים

. בינוניים ועניים, עשירים — ובהם כיהנו נציגים נבחרים משלושת המעמדות, ")מעריכים"וההנהגת הקהל הייתה , ור היהודי נמנה עם מעמד העניים או הבינונייםאף שרוב הציב, למעשה

שכבה צרה של משפחות עשירות נשאה : מסורה מראשיתה בידיה של אוליגרכייה מצומצמתמקרבה גם יצאו מי שעמדו ; לחלופין בעול ההנהגה ולעתים קרובות גם במימון הפעולות בקהל

.בראש המתנדבים לפעולות צדקה וחסד34

ים ובקהלים קטנים ועניים לעתים אדם אחד ביישוב

.החזיק בעצמו את הקהל כולו מבחינה כספית35

וראשי שכונות , הייררכית שבראשה פטריארךההנהגה בעדות הנוצריות הייתה כמורה 32

אך כנראה , ז"מודל דומה נהג בקרב יהודי אסתנבול בראשית המאה הט"). מחלה באשי("יד –ד"יג ע, טו, כ"קושטא ש, שאלות ותשובות, אליהו מזרחי' ראה ר. קיומו היה קצר ימים

.ג"ע בר מדגם הנהגה מוסתערבי המידע הרב באופן יחסי על קהילת ירושלים מאפשר להבחין במע 33

עשרה -הקהילה היהודית בירושלים במאה השבע", זיסק' על כך ראה י". ספרדי"לדגם ירושלים , האוניברסיטה העברית בירושלים, עבודת מוסמך, "חברה וכלכלה): 1673-1663(

, ז"הקהילה היהודית בירושלים במאה הי, רוזן' מ; 173—170, 51—48, 41—33' עמ, ט"תשמ .142—139, 127—126, 119—108' עמ, ה"יב תשמתל אב

שאלות , שלמה לבית הלןי' ראה לדוגמה ר, "עצמיים"ועל הכינוי , על משפחה שכזו 34

.ד"מח ע, כה, מ"חו, א"שאלוניקי תי, ותשובות , חיים שבתי' ר; ג"מד ע, יו, ה"שאלוניקי תקנ, ג"ח, משפט צדק, מאיר מלמד' ראה לדוגמה ר 35

.ב"קכח ע, מ, ה"שאלוניקי תע, ב"ח, תורת חיים

אך — אמנם הכרעות התקבלו על פי הרוב. הקהלים לא היו דמוקרטיים וגם לא שוויונייםרוב " — ולא רוב מספרי; כלומר רוב העשירים, "רוב בניין"משמעו בתקופה זו הכרעת " רוב"

דוגמת קביעת , והם ניצלו אותו לטובתם האישית, כוח כמעט בלתי מוגבללעשירים ניתן". מנייןהשוויון בייצוג המעמדות בגופים המנהיגים היה אפוא . שמעבר להן אין גובים עוד, תקרות מס

שותפות אינטרסים בין . שכן ייצוגם של העשירים לא תאם את חלקם היחסי בקהל, מדומה של בחירות והצבעות המוכרעות ברוב קולות לא יכשיל העשירים לבינוניים הבטיחה כי הנוהל

כאשר מספר — הברית בין העשירים לבינוניים הופרה רק בחלוף הזמן. יזמות של החוג המנהיגוהטיל את עיקר כובד , גדל והולך של עשירים פטר את עצמו בדרכים שונות ממעגל משלמי המס

העשירים ניסו לשמר את הזיקה ההדוקה בין בעוד . והם חשו מקופחים, המס על כתפי הבינונייםחוגי הבינוניים והעניים ביקשו לבטל את הזיקה שבין , עושר וגדולה לבין הנהגה וכוח השפעה

הציבור היה . והדרישה נתגברה עם הזמן — יחסי, ודרשו ייצוג הוגן, מעמד חברתי לכוח פוליטי. וכי היא נוהגת עמו בהגינות, רכיומוכן לקבל הנהגה אוליגרכית כל עוד חש כי היא קשובה לצ

.בהנחה שכוונתו לטובת הכלל, אלא שדעת החוג המנהיג הייתה מקובלת, ולא זו בלבד36

מצב .ח"דברים זה השתנה בשלהי המאה הי

מאנית היו מנהיגי 'במדינה העות. מורשת ההנהגה האוליגרכית הלמה את הנסיבות המקומיותורק מנהיגים עשירים היו מסוגלים לעמוד בתשלומי , תםהעדה אחראים בגופם ובממונם לבני עד

אף לא כל אדם היה ; המס בשיטת הגבייה הקולקטיבית ולשלם במהירות היטלים בלתי צפוייםהצלחתם האישית נתפסה כראיה לכישוריהם , ובכלל, יכול להקדיש מזמנו לענייני ההנהגה

.לנהל ולטפל בענייניו הממוניים של הכלל, להנהיגהעניים קיבלו עליהם את הנהגת — בין הון לשלטון הייתה ברורה מאליה לבני הדורהזיקהוהדברים בולטים למשל באמנה החברתית , בהנחה שהם אכן דואגים לענייניהם, העשירים

שבה את היחסים הפוליטיים בין רכיבי , משה אלמושנינו' המצטיירת באחת מדרשותיו של ר :והוסיף, סים שבין איברי הגוףהקהל ובין המנהיג הוא דימה ליח

ראוי שהגדולים והם העשירים יהיו מסובלים ונושאי מטה העניים והאביונים במיסים כי בזה לא יימצא ביניהם פרץ ולא צווחה משוד עניים , וארנוניות עליהם שאין ידם משגת

פם על כת, כשהם מסובלים מהעניים, ירצה" אלופינו מסובלים"ואנקת אביונים וזה אומר

.יישאום בכל צרתם37

ובכלל זה המסים שהיו מוטלים על (העשירים טענו כי מכוח אחריותם והיותם משלמי רוב המסים בו בלא " למלוך"ותמורת זאת תבעו את הזכות , התאפשר קיומו של הקהל) העניים ביותר

מאה כמה מן הנודעים שבחכמי ה. ז"ז והי"בתביעתם תמכו מרבית הפוסקים במאה הט. עוררין

ל מלמדת כי בשעה "שאלה העוסקת בהתקוממות בקהל ליסבון שבסלוניקי בשנת ש 36

שוב לא חשש להתנער ממנה על אף , שנתערער אמונו של ההמון בהנהגה הנבחרת, שאלות ותשובות, שמואל די מדינה' ר; ב"ע–א"קטו ע, רכד, ראה דברי ריבות. ההסכמות

תל אביב , בנתיבי הים התיכון, רוזן' וראה גם מ. ב"ע–א"צט ע, קנב, ו"יקי שנשאלונ, ד"יו .131—130' עמ, ג"תשנ

.ב"טו ע, סוף דרוש א, ח"ונציה שמ, מאמץ כח, משה אלמושנינו' ר 37

בעוד העניים , ז אף התוו מעין אמנה חברתית שלפיה העשירים מכוח עשייתם ראויים להנהיג"הט, חוסר משמעת נתפס ככפיות טובה מחוצפת — מחויבים להכיר טובה ולהיות נכנעים וצייתנים

גדול חכמי סלוניקי , שמואל די מדינה' ר. שסופה תוהו ובוהו חברתי, בלתי מתקבלת על הדעתציות וראה בתביעה לשותפות תביעה מחוצפת וכפוית - גינה אי, ז"השנייה של המאה הטבמחצית

.טובה מצד העניים38

הם נדרשו , אדרבה. מנהיגי הקהל לא קיבלו תמורה כספית בעבור עבודתם למען הכלל

מסתבר כי . ולעתים לא נדירות סיכנו את עצמם לטובת בני הקהל, להקריב מזמנם ומהונםוהייתה בהם מידה רבה של , ות זו למען הכלל לא היו אלטרואיסטיים לחלוטיןהמניעים להיחלצ

ומשום כך לא ייפלא שרבים ביקשו להיבחר למשרות ההנהגה ולעתים אף נקטו , תועלתנות :אפשר למנות לפחות שני מניעים. אמצעים אלימים להשגתן

ך התפקידים של עשיר העיסוק בצורכי הציבור היה רכיב חיוני במער. תאוות כבוד ושררה. אעוטרו בתוארי כבוד " ממונים"ה. העניק לו כבוד ויוקרה וחיזק את מעמדו בציבור היהודי, יהודי

.בטקסים ובמעמדים חגיגיים, בעיקר בבית הכנסת, וזכו לגילויי כבוד והערכה מצד הציבור39

.וזכו לטובות הנאה, כפועל יוצא ממעמדם הם קשרו קשרים חברתיים מועילים40

תחומים , ההנהגה כללה הכרעות בשאלות של מדיניות הקהל במישור הארגוני והפיננסי.ב

.שבהם היה לעשירים אינטרס להשפיע ולקבוע כדי להנציח את עצמתם הכלכלית והפוליטית

גופי ההנהגהגם . התכנסות של כל בני הקהל בערים הגדולות לשם ניהול ענייני הציבור לא הייתה מקובלת

ומסורת זו נמשכה גם , יברי וגם בביזנטיון הגוף הנבחר ניהל את ענייני הציבורבחצי האי הא" מעמד"ה: הנהגת הקהל כללה שני גופים עיקריים. מאני'לאחר המעבר לתחום העות

והדבר אינו מאפשר , במקורות גופים אלו והחברים בהם מוזכרים בתארים מגוונים ". ממונים"והמאנית בולט במיוחד הגיוון בגופי 'בתקופה העות. ם ביניהםבירור מדויק של חלוקת התפקידי

וריבוי ופיצול , ריבוי ההתארגנויות בכלל. ההנהגה והיעדר הגדרות מדויקות של תחומי פעולתם

' על עמדותיו ראה מ. ד"רצז ע, תכא, מ"חו, שם; ב"כא ע–ג"כ ע, לו, ח"או, ם"ת מהרשד"שו 38

ציון מד , "הלכתית בפתרונן של בעיות חברה ומשפט בקהילהדרכי היצירה ה", אלוןדברים נחרצים על חובת הקטנים להישמע לגדולים ועל סדרי . 262—260' עמ, )ט"תשל(

משה , צ בניה"על כך ראה מ. משה אלמושנינו בדרשותיו ובפירושיו' הקהל השמיע ר, בשן' זה ראה אעוד בנושא. 45—36' עמ, ו"תל אביב תשנ, אלמושנינו איש שלוניקי

ח בעימות על רקע משקלו של מיעוט "י–ז"עמדותיהם של חכמי שאלוניקי במאות הט", בורנשטיין' ל; 52—27' עמ, )ם"תש(ממזרח וממערב ב , "עשירים בהכרעות ציבוריות

עשרה -מאנית מן המאה השש'קווים לאופיו של הריבוד החברתי בקהילות האימפריה העות"ירושלים , מורשת יהודי ספרד והמזרח, )עורך(בן עמי ' י, "עשרה-עד המאה השמונה

.95—81' עמ, ב"תשמ ' על נידוי של המוציא דיבה על פרנסי הקהל ראה ר. ביזוי ראשי הקהל נחשב מעשה חמור 39

.ד"עא ע, קד, .ז"קושטא תצ, שאלות ותשובות, יחיאל באסן ג , ב, מ"חו, ם"ת מהרשד"ה שורא. שמואל די מדינה רמז לתועלת התפקיד כדבר ברור' ר 40

.במקרים נדירים הם קיבלו פטור מתשלום מסים. ג"ע

למצב זה . מאנית'הוא מן התופעות הבולטות בנופה של היהדות העות, של גופי ההנהגה בפרטוהאחרת היא שבהיעדר אפשרות ; תייך ולהנהיגהאחת הייתה הרצון להש: שתי סיבות עיקריות

, דתי(ומתוך לחץ , של יחידים לפעול לשינוי במעמד החוקי או ביחס של החברה הסובבת כלפיהםלעשייה זו . לעשייה בתחום הקהל, הם הפנו את כישוריהם ומרצם פנימה, חיצוני) כלכלי, חברתי

גרם לעתים תכופות גם , הם וכוונותיהםעל יצרי, אך ריבוי העושים, היו אמנם תוצאות חיוביותהיעדר של אחדות דעות , הפיצול והגיוון עשויים לשקף חולשה. למתחים ולהתפרצויות אלימות

.אך גם מאפשרים ודאות רבה יותר בעניין תשלום המסים; כלכליים-ופערים מעמדיים

"מעמד"ה

.היה גוף ההנהגה הבסיסי של הקהל" מעמד"ה41

ולאחר הגירוש , י האיברי מוצאו כנראה בחצי הא

.ובתפוצה המערבית הוא היה הגוף היחיד המנהיג את הקהל, נפוץ ברחבי הפזורה הספרדית42

והיעדרן במאות שלאחר מכן , ז"ז והי"ידיעות על גוף זה מגיעות דווקא ממקורות מהמאה הטקהלית התפתחות זו תואמת את ידיעותינו על היחלשות המסגרת ה. מורה כנראה שחדל להתקיים

.ועל אבדן סמכויות ביצועיות לטובת מסגרות עירוניות כוללות

.ובדרך כלל מנה פחות מעשרה, היה גוף שנבחר לזמן קצוב" מעמד הקהל"43

הנבחרים באו , )בהתאם לגובה המס ששילמו(מקרב משלמי מס משלושת המעמדות הכלכליים בחברה היהודית

נערכו בכל שנה או " מעמד"הבחירות ל. מעמדוהיה מקובל לבחור מספר זהה של נציגים מכל היוצא הם שבחרו " מעמד"לעתים אנשי ה. בחול המועד סוכות או פסח, בכל שלוש שנים

, לפי שיטה אחרת. הנכנס באופן שנשמר ייצוג שוויוני לכאורה של שלושת המעמדות" מעמד"ב

.כל שכבה חברתית בחרה את נציגיה לגוף זה44

לכל , דם שנשאעמד א" מעמד" בראש חברי ה

על סלוניקי . ת"מאנית פזורות בספרות השו'בקהילות האימפריה העות" מעמד"ידיעות על ה 41

' עמ, יוצאי ספרד, ל"הנ: ובכלל; 262—261' עמ, החברה היהודית, ז ראה הקר"במאה הטשימשה במשמעות כינוס של ההנהגה המורחבת או " מעמד"לעתים המילה . 475, 468—467

").במעמד כולם("של כלל הציבור —152' עמ, ה"תל אביב תש, תולדות היהודים בספרד הנוצרית, בער' ראה י" מעמד"על ה 42

מערב -הפזורה הספרדית הפזורה הספרדית בצפון", קפלן' על הקהילות במערב ראה י. 153, פינקוס- אורנן' ב; 591—589' עמ, מורשת ספרד, )עורך(ינארט בי, "אירופה ובעולם החדש

' עמ, )ו"תשמ(ממזרח וממערב ה , "ז"הקהילה הפורטוגזית בהאמבורג והנהגתה במאה הי" .ושם גם מראי המקומות לעניין גוף זה בקהילות נוספות, 23—9

על . ב"ע ע, מא, ספירה שניה, של שבעה חברים ראה למשל מים עמוקים" מעמד"על 43

.קסד, של עשרה ראה משא מלך" מעמד" . 467' עמ, יוצאי ספרד, הקר; 350הערה , ושם262—261' עמ, החברה היהודית, הקר 44

' ר; ב"צט ע, קנב, ד"יו, ם"ת מהרשד"ראה שו" מעמד"לתיאור מפורט של בחירת אנשי הועד הבחירה על מ. ד"מט ע, ג, מ"חו, ג"שאלוניקי תקנ, שאלות ותשובות, אברהם אליגרי

.א ואילך"קטו ע, רכד, ראה דברי ריבות

".ראש המעמד"את התואר , ז"הפחות בשלהי המאה הט45

:כמי שעוסקים במגוון תחומים" מעמד"במקורות נזכרים חברי ה46

, תיקון הסכמות ויישומןואף השתתפות בהליך , שכירת בעלי תפקידים ותשלום שכרם, מיסוי, טיפול בנכסי הקהל

— של מועמדים את המנהיגות בפועל" רמאג"בחרו מתוכם או מתוך " מעמד"אנשי ה. השיפוטקהליים -את נציגי הקהל בגופים העל, יא'וכנראה גם את ראש הקהל והכח, הגזברים, פרנסי הקהל

.הסכמות הקהלים העניקו תוקף מחייב לכל החלטותיהם". מעריכי המס"ולעתים גם את 47

ועליהם , "וני הקהלממ("פעילותם הייתה עצמאית או משולבת בפעילותה של ההנהגה המצומצמת חלוקת התפקידים . בהתאם להסכמות ולמנהגי הקהל בכל עניין שעמד על הפרק, )ראו להלן

.ואופני התיאום בין הגופים המנהיגים אינם ברורים48

לרוב התקיימה קואליציה בין חברי ו אף שמבחינה מספרית הי, והם חילקו ביניהם את השליטה בקהל, העשירים והבינוניים" מעמד"ה

לא כל — מצב עניינים זה לא היה בלתי הגיוני בהתחשב בתנאי הזמן והמקום). כרבע(מיעוט נדרשו מהם ): או גזבר" ממונה", "מעמד"כחבר (אדם היה ראוי ומסוגל לתפקד בהנהגת הקהל

וכמובן היכולת להקדיש מעתותיהם כדי , ביחסי אנוש ובהוויות העולם, הבנה בענייני כספים

.ממון והשכלה היו מאפיינים רצויים, ייחוס. יבורית שאין עמה שכרלשמש במשרה צ49

טובי הקהל, פרנסים, "ממונים"והם קיבלו סמכויות נרחבות למילוי , ז הונהגו הקהלים בידי מנהיגים נבחרים"ז והי"במאות הטסמכויותיה , אופן בחירתה, הסכמות היסוד שנזכרו לעיל קבעו גם את דגם ההנהגה. תפקידיהם

.וחייבו את הציבור לקבל את הכרעותיה בלא ערעור, ותפקידיה50

בכינוייהם , "ממונים" ה, "גבירים", "ראשים", "טובי העיר' או ז, טובים", "ממוני הזמן", "פרנסים("ובתואריהם

הם הנזכרים ביותר , ")גבירים", "נכבדים", "זקנים", "גזברים", "דיינים", "ברורים", "מורשים"

.יים מכל גופי ההנהגהבמקורות העבר51

.ג"פד ע, נב, ספירה שניה, מים עמוקים 45 166 הערה 167' עמ, החברה היהודית, נאה-למראי מקומות בעניין התפקידים ראה למשל בן 46

. עוד בעניין . א"מו ע, לא, ט"קושטא תע, ג"ח, פני משה, משה בנבנשת' ראה למשל ר 47

.ד"צב ע, נז, וכוחם ראה מים עמוקיםסמכויותיהם שאלות , מאיר די בוטון' עולה מתוך ר" מעמד"טובי העיר לבין ה' זהות אפשרית בין ז 48

.ב"לד ע, יט, ך"איזמיר ת, ותשובות ז "באסתנבול בשלהי המאה הט" מעמד הקהילות"על כך בתשובה שעניינה מינוי נציגים ל 49

.ג" פב ע,נב, ספירה שניה, ראה מים עמוקים אהרן ' ר; א"יד ע, כב, י באסן"ת מהר"להסכמות האוסרות לערער על הכרעותיהם ראה שו 50

.ג ובמקורות נוספים"קסא ע, קמח, ו"ונציה שפ, תורת אמת, ששון שהוא ממונה מן ", "ממונה הקהל" — ז לאדם אחד בלבד"נתייחד במאה הט" ממונה"התואר 51

לא היו מגבלות על . וכפועל יוצא גם התחלופה הייתה מועטת, מעגל הראויים להנהיג היה צר

.או על גיל המתמנים, זמנית של בני משפחה-על כהונה בו, "ממונים"קרבה משפחתית בין ה52

יוכלו כך שבשעת הצורך, )או אשראי(המועמדים נדרשו להיות מבין יחידי הקהל ובעלי הון המגע עם הרשויות חייב ידיעת השפה . לשלם את מסי הקהל ולממן הוצאות בלתי צפויות

קשרים אישיים עם בעלי — מאני ודרכי פעולתו'התורכית והיכרות עם מנגנון השלטון העות

;מהוגן, מנהיג נדרש לאורח חיים מסוים. תפקידים היו מעלה53

והיה עליו להפגין הזדהות עם כל צירוף נתונים זה . ב"ה היהודית וערכיה על ידי תמיכה בעניים ובלומדי תורה וכיושדרות החבר

.הוא שהעניק את הלגיטימציה להנהגת הציבור היהודיובעתות משבר הורחבו , "ממונים"על פי רוב מנתה ההנהגה הנבחרת חמישה או שבעה

).ן חלוקת נטלכגו(ומעשיות ) כגון אחדות וייצוג הוגן(מסיבות פוליטיות — שורותיה54

תקופת

.אך על פי רוב נבחרו הפרנסים לכהונה בת שנה אחת, המינוי לא הייתה קבועה55

הגבלת תקופת

" ממונים"אפשר שהכינויים ). ב"קסב ע, קיא, ח"ראנת "שו" (הקהל לפקח בכל עסקי הקהל

על . הוא בספרד" ברורים"מקור הכינוי . היו אופייניים יותר לקהלים הרומניוטיים" טובים"ויהודי ארגוניה בימי שלטונו של יעקב ", ט עסיס"י; 153' עמ, תולדות היהודים, כך ראה בער

' עמ, )א"תשמ(העברית בירושלים האוניברסיטה , עבודת דוקטור, )"1397–1291(השני , שרים: בתארים שונים לדוגמה" ממונים"בצד הכינוי לתפקיד התכבדו ה. 392—368

דוגמות רבות לכך יש באיגרות שנשלחו אליהם . עיני העדה ופני העדה, ראשים, אצילים .ונשתמרו בכתבי יד ודפוסים

ראה . ז"ין ניתנה כבר במאה הטהכרעה עקרונית בעני. כפי שהיה למשל בקהילות האשכנזיות 52

.ב"כ ע, נד, דברי ריבות אין הגדרה מדויקת של עבריינות שיש בה כדי לפסול שירות או . גם אם לא אדוק לחלוטין 53

. ד ועוד"נו ע, כח, שם; ד"נד ע, כו, ספירה שניה, ראה למשל מים עמוקים. שררה בקהל' ר: ז כלפי גדולי דורו"אה הטבהקשר זה מאלפת דרישתו האידילית של דרשן בשלהי המ

, אלמושנינו, ועל כך ראה גם בניה, ב"יד ע, ו"סלוניקי תקט, יגל יעקב, חיים יעקב וארשאנו .52—51' עמ

A. Danon, ”Documentsלידיעה ברורה יש בעניין חמשת מנהיגי הקהל הקראי בבירה ראה 54

Relating to the History of the Karaites in European Turkey“, JQR 17 (1926), doc. 59, p.288 .ת "השווה לשו, על בחירת שבעה אנשים. א"סט ע, נח, שם; א"סח ע, נז, א"קושטא ת, א"ח, יוסף מטראני' ר

משפטים , שמואל גאון' ראה ר, ושניים גבאי מס באחת מערי הבלקן" ממונים"חמישה מהם א יחיד המנהיג ומנהל את כל ענייני נדיר למצו. א"קא ע, נב, ב"סלוניקי תצ, ב"ח, ישרים .ויש תואם בין גודלו של הקהל ועושרו ובין מספר ראשיו, הקהל

איזמיר , לחם רב, אברהם די בוטון' ר; ד"כה ע, ז, ד"יו, ש לבית הלוי"ת מהר"ראה למשל שו 55

ובכך , בקהילות אחדות נהגו להחליף מחצית מן הפרנסים בכל חצי שנה. ד"לו ע, סג, כ"תרפאל מרדכי ' ז ר"החכם הירושלמי בן המאה הי. שר לחדשים ללמוד את מהלך הענייניםלאפ

מלכי הזכיר נוהג מינוי לשלוש שנים והמליץ לקצרו לשנה אחת כדי לשתף רבים יותר , לקוטים מפירוש על התורה כתב יד מאת רבי רפאל מרדכי מלכי א, ריבלין' ראה א. בהנהגה

.51' עמ, ד"ירושלים תרפ

, והייתה בה מידה של מראית עין של בחירה, הייתה תריס מפני חזקה בלא הגבלות}המינויגם לא אף שתוצאותיה לא שינו באופן ממשי את הרכב ההנהגה ו, שהייתה חשובה לציבור כולו

במהלך התכנסויות , בחירות נערכו בדרך כלל בחול המועד פסח או סוכות. את מדיניותה הכלליתוגם לא היו , נוהלי הבחירה אינם נהירים לחלוטין. אחרות של הקהל ושל החברות ובמקביל להן

;לעתים הייתה זכות בחירה לכל פורעי המס. אחידים56

או הפרנסים , "מעמד" ולעתים חברי ה

.הם אשר מינו את הפרנסים, יםהיוצא57

פתקי הצבעה או , יש עדויות בודדות להצבעה באמצעות ומינוים הוכרז בבית הכנסת אגב , הפרנסים החדשים נשבעו לנהוג ביושר ובאמונה. כדורים. בקובצי שירים ופיוטים בכתבי יד נשתמרו שירים להזדמנויות אלו. מיוחד" מי שבירך"אמירת

והשתדלו לפעול לטובת הקהל בהתאם , סים נאמנים לשבועת האמונים שלהםבדרך כלל היו הפרנוהם השתמשו , עבריינים ומושחתים, אך לעתים במשרות ההנהגה אחזו אָלמים, למסורת ההנהגה

.מקרים אלו היו בבחינת יוצא מן הכלל המלמד על הכלל. בשררה לטובתם האישית58

והם , וטונומיים ובעלי סמכות שלמה בהכרעותיהםהיו א, בהיותם באי כוחו של הקהל, "ממונים"ה :עסקו בקביעת סדרי הקהל ובניהול השוטף של ענייניו

הם . היו הגוף המחוקק העיקרי בקהל" מעמד"הפרנסים בסיוע ה. תיקון תקנות והסכמות .אלקבל את אישורו ) לפחות למראית עין(אך היה עליהם , אמנם היו היוזמים והמסכימים

.רה להתקנתןשל מרביץ התו59

ובכלל , כל החלטה והסכמה של יחידים או גופים בקהל .היו מותנות באישורם, זה הסכמות של חברות

, שנבחרו מתוך אנשי הקהל, הנהלת ענייני הכספים של הקהל בסיוע גזבר או גזברים .בדוגמת , תחום זה כלל הטלת מסים פנימיים. או מקרב הפרנסים עצמם" מעמד"אנשי ה

ועל כך , נושא שבהמשך הזמן הועבר לטיפולה של הכוללות(ומסים לא רגילים גאבילות

;וחלוקת המסים, )ראה להלן60

ובכלל זה בית הכנסת וחפצי , טיפול שוטף ברכוש הקהל, קנייה ומכירה של נכסי הקודש, השכרה, תחזוקה; ניהול קופות הקהל; הקודש שבו

רפאל מרדכי מלכי בביקורתו על ההנהגה הירושלמית בימיו המליץ לבחור את שבעת טובי ' ר 56

.51' עמ, ראה שם. העיר על פי גורל מתוך רשימת יחידים הראויים להיבחר ג האוסרת שתדלנות "ומעניינת בהקשר זה הסכמת העיר משנת שפ, כך למשל היה בסלוניקי 57

שאלוניקי , א, מכתבי דודים מיין, י נחמה"ראה י. רהלקבלת משרת פרנסות בחברת תלמוד תו .99' עמ, מכתב נו, ג"תרנ

אנשי רשע לוקחים גדולה לעצמן : "משה אלבילדה' ז קונן הדרשן ר"כבר בשלהי המאה הט 58

קב , ג"ונציה שס, דרש משה, משה אלבילדה' ר. ומנה לכך סיבות; "מבלתי היותם ראויים לה, מגן גבורים, דניאל אישטרושה' שהוא איש מדון ועבריין ראה רלדוגמה למנהיג ציבור . ד"ע

.כמו כן שכיחות תלונות על פרנסים אלימים ורמאים. ב"ע–א"כג ע, י, ד"יו, ד"שאלוניקי תקי א "ת מהר"שו". מטובי העיר ופרנסיה] ה['חתומ"במקרים רבים מודגש כי ההסכמה הייתה 59

.ובמקומות אחרים; ב"ע-א"ע ע, מח, אמתראה גם תורת. ד"סא ע, יג, מ"חו, אליגרי קא , נב, ב"ח, משפטים ישרים; ג"קמז ע, קב, ג"ח, תורת חיים; ב"יב ע, י, ג"ח, פני משה 60

.ב ועוד"ע–א"ע

ואולי אף מכירת ; "מעמד"קרב אנשי האולי מ, בדרך כלל על ידי גבאים שמינו הפרנסים

.חזקות מסחריות61

ולהעביר קופה , את החשבונות" לברר" בסיום כהונתם היה עליהם .מסודרת ומאוזנת ככל האפשר

הנהגת . פיקוח על עבודתם ותשלום משכורתם, מינוי בעלי התפקידים בשירות הקהל .גאופן תקין ולהעניק את הקהל נזקקה לשירותם של בעלי מקצוע כדי לנהל את הקהל ב

לשם כך נבחרו ). קבורה, אספקת בשר כשר, הוראה(השירותים שנראו להם חיוניים , כדוגמת מרביץ תורה, גזברים ואפוטרופוסים על נכסי הקהל ונשכרו סופר וכלי קודש

לא ברור אם הנאמנים על ). ועליהם ראה להלן(מלמד ושוחט , שליח ציבור ומסייעיוובכל אופן היה עליהם למסור לשולחיהם מדי שנה בשנה דין , שכרנכסי הקהל קיבלו

.וחשבון על פעילותם ועל מצב הנכסים שבאחריותם62

היה , אם מי מהם מעל בתפקידוהנהגת הקהל בחרה את . בכוחם של האחרים לפטרו ממשרתו ולמנות אחר תחתיו

.הכוללים, ואת הנציגים לגופי ההנהגה העליונים" מעריכי המס" .יהול בית הכנסת וענייניונ .דאם כי במהלך , "ממונים"השיפוט היה אחד התפקידים החשובים של ה. שיפוט וענישה .ה

ז גברה המגמה לבסס את השיפוט על דין תורה ולהפקידו בידי החכם המרביץ "המאה הי

.תקנות הקהל וחוקי המדינה, הפרנסים פיקחו על שמירת מצוות הדת והמוסר. תורה63

ממוני איסור "ו" ממוני חזקות", "ממוני עברות" להם בתחום זה נתמנו כדי לסייע .שהיו מעין משטרות בעלות תחומי פעולה מוגדרים, "והיתר

, עזרה וסיוע לעניי הקהל, אפוטרופסות על יתומים — עניינים הומניטריים אקראיים .וקקים מתוך עסק בטיפול בנז" ממונים"גבאי מטעם ה. לעניים ולשבויים, לי